fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/02/אפרת-מייקין-כנפו2.jpg

“מחצית מהנשים הנרצחות לא בהכרח חוו אלימות לפני כן, לכן חשוב שיידעו לזהות נורות אזהרה”

אפרת מייקין-כנפו, מנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי בעיריית ת”א-יפו, על המהפכה המגדרית בעיר הגדולה

מאת: סוניה מרמרי

1אפרת מייקין כנפו

אפרת מייקין-כנפו: “בקורונה הבנו שנשים הן הקורבנות הגדולים ויצאנו בתמיכה לארגוני נשים, כדי שלא ייפלו”

הרצח הנוראי של דיאנה רז מהיישוב נעלה בסוף השבוע האחרון, אחרי שנורתה פעמיים על ידי בעלה השוטר לעיני ארבעת ילדיהם, רק מחדד את הצורך בהגברת המודעות לנושא האלימות כלפי נשים. “מחצית מהנשים הנרצחות לא בהכרח חוו אלימות לפני כן, לכן חשוב שיידעו לזהות נורות אזהרה“, אומרת אפרת מייקין-כנפו, מנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי בעיריית תל-אביב-יפו.

איך מתנהלת המערכה במאבק באלימות נגד נשים בעיריית תל-אביב-יפו?

ראשית, בהסברה – בסדנאות בבתי הספר, בעבודה עם תנועות נוער, עם דגש על מניעת אלימות מינית ברשת. תנועת הצופים הכניסה את נושא האלימות המגדרית בתוכנית השנתית שלהם. עבדנו עם ‘פורום מיכל סלע’ והפצנו חמישה תמרורי אזהרה בזוגיות, בערבית ובעברית, שצריכים להדליק נורות אזהרה – אובססיביות, הקטנה, דו-פרצופיות, רגישות קיצונית וקדוש מעונה.

“בנוסף, העירייה החליטה השנה לא לאשר רישוי בנכס לפתיחת מועדוני חשפנות. אנחנו מסבסדים סיורי אודיו במועדון ה’פוסיקט’ לשעבר, סיור שמדמה איך זה להיות חשפנית, ועד כמה אפלה ומצמררת התעשייה הזאת. העירייה אימצה את התוכנית ‘לילה טוב’ שבה יוכשרו בעלות ובעלי מועדונים, ברים ומלונות בתל-אביב-יפו לזהות כל סוג של ניצול נשים, משימוש בסם אונס ועד הטרדה.

“בימים אלה אנחנו משיקים את אפליקציית SafeUp, שמטרתה להעניק לנשים ביטחון במרחב הציבורי. כשאת יוצאת לריצה בלילה, או יורדת לחניון חשוך ופוחדת, האפליקציה מאתרת את כל הנשים בסביבתך שישמשו כשומרות שלך”.

לזהות פערים, הדרה, קיפוח ואי שוויון מגדרי

התפקיד של מייקין-כנפו ברשות לחוסן ושוויון חברתי הוא לזהות פערים, הדרה, קיפוח ואי שוויון מגדרי בכל תחומי החיים – ולטפל בהם. את המהלך יזמה עיריית תל-אביב-יפו ולטובתו הקימה לפני כשנה וחצי את הרשות, בהנהלתה של מייקין-כנפו. המטרה: לדאוג לקהילות מודרות, לכל מי שבדרך כלל רחוק משולחן מקבלי ההחלטות וקולו לא תמיד נשמע.

מייקין-כנפו: “אנחנו מטפלות בשוויון מגדרי, בקידום זכויות של האוכלוסייה הערבית, ביוצאי אתיופיה, בקהילה גאה, באנשים עם מוגבלות, במבקשי מקלט. ראש העיר הנחה אותנו לקדם הזדמנות שווה, תוך כדי שינוי תודעה. יש קשר בין ערכים לחוסנה של חברה. התפיסה שלנו דוגלת בקידום ערכים של שוויון, ומאבק באפליה ובהדרה, מתוך רצון להפוך את העיר לחזקה יותר. החוסן שלנו כחברה תלוי בסולם הערכים שלנו ובדרך שבה אנו מיישמים אותו בשטח. שוויון מגדרי וגיוון תעסוקתי, למשל, הם לא רק ערכים מוסריים, הם גם הדרך לקיים חברה חזקה יותר, אז הרווח כפול”.

2יום המאבק אפרת וראש העיר צילום דרג'ה סימון

אפרת מייקין-כנפו ביום המאבק באלימות נגד נשים יחד עם ראש העיר רון חולדאי ומוטי רייפ, מחזיק תיק החוסן בעיריית תל-אביב-יפו. צילום: דרג’ה סימון

האם ועד כמה הקצינה הקורונה את מצבן של הנשים?

“הקורונה הקצינה את המצוקות והצרכים. הכל חודד כאן – העול שנופל על נשים, הפערים במשכורות, הגידול באבטלה, אלימות במרחב הציבורי – משבר פגש משבר והפערים התעצמו עד כדי חוסר יכולת של המדינה לתת לזה מענה. וכשהמדינה לא מצליחה, העירייה לוקחת על עצמה לדאוג לצרכים החדשים של התושבות והתושבים, לשנות דפוסי התנהגות ולהציע פתרונות.

