fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2020/11/מחקרים-על-סרטן-scaled.jpg

מחקר חדש: כמה באמת צריך ללכת כדי להפחית את הסיכון לתמותה מסרטן ומחלות נוספות?

רוב משתתפי המחקר השתמשו במד תאוצה לפחות 10 שעות ביום, עם ממוצע של 9,124 צעדים ביום

1מחקרים על סרטן

צילום אילוסטרציה. Photo by Dmitry Schemelev on Unsplash

לרגל מבצע ה-60 של “הקש בדלת”, שמתקיים השנה אונליין, משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן מפרסמים שני מחקרים מעניינים חדשים: הראשון מלמד כי צעידה מרובה עשויה להפחית את הסיכון לתמותה מסרטן וממחלות נוספות. השני מגלה כי שיעור גבוה של חולי סרטן סובלים ממתח נפשי על רקע הקורונה, עם סבירות גבוהה להפרעת דחק פוסט-טראומטית.

מחקר 1: צעידה מפחיתה תמותה

חוקרים ממכון הסרטן הלאומי בארה”ב (NCI) והמכון הלאומי האמריקאי להזדקנות (NIA) ביקשו לבדוק אם ביצוע מספר צעדים רב ביום, בעצימות גבוהה, קשור בהפחתת הסיכון לתמותה באוכלוסייה הכללית. מחקרים קודמים מצאו קשר בין מספר צעדים לתמותה בעיקר באנשים מבוגרים (בני 70 ומעלה) או באלו הסובלים מבריאות לקויה באופן כרוני.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים נתוני מדגם מייצג של האוכלוסייה, שכלל 4,840 נבדקים מגיל 40 ומעלה (גיל 56.8 בממוצע), שמילאו בין השנים 2006-2003 שאלוני מידע אישי, שכלל נתונים דמוגרפיים, מצב בריאותי והרגלי אורח חיים. כמו כן, משתתפי המחקר השתמשו במד תאוצה (accelometer – מכשיר המוצמד לגוף ומודד את מידת הפעילות הגופנית המבוצעת), עד 7 ימים במשך כ-14 שעות ביום.

החוקרים עקבו אחר נתוני התמותה עד סוף 2015, וחישבו את הקשר בין מספר ועצימות הצעדים שבוצעו מדי יום, ובין הסיכון לתמותה, אחרי תִּקנון של גורמי סיכון אחרים (כגון מדד מסת גוף – BMI, גורמים דמוגרפיים, התנהגותיים ועוד). לצורך ניתוח הנתונים, החוקרים קבעו כנקודת בסיס וביקורת, ממוצע של 4,000 צעדים ביום (מספר הנחשב נמוך יחסית לאדם מבוגר). מחקרים קודמים המליצו על ביצוע 10,000 צעדים ביום.

מהממצאים עולה כי מרבית המשתתפים השתמשו במד התאוצה לפחות 10 שעות ביום, במשך 3 ימים לפחות בשבוע, עם ממוצע של 9,124 צעדים ביום. לאחר תקופת מעקב ממוצעת של כ-10 שנים היו 1,165 מקרי תמותה. נמצא קשר הפוך בין מספר הצעדים לסיכון לתמותה – ככל שמספר הצעדים עלה, כך ירד הסיכון לתמותה:

*הליכה של 2,000 לעומת 4,000 צעדים ביום היתה קשורה בסיכון גבוה ב-49% לתמותה מכל סיבה, וממחלות לב וכלי דם, וכן לסיכון גבוה ב-77% לתמותה מסרטן.

*הליכה של 8,000 צעדים ביום לעומת 4,000 הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-51% לתמותה מכל סיבה, ולתמותה ממחלות לב וכלי דם, ונמוך ב-33% לתמותה מסרטן.

*הליכה של 12,000 צעדים ביום לעומת 4,000 הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-65% לתמותה מכל סיבה וממחלות לב ודם, ולסיכון נמוך ב-55% לתמותה מסרטן.

