מי הגיע לטקס הענקת אות אבירות לגיבורות המלחמה במרכז פרס לשלום ולחדשנות?

הטקס השנה הוקדש לגבורה, ליוזמה, לנחישות ולמנהיגות נשית, בעורף ובכל חלקי החברה הישראלית

צילום: אירית מטיאס

האיוונט: טקס הענקת אות אבירות של מרכז פרס לשלום ולחדשנות 2024 לנשים משפיעות ופורצות דרך במגוון תחומים בחברה הישראלית. הלוקיישן: מרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו. על הטקס: הטקס השנה הוקדש לגבורה, ליוזמה, לנחישות ולמנהיגות נשית – שאליה נחשפנו מאז ה-7 באוקטובר בחזית, בעורף ובכל חלקי החברה הישראלית. באירוע הוענק אות ייחודי לנשים הגיבורות שנחטפו לעזה ולאלו שעדיין שם. בגסטרונומית: קייטרינג של “רולדין” שחילקו למוזמנים את “לבבות אסתר”. הרשת תורמת לחיילות בודדות, באמצעות המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין, 10 שקלים על מכירה של כל מארז לבבות.

באמנותית: מיכל, אחותו של סרן (מיל’) שאולי גרינגליק ז”ל שנפל בקרבות בעזה, שרה את השיר “שום דבר לא יפגע בי” של “כנסיית השכל”, שהפך למזוהה עם הפראמדיקית עמית מן ז”ל שנרצחה ב-7.10 במרפאה בבארי, כשברקע הוקרנו קטעים שלה שרה. לסיום, מיכל שרה עם ירדנה ארזי את השיר “הביתה” שהפך להמנון המלחמה, כאשר החטופות ששבו לארץ עמדו על הבמה ושרו יחד איתן בדמעות.

עשו כניסה: חמי פרס, יו”ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות; אפרת דובדבני המנכ”לית; ויונה ברטל, מייסדת ומנהלת אגודת הידידים. בקהל הרב בלטו מקבלי אותות האבירות: בתיה עופר, חלוצת המלחמה באנטישמיות באוניברסיטאות בעולם; אילנה דיין, על 4 עשורים של עיתונות אמיצה; אלה קינן, שנמצאת בחוד החנית של ההסברה הישראלית ויזמת הקמפיין #HamasisISIS; אסנת פרי, שמובילה את קיבוץ ניר עוז לתקומה; דר’ אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר שקלט אמהות וילדים שחזרו משבי חמאס; דר’ הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה ויו”ר הועדה לקביעת מצב החטופים בעזה; עו”ד חנאן אלסאנע ושיר נוסצקי, מקימות החמ”ל היהודי-ערבי ברהט.

ועוד: דר’ יפה נחומי מקימת חמ”ל תתי”א – החמ”ל החרדי המרכזי; ירדנה ארזי, ממובילות הפסקול הישראלי לדורותיו; דר’ כוכב אלקיים-לוי, מתמחה במשפט בינלאומי, מגדר והגנה על זכויות אדם וראש הנציבות האזרחית לפשעי מגדר שביצעו מחבלי החמאס; לורינה חטיב, יזמית חברתית ופעילת הסברה ישראלית; לילך לוגן, נלחמת בהסתה ובדיסאינפורמציה נגד ישראל ברשתות; ענבל שבח-שרביט, מקימת “החמ”ל של ענבל” שדואג לחיילים ולמפונים; נוי גביש, מתנדבת ב”החמ”ל של ענבל”.

וגם: פרופ’ קרין נהון, מקימת ומובילת מערך הנעדרים והחטופים בחמ”ל האזרחי; רפ”ק שושנה מאלי, שהגנה בגבורה על תחנת משטרת שדרות, נפצעה ונלחמה; רפ”ק שפרה בוכריס, שוטרת ואם ל-10 ילדים, שהצילה חיים של רבים במסיבת הנובה; טלי חדד, תושבת אופקים ואם לשישה, שיצאה לפנות פצועים בעיר, ביניהם את בנה הלוחם; שרית ויזנגרין, מנהלת מתחם חוסן ילדינו באילת; נסרין יוסף, דרוזית תושבת היישוב יתד שהצילה רבים בכך שדובבה את המחבלים בערבית שוטפת.