“במל”ל, המועצה לביטחון לאומי, יושבים כ-30 גברים. יש הגמוניה גברית בכל הצמתים של מקבלי ההחלטות בנושא הקורונה, ולכן צרכים של מחצית מהאוכלוסייה לא מקבלים מענה והתייחסות ראויה. במגיפה נרשם זינוק של עשרות אחוזים בתלונות על אלימות נשים. 70% אחוז מהיוצאים לחל”ת הן נשים. כעיר חזקה, יש לנו יכולות מוניציפליות טובות יותר משל המדינה, ויצאנו למערכה הזאת”.

בשנה וחצי האחרונות, ביוזמת ראש העיר והנהלת העירייה, מפתחת הרשות תוכנית אסטרטגית לקידום שוויון מגדרי, לא כפרויקט חד פעמי, אלא כהטמעה הנושא בדי.אן. איי של כל אגפי העירייה. מייקין-כנפו: “חשוב לי להדגיש שזה חזון של ראש העיר רון חולדאי ומנכ”ל העירייה מנחם לייבה. אנו בונות את התוכנית יחד עם ראשות המנהלים ובעזרת גופי ידע, ארגוני חברה אזרחית ובשיתוף התושבות והתושבים, ואז זה עובר ליישום בשטח בכל אגף – אם זה ספורט, חינוך, תחבורה, בכל אגף”.

מה למדת במהלך התחקיר שעשית?

“שיש צרכים שונים לתושבות ולתושבים. גינות ציבוריות? אנחנו הולכות ובודקות את פינות הכושר, למה נשים פחות משתמשות בהן? אולי המתקנים לא מותאמים לגופה של אשה? על כל נושא בעולם אני אסביר לך שהצרכים שונים. לשמחתי, עיריית תל-אביב-יפו מחויבת באופן מלא לנושא ויודעת להוציא תהליכים לפועל ולשמש מגדלור לערכי צדק ושוויון. תראי מה קרה עם הקהילה הגאה או בתחום התרבות”.

החזון שלכן מושלם, איפה בכל זאת את נתקלת במהמורות?

“יש נשים חזקות שבנו את עצמן במו ידיהן והגיעו לעמדות מפתח, ובצדק לא רוצות להרגיש שזכו להעדפה מתקנת, אלא הגיעו לתפקיד בזכות עצמן. השיח שלנו במשרד לשוויון חברתי מעורר אצלן אנטגוניזם. די כבר עם הג’נדר, הן אומרות. עייפת אותנו. פמיניזם הפך לתווית שלילית של שורפות חזיות, זו תווית שלילית”.

בסופו של דבר, אנחנו מדברות על שינוי תודעה, נכון?

“גם וגם וגם. זה כמו דיקור סיני. מחדירים את המחטים לכל מיני נקודות כדי ליצור החלמה. כל נושא אנחנו מקיפות ב-360 מעלות, מכל זווית אפשרית, לפעמים בשינוי תודעה ולפעמים בשינוי פיזי בשטח. תודעה יכולה לשנות מציאות.

“צוות העובדות והעובדים ברשות קטן אך מגוון. אני לומדת מהצוות לא מעט על הצרכים והמצוקות הייחודיים לכל קהילה. יש לנו בצוות חברים בקהילה הגאה, דתלשי”ת, ישראלי יוצא אתיופיה, והשיחות בינינו מציפות נושאים ורעיונות מחוץ לקופסה”.

3צוות ומנחם צילום דרג'ה סימון

אפרת מייקין-כנפו עם מנכ”ל עיריית תל-אביב-יפו מנחם לייבה וצוות חוסן ושוויון חברתי. צילום: דרג’ה סימון

הדרך מהפרקליטות לרשות לשוויון חברתי

אפרת מייקין-כנפו נולדה וגדלה בכפר-חיים שבעמק חפר, נשואה לתא”ל יורם כנפו, רמ”ט פיקוד צפון, ואמא לשלושה ילדים. בצבא שימשה כקצינה במשטרה הצבאית, וכשהשתחררה הלכה ללמוד משפטים וממשל בבינתחומי בהרצליה וסיימה בהצטיינות את שני התארים. בלימודים הכירה את בעלה, “הוא היה הסטודנט הכי חכם. סיפרו לי שבבינתחומי כולם בני טובים עשירים, אבל אני נפלתי על הבחור היחיד מבית שאן”, היא צוחקת. משם החלה לעבוד בפרקליטות מחוז מרכז. “זה העשור המשמעותי ביותר. התעסקתי במקרי אונס, באלימות כלפי נשים וילדים וראיתי את התוצאות הקשות של חוסר שוויון בחברה”.

את נשואה לאיש צבא שנעדר הרבה מהבית. לא הרגשת מתוסכלת על שנשאת בעול?

“בעלי תמיד לא היה בבית ועול הבית והמשפחה נפל עליי. אני חייתי את האי שוויון. הרגשתי שאני עושה ויתרים כי בסוף אי אפשר ששני ההורים לא יהיו בבית. מצד שני, היתה לי עזרה עצומה מאמא שלי ומאשתו של אבא שלי. כל המשכורת שלי בפרקליטות הלכה למשכורות של מטפלות.