*באופן מפתיע, לא נמצא קשר מובהק בין עצימות הצעידה ובין הסיכון לתמותה לאחר תקנון למספר הצעדים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים, בין מבוגרים לצעירים, או על פי המוצא.

לסיכום, על פי המחקר, מספר גבוה יותר של צעדים ביום קשור באופן מובהק בירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה. ממצאים אלה תואמים את ההמלצות לשילוב פעילות גופנית בשיגרה היומיומית ולהגבלת זמן הישיבה.

המחקר פורסם בכתב העת (JAMA (Journal of the American Medical Association  ב-24.3.2020.

מחקר 2: חרדה בצל המגיפה

חוקרים מהרווארד ומאוניברסיטת קליפורניה בארה”ב בחנו תשובות של 187 חולי סרטן מבוגרים, בגיל ממוצע של 63.3, בשאלונים מקוונים שנשלחו אליהם בדוא”ל, בקשר לתחושות ולחוויות שלהם בשבועיים שקדמו לקבלת השאלונים, לגבי מתח הנפשי הקשור לסרטן ולמחלת הקורונה. 59 מתוכם (31.6%) סווגו כסובלים ממתח נפשי, עם סבירות גבוהה להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), והושוו לקבוצה בת 128 איש שחבריה לא דיווחו על מתח נפשי.

בקבוצת החולים שדיווחו על מתח נפשי נמצא כי: תחושת הדיכאון היתה שכיחה בשיעור של 71.2% (לעומת 25.4% בקבוצה שחבריה לא דיווחו על מתח נפשי); חרדה כרונית – 81.4% (לעומת 48.8%), חרדה בשל המגיפה – 78% (לעומת 34.6%); הפרעות שינה – 78% (לעומת 51.2%); תשישות בשעות הערב – 55.9% (לעומת 33.3%); פגיעה קוגניטיבית – 91.5% (לעומת 57.5%); וכאב – 75.9% (לעומת 54.4%).

עוד נמצא כי יחסית לקבוצה שלא סבלה ממתח נפשי, בקרב אלה שדיווחו על מתח נפשי גבוה הסרטן אובחן לראשונה לפני פחות שנים, הם היו בעלי תחלואה נלווית רבה יותר, ודיווחו על רמות גבוהות יותר של בידוד חברתי. החוקרים סיכמו כי זוהו שיעורים גבוהים ביותר של מתח נפשי ועומס גבוה באופן יוצא דופן של תסמינים הקשורים בכך בקרב חולי סרטן, החורגים מאמות המידה שנקבעו בעבר באוכלוסייה זו, והתואמים לאלה האופייניים לבעלי PTSD שאינם חולי סרטן.

מסקנת החוקרים היתה כי בהתחשב בכך שמגפת הקורונה תשפיע ככל הנראה על הטיפול בסרטן לתקופה ממושכת, על הרופאים המטפלים להפגין ערנות בהערכותיהם את רמת המתח הנפשי והתסמינים הקשורים בכך אצל מטופליהם. נוסף על כך, לטענת החוקרים, יש להפנות חולים בסיכון מוגבר למתח נפשי לקבלת טיפול תומך מתאים.

המחקר פורסם בכתב העת Journal of Pain and Symptom Management ב-2.9.20209.

קבוצות תמיכה

באגודה למלחמה בסרטן מתקיימות קבוצות תמיכה לחולי סרטן ולבני משפחותיהם, המונחות בידי אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים ופסיכולוגים) שהוכשרו לכך. השירות ניתן ללא תשלום במסגרת סניפי האגודה ברחבי הארץ ובמרכזי התמיכה של האגודה.

למידע והצטרפות ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה של האגודה, טל. 03-5721678, דוא”ל: shikum@cancer.org.il

ניתן גם להתקשר למוקד תמיכה “טלתמיכה”: 1-800-200-444.

תמונה למעלה: Photo by sk on Unsplash

;
Font Resize
Contrast