כמו כן, נכחו מי שחזרו משבי החמאס וקיבלו מטבע אבירות: קרן מונדר, מרב רביב, מרגלית מוזס, דניאל אלוני, עמית סוסנה ומיה רגב שהגיעה עם אמה מירית.

עוד נכחו: קובי ורון, מנכ”ל משרד הדוברות “בן חורין אלכסנדרוביץ'”; ניצן מיכל מ”בן חורין אלכסנדרוביץ'”; ניתאי לדאני, דובר ניר עוז; איילת נחמיאס, יו”ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית ופרשנית בערוץ 12; איילת פריש, יועצת אסטרטגית ופרשנית בערוץ 12; שולי רודריג, בעלת מותג הקוסמטיקה SR שנתנה חסות ראשית לאירוע והעניקה במתנה מגוון מוצרים לכל זוכה, והיא זו שהעניקה את הפרס לירדנה ארזי. איש העסקים צבי ימיני; דרורית ניצני, ממקימי הבית ע”ש מייקל לוין וליאורה רובינשטיין המנכ”לית, שסיפרו על מיזם “לבבות אסתר”; דליה ממרוד; שלי שם טוב, אמו של עומר שחטוף בעזה; ועוד.

לנשים יש כוח להשפיע, לשנות ולסייע

בין הנאומים – אפרת דובדבני, מנכ”לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות: “אירועי ה-7 באוקטובר טלטלו את עולמנו ושרפו לנו את הלב. האירוע היום מבליט את התקווה והאהבה בעולם הגדול, וכמה לנשים יש כוח להשפיע, לשנות ולסייע. בזמן הזה, אנו זוכרים את מי שאינם איתנו עוד, ומתפללים לשובם במהרה של החטופים והחטופות, וכלל חיילי צה”ל בשלום”.

אילנה דיין: “לפני 30 שנים התקשרתי לשמעון פרס הביתה, זה היה ערב שבת, שישה ימים אחרי רצח רבין, וביקשתי לעשות איתו את הראיון הראשון אחרי הרצח. הוא ביקש ממני דבר אחד – שאביא בחשבון את מצב הרוח הלאומי ואתאים את הטון לשבר. השבר היום גדול פי מאה אלף. בימים כאלה נדמה שאפשר למצוא כאן את הנשים שיתאימו את הטון, והן באות מימין ומשמאל, חשופות בצריח או ברחובות הזעם של המחאה, וגם זה משהו שגילינו על עצמנו. בזכות האנשים והנשים האלו שאני רואה כל הזמן, אני יודעת שאנחנו נקום מהשברים ואנחנו נביא את העתיד הטוב למדינה”.

אסנת פרי, יו״ר קיבוץ ניר עוז: “בימים אלו אנחנו, אנשי ניר עוז החבולים והאבלים, מנסים להתאושש ולראות פני עתיד. אבל זה לא יוכל לקרות לפני שיחזרו כל החטופים הביתה. אם אתם פוגשים או שומעים כיום על אנשים מניר עוז, דעו לכם שכל אחת ואחד מהם הוא סיפור של גבורה, אומץ לב ותושייה, שהצליחו לשרוד את התופת ובמקרים רבים גם להציל אחרים. לכן מבחינתי, אות האבירות שקיבלתי היום שייך לכל אנשי קהילתי, קהילת ניר עוז, האמיצים והיקרים”.

