תערוכה חדשה, “משה: מייק בראנט כוכב עליון”, תיפתח הערב בגלריית המשכן “בית מאירוב” בחולון ותספר את סיפור החיים יוצא הדופן של הצעיר החיפאי יפה התואר שהפך לזמר בינלאומי מצליח בפריז, שם גם מצא את מותו הטראגי. בתערוכה מוצגים תלבושות שנתפרו במיוחד עבורו, תמונות מהאלבום הפרטי ופריטי אספנות אישיים. הכניסה בחינם!
מייק בראנט עם אמו ואחיו, 1974. צילום: באדיבות פביאן לקוברה
מייק בראנט, שבחודש שעבר מלאו 44 שנה להתאבדותו בפריז, נחשב עד היום לאחד הזמרים הישראלים המצליחים בעולם בכל הזמנים, וגם היום קיימת קהילת מעריצים גדולה שלו בצרפת, בבלגיה, בקנדה ובישראל. הצלחתו העולמית המטאורית הגדירה מחדש את המונח הצלחה של כוכב תרבות מקומי ואת תופעת הערצת ההמונים של כוכב ישראלי בארץ ומעבר לים. לפני חצי שנה אף נקראה על שמו כיכר בפריז.
סיפורו האישי של בראנט, שנולד בשם משה מיכאל ברנד במחנה פליטים בקפריסין, להורים ניצולי שואה, היווה מהתחלה מקור לעניין ולהערצה של התקשורת והקהל. מילדותו בחיפה, הרגע הגורלי שבו התגלה כישרונו במועדון לילה טורקי על ידי הזמרת הצרפתייה סילבי ורטאן, הפיכתו לכוכב על ועד למותו הטראגי בגיל 28 עת שם קץ לחייו (בניסיון התאבדות שני) – בראנט הצליח למגנט אליו תוך זמן קצר את כל מי שמעז לחלום לפרוץ את תקרת הזכוכית.
בהשקעה מקצועית מדוקדקת וקפדנית, קול מרגש ומיוחד, תעוזה, יכולת הופעה בימתית יוצאת דופן המלווה בכריזמה, בסקס אפיל ובכישרון פנומנאלי – הוא כבש לעצמו מקום בפנתיאון הכוכבים של עולם הבידור. שיריו, ששמו במרכז את התקווה והחלום הפרטיים שלו, הפכו למקור הזדהות אישי ולמודל לחיקוי של המוני מעריצים בעולם.
חייו המרתקים של בראנט תועדו בעבר בהצגה “לס מואה טה מה” בתיאטרון “החאן” (1991), בסרט “מייק בראנט – לס מואה טה מה” (2002) ובמחזה “מייק” בתיאטרון “בית ליסין” (2018). הערב תיפתח בגלריית המשכן “בית מאירוב” בחולון גם תערוכה לזכרו, “משה: מייק בראנט כוכב עליון”, שאותה אצרו אילנה כרמלי-לנר ורפי וזאנה והיא תוצג בין ה-30 במאי ל-30 באוגוסט 2019.
מייק בראנט בביתו בפריז, 1972. צילום: באדיבות פביאן לקוברה
למבקרים בתערוכה צפויה הצצה נדירה לרגעים האישיים של הזמר באמצעות אוסף הפריטים המקוריים שנשמרו ונאספו במהלך חייו ולאחר מותו ב-1975 ואשר מצויים בידי אחיו צביקה ברנד ואחייניתו יונה ברנד. התערוכה כוללת פריטים שלבש מתחילת שנות ה-70 ועד מותו, תקליטי זהב, אותות ותעודות שונות, תמונות מאלבומו הפרטי שייחשפו לראשונה, אלבומי מעריצים, דיוקנאות שצולמו לאורך הקריירה שלו, שערי מגזינים בינלאומיים שהוקדשו לו, מסמכים אישיים למיניהם ועוד.
פריטי האופנה האישיים של בראנט משקפים את עשור שנות ה-70 הידוע כאייקוני וחשוב ביותר בהיסטוריית האופנה המודרנית – זה ששם דגש על האינדיווידואלי וזה שאופיין בלבוש ייחודי וצללית אנדרוגינית. הצעירים, נשים וגברים כאחד, עשו שימוש נועז בצבע, בבדי סאטן, בקורדרוי ובקטיפה, לבשו חולצות עם הדפסים שונים עם צווארוני וואלן ולכל זה נוספו מכנסיים מתרחבים (פדלפון). להשלמת המראה נעלו מגפיים עם עקבים גבוהים ונעלי פלטפורמה ואבזרים כמו משקפיים גדולים, שרשראות ארוכות ועוד.
בגדיו של מייק בראנט מייצגים נאמנה את שנות ה-70 הצבעוניות. צילום: באדיבות פביאן לקוברה
בין הפריטים בתערוכה: חלוק בית מסאטן בשילוב פסי קטיפה שנתפר במיוחד עבור בראנט; מקטורן מקטיפה שחורה ורקמת זהב ומתחתיו חולצת כותנה דקה עם וואלנים; מכנסי פדלפון מצמר עם משבצות קטנות; מגפי הופעה עם עקבים גבוהים שאותם נעל למרות היותו גבוה; חליפת סאטן שחורה בעיטור תפרים אדומים; סוודר גולף מצמר אדום, חולצת כותנה עם צווארון מאורך בדפוס גיאומטרי צבעוני, חליפת שלושה חלקים מצמר בגוון בהיר עם מכנסיים מתרחבים ומותניים גבוהים.
לדברי האוצרת אילנה כרמלי-לנר: “ההיכרות הקרובה שזימנה לי העבודה על התערוכה מייצרת סגירת מעגל. כנערה בשנות ה-70 גדלתי לצלילי שיריו של מייק בראנט. את הסלואו הראשון שלי רקדתי כשקולו ברקע. מייק היה אליל הבנות באותה תקופה, זמר ישראלי, יפה תואר ובעל קול זהב. הוא שר שירים רומנטיים, הרטיט את ליבן של נערות והפך למושא אהבתן הבלתי מושגת. כיום – כמה עשורים לאחר מותו הטראגי, תוך כדי מחקר ונבירה בחפציו ובתקליטיו שהשתמרו בקרב משפחתו – התגלה לי עולם ומלואו של מייק, האיש והזמר, איש שעד היום רבים בעולם מעריצים אותו ואת שיריו ודואגים לשמר את זכרו”.
מייק בראנט מככב בכתבה במגזין צרפתי
שעות הפתיחה של התערוכה: ימים ג’-ה’ בין 17:00 ל-20:00 ובימי שישי ובשבת בין 10:00-13:00. הכניסה, כמו לכל הגלריות העירוניות בחולון, חינם אין כסף לכל הגילאים. כתובת הגלריה: רחוב הרצפלד 31.
מייק בראנט על שער שבועון להיטון המיתולוגי
;