היורשת של לגרפלד

תכירו את וירג’יני ויאר, המעצבת החדשה של “שאנל”, שבמשך 30 שנה ניהלה את הסטודיו של המותג הצרפתי היוקרתי והיתה יד ימינו וחברתו הקרובה של קרל לגרפלד, שנפטר השבוע בגיל 85

וירג’יני ויאר וקרל לגרפלד בתום התצוגה של “שאנל” בניו-יורק, דצמבר 2018 (אינסטגרם שאנל)

השמועות על מחלתו של קרל לגרפלד, המעצב האייקוני של “שאנל” מזה 36 שנה, החלו בתצוגת ההוט קוטור לאביב-קיץ 2019 של הבית שנערכה באמצע ינואר 2019, שממנה נעדר לראשונה בחייו. ב”שאנל” אמרו אז כי “לגרפלד עייף”, אבל המקורבים לו ידעו שהוא לקה בסרטן הלבלב ושימיו ספורים. ב-19 בפברואר הלך קיסר האופנה לעולמו והותיר את עולם האופנה באבל כבד. האיש שהחיה את “שאנל”, שעיצב גם ל”פנדי” ולמותג הנושא את שמו, שהיה חתום על 17 קולקציות בשנה – דאג גם ליורשת שלו. בשנים האחרונות הצטרפה אליו לפינאלה בתום התצוגות של “שאנל” וירג’יני ויאר, מנהלת הסטודיו של המותג מזה 30 שנה ומי שלגרפלד כינה לא אחת “יד ימיני”. מי שמכיר את הבית מקרוב יודע כי ויאר הגשימה בפועל את כל חלומותיו וגחמותיו של לגרפלד, והיא זו שהעניקה חיים לסקיצות שלו. ויאר, אגב, תשמש כמנהלת האמנותית של תצוגות האופנה, ולצידה ישמש אריק פרונדר כמנהל האמנותי של צילומי האופנה של המותג.

ויאר, בשנות ה-50 לחייה, הופכת בימים אלה לאשה הראשונה שמעצבת לבית מאז מותה של המייסדת קוקו שאנל. 30 שנה היא מגיעה בכל בוקר לסטודיו של “שאנל” הממוקם ברחוב קמבון 31 בפריז, ממש מעל דירתה המיתולוגית של קוקו שאנל. בקומה התחתונה נמצאת חנות הדגל של המותג. ויאר מודה: “קרל הוא ה-פגישה של חיי. כשראיתי אותו בפעם הראשונה הרגשתי מיד שהזרם עובר. במשך שנים לא היינו צריכים אפילו לדבר כדי להבין אחד את השני. הרגשנו אותו דבר בעת ובעונה אחת. ידעתי מה קורה במוח של הגאון הזה ולא תמיד היה קל לעקוב אחריו”.

ויאר נולדה למשפחת יצרני משי מליון ומאז שהיא זוכרת את עצמה אהבה אופנה. “אבל יותר מכל רציתי לעשות תלבושות לתיאטרון”, סיפרה בעבר. “עיצבתי, כעוזרת של דומיניק בורג, את התלבושות ל’קאמי קלודל’, ואז פגשתי את לגרפלד שהציע לי לעבוד ב’שאנל’. התחלתי ב-1987 כאחראית על עבודות הרקמה. כשלגרפלד השתלט על ‘קלואה’, הלכתי אחריו ועבדתי שם חמש שנים. כשעזבנו את ‘קלואה’, חזרתי ל’שאנל’ כמתאמת האופנה העילית ובהמשך הפכתי למנהלת הסטודיו כולו.

וירג’יני ויאר. 30 שנה היתה יד ימינו של לגרפלד (אינסטגרם)

איך עמדת בלחץ של כל כך הרבה קולקציות בשנה?

אני לא אוהבת להיות בלחץ, מעדיפה שהכל ייעשה בשלווה. בגלל זה אהבתי לקבל את הרישומים של קרל מיד אחרי שסיימנו קולקציה אחת, כדי להתחיל לעבוד מיד את הבאה. קרל היה איש מלא הומור והיה קל מאוד להסתדר איתו. חשוב לי להדגיש שהסטודיו שלנו מבוסס על עבודת צוות. אף פעם לא הרגשתי “מנהלת”. ההיררכיה שלנו בסטודיו לא מורגשת. בסופו של דבר, קרל בחן את הדגמים הסופיים עם מנהלי הסדנאות השונות. אני אפילו לא הייתי צריכה להיות שם. תמיד היתה לו את המילה האחרונה.