מרגלית מוזס, שנחטפה מביתה בניר עוז וחזרה לאחר 49 ימים, דיברה בשם זכות השבות: “על שקרה לנו ודאי שמעתם, אני חושבת שמעבר לסיפור ומה שקרה, להיות מתחת לאדמה בחושך ובשבי, זה קשה, אני הייתי 49 יום יותר מדי. הדבר החשוב ביותר זה לעבוד כמה שיותר על החזרת אלה שעדיין שם, כי התנאים הם לא תנאים, המזון הוא לא מזון, ההתעללויות ששמענו יכולים להוריד אדם עד למטה, והבריאות שלהם שוודאי לא טובה. אני חושבת שכל אחד ואחת מאתנו צריך להמשיך ולזעוק לממשלה – שתקיים את השיחות, שתחליף את מי שצריך להחליף, העיקר שהחטופים יחזרו הביתה בשלום כמה שיותר מהר! יש כאלה שיש להם עדיין משפחה שם, וכמובן משפחת ביבס היקרה”.

מיה רגב שנחטפה עם אחיה איתי: “התרגשתי עד מחנק לראות ולשמוע את הנשים שהגיעו היום. אני רוצה להגיד באותה נשימה שהאבירות והאבירים האמיתיים הם אלו שיושבים ברגעים אלו בשבי, ומחכים שיצילו אותם”.

עמית סוסנה שחזרה משבי חמאס: “אני מקווה בכל ליבי שיחזירו את החטופים כמה שיותר מהר ושיחזרו בריאים ושלמים. כל יום נוסף שהם שם הוא הרבה יותר מדי”.

סגנית מפקד פלוגת פרא דיברה בשם הטנקיסטיות: “התעוררנו לקולות קוראים לעזרה, ותשובת הפלוגה הגיעה מיד, כשאנחנו לא יודעות מה נפגוש. זה כבוד עבורי לעמוד כאן עם הלוחמות שלנו ולקבל את האות. מיומה הראשון של הפלוגה התכוננו למלחמה. תמיד היינו מוכנים ומוכנות לכך, אף אחת לא חיכתה שמישהו יגיד לה תתכונני – פשוט עשו את זה. מאז ומתמיד כל מה שרצינו זה להגן על עם ישראל, ונמשיך לרצות בזה”.

דר’ עו”ד כוכב אלקיים-לוי, מתמחה במשפט בינלאומי, מגדר והגנה על זכויות אדם: “ה-7 באוקטובר עדיין לא הסתיים, בטח לא עבור מי שמתעדים את מה שקרה. לאט-לאט הבנתי שזו השליחות שלי ושלנו, וההתמודדות מול ההכחשה הבלתי נתפסת היא מורכבת אבל זו זכות לתת קול לקורבנות ולמי שקולה נדם. זו שליחות שדורשת אומץ, ואני גאה במי שנמצאות סביבי. אני רוצה לומר לקורבנות – אנחנו אתכן ויודעות ומאמינות, ולכל אלו שקולן נדם – אנחנו לא נשתוק. אנחנו פה כדי להמשיך את המאבק ואנחנו לא נוותר על העתיד ששזור בכאב ובתקווה”.

מימין לשמאל: אפרת דובדבני, מרגלית מוזס, ירדנה ארזי ויונה ברטל

דניאל אלוני ואילנה דיין

בתיה עופר עם אמה רוזטה, אחותה ליאור ואביה

שושנה מאלי (מימין) ושפרה בוכריס

דרורית ניצני

מיה ומירית רגב

מימין לשמאל: ניצן מיכל, קובי ורון, קרן מונדר, ניתאי לדאני ומרב רביב

נסרין יוסף

ענבל שבח-שרביט ונוי גביש

איילת נחמיאס

איילת פריש

פרופ’ קרין נהון

ליאורה רובינשטיין

טלי חדד

דליה ממרוד 

צבי ימיני

שרית ויזנגרין

שלי שם טוב עם אירית ורונית מטיאס

שולי רודריג וירדנה ארזי. צילום: בר אהרון