כיצד השתנו לאורך השנים הנשים של “שאנל”?

אני חושבת שהלקוחה של “שאנל” כיום היא מודרנית יותר, צעירה יותר, עם חוש מפותח יותר לאופנה. אבל גם הבוטיקים שלנו השתנו. תמיד יש דברים חדשים, ואנשים שמחים להיכנס לחנויות. ל”שאנל” יש הכי הרבה קולקציות בשנה, שמונה בסך הכל, וזה קצב מטורף. הקצב שלנו מאפשר לעשות המון דברים שונים.

האם את שואלת את עצמך לפעמים, מה קוקו שאנל היתה אומרת על הקולקציות?

אני אפילו לא חושבת על זה. מה שמפעיל עלי לחץ הוא להרכיב אוסף טוב. יום ההשקה מגיע במהירות, ובכל פעם שאנחנו עוברים שלב זה כמעט כמו מופע אופנה. בכל פעם שהיה יש לי ספק קלוש, הייתי מראה הכל לקרל והוא מצא פתרונות מיד.

איך את מגדירה אופנה?

המירוץ המתמיד אחרי טרנדים מדכא אותי. אוהבת אופנה שנמשכת לאורך זמן וגם שמתאימה לזמן. בגדים שהם קלאסיים בסופו של דבר.

מהו סגנון הלבוש שלך?

בגדים לא מפחידים אותי. אני נעה בין רומנטיקה לווינטאג’.

ההגדרה שלך לנשיות?

לבגד יש השפעה מועטה על נשיות. נשיות נמדדת בגישה, בדרך שבה את עומדת, בתערובת של אלגנטיות ורכות, קצת כמו בושם…

ההגדרה שלך לזוהר?

זה מונח שלא מדבר אלי.

מול מה קשה לך לעמוד?

תכשיט מיוחד.

טעות אופנה?

לא יודעת אם יש דבר כזה, אבל אף פעם לא תראו אותי לובשת פרוות.

מה היחס שלך לעקבים?

נועלת לעיתים מאוד נדירות. אני גבוהה ולא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב.

וירג’יני ויאר מצולמת בדירתה של קוקו שאנל (אינסטגרם)

מה את אוהבת ללבוש?

יש לי פריטים של “שאנל” והרבה וינטאג’. אוהבת לקנות חולצות עם הדפסים מיוחדים בחנויות וינטאג’, אוהבת מכנסי ג’ינס שחורים בשילוב סריגים ומגפיים נמוכים.

החנויות האהובות עלייך?

אני שונאת ללכת לקניות. הפתרון שלי? חנות הכלבו “בון מרשה” בפריז, שבה אני מוצאת הכל במהירות ובשלווה. אוהבת גם את בתי האופנה “מזון מרג’יאלה”, “סטלה מקרטני”, “בלנסייגה” ו”קלואה”.

הרכישה האחרונה שלך?

שעון “קרטייה”, דגם וינטאג’ משנות ה-70 שמצאתי בחנות בפריז. בדרך כלל אני לא קונה תכשיטים, אבל השעון הזה מתאים לי. לא נמאס לי להסתכל עליו.

השמלה המושלמת?

שמלת טוניקה שחורה באורך מיני עם שרוולים ארוכים, עם או בלי חגורה.

בגד לדייט?

פשוט! מכנסי ג’ינס שחורים, חולצה שחורה מעוטרת באבזר נחמד, וזהו. במיוחד שום דבר לא מבריק ולא חדש. שונאת את הרעיון של לקנות משהו לאירוע מיוחד.

המעצבים האהובים עלייך?

קודם כל, קרל לגרפלד. וגם סטלה מקרטני, ניקולא גסקייה ומרטין מרג’יאלה.

התיק שלך?

אני בדרך כלל שומרת את אותו תיק. דגמי “שאנל” מתאימים לי היטב. אני באמת אוהבת את דגם 2.55 בשחור או בלבן.

האם רוחה של קוקו שאנל עדיין מרחפת מעל החברה?

כן, היא כמו מישהי שהכרנו ממש טוב.

לגרפלד עם שני יורשיו: וירג’יני ויאר ואריק פרונדר. צילום: “שאנל”