“לי היתה מעטפת נשית חזקה ולכן הצלחתי לשלב בין בית לקריירה. ברור לי שלנשים רבות אין את האמצעים והן נאלצות לוותר. מאז שהבת שלנו, עלמה, נולדה, גם יורם הפך לפמיניסט. פתאום הוא רואה הכל דרך הפרספקטיבה שלה, מתעצבן שבמשחק קלפים המלך מנצח את המלכה, זה בא לו בבום. אני גדלתי עם עוד שלוש אחיות ואמא עם תודעה פמיניסטית עמוקה”.

עבדת כעשור כעו”ד פלילית בפרקליטות. למה עזבת משרה כזו מאתגרת?

“תמיד הרגשתי שליבי נמצא בשירות הציבורי וביכולת לקדם ערכים ושינוי חברתי. לכן קיבלתי החלטה לעזוב את העולם העסקי הנוצץ ולעבור להיכל הקודש – משרד הרווחה, שם כיהנתי כראש מטה המנכ”ל תחת השר מאיר כהן, איש המחויב בכל ליבו למאבק החברתי ולדאגה לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות. תחת השר כהן למדתי רבות על העוולות שיש לתקן במישור הלאומי”.

תלכי בבוא היום לפוליטיקה?

“אני רואה את עצמי בעירייה, מאמינה שמה שאנחנו עושים כאן זו בשורה. מקווה שהחזון הזה ייצרב בתודעה של כל אחת ואחד”.

משלל הנושאים שהתוכנית לחוסן עירוני עוסקת בהם, מה הכי בוער בך?

“מאבק בגזענות ובהדרה. אני מאמינה שהשינוי הגדול יבוא מתל-אביב-יפו, בגלל החוזק שלה. היא תוביל את המהפכה. יהיו לזה אדוות לכל המקומות וגם לממשלה. אנחנו בשלים להוביל את זה”.

איך פותרים את ההתרסקות המגדרית הזאת?

“אני כאן שנה וחצי. בנושא מניעת אלימות נגד נשים, העירייה מקדמת הסברה רחבה, כולל קמפיינים בעברית וערבית ואמהרית. מנהל שירותים חברתיים בעירייה השקיע הון בגיוס עובדות סוציאליות, תוכניות איך לחזור לעבודה, יריד תעסוקה ענקי במרכז הזדמנות. בקורונה לראשונה פגשנו קהל חדש, לא מה שאנחנו מכירים מהרווחה.

“חילקנו תלושי מזון לנשים בזנות, איתרנו את הנשים הכי שקופות בעיר. קיימנו סמינר אינטרנטי ראשון מסוגו עם ערים שונות מהעולם להעברת ידע. בקורונה הבנו שנשים הן הקורבנות הגדולים ויצאנו בתמיכה לארגוני נשים, כדי שלא ייפלו. אנחנו תומכות בכל מי שמקדם אג’נדה פמיניסטית, כולל ארגונים שתוקפים אותנו. וזה ימשיך”.

4אפרת מייקין כנפו עם צוות הרשות לחוסן ושוויון חברתי

אפרת מייקין-כנפו עם צוות הרשות לחוסן ושוויון חברתי. צילום: דרג’ה סימון

ומכות, מקדמות, אימצתן. גם שפה מתקנת?

“זו החלטה של ראש העיר, שעיריית תל-אביב-יפו תפנה בלשון שוויונית ולא מדירה. התחלנו להטמיע את זה – זה שינוי גדול, שמצריך עבודת מחשוב, שילוט, תכתובות. אנחנו מחפשים את הפתרון המושלם לשפה ניטרלית, שתכליל את כל מי שעל הרצף המגדרי, כולל הא-בינארי. זו אמירה סופר חשובה – שלשפה יש משמעות תודעתית”.

שוב ושוב היא חוזרת לעניין החזון, לתיאוריית החוסן. לדבריה, “התפיסה שלנו אומרת שאם נהיה מגוונים יותר, בכל מובן, ונבין את הנרטיב של האוכלוסיות המגוונות, נהיה חברה טובה יותר ונגדיל את היכולת שלנו כעירייה לנהל ולקבל החלטות נכונות ואפקטיביות עבור התושבים שלנו. זה חוסן.

“ראש העיר חולדאי, המנכ”ל לייבה, וחבר המועצה מוטי רייפ, שמחזיק בתיק החוסן, הקימו את הרשות כי הבינו שהנושא הזה לא יכול להתקיים כפופקורן, פה נרצחת אשה וכולנו רצות להפגנה, ופה יש שלט בחוף מציצים ואנחנו מתרעמות. הנושא הזה צריך לקבל את המקום שלו כנושא ליבה עם תוכניות מסודרות לטווח הקצר והארוך. אנחנו הרשות הראשונה שעושה את זה. זו תוכנית לשבע השנים הבאות, ואני מאמינה שמהאדוות שהיא תייצר, כולם ייהנו”.

מתוך מדד המגדר 2020 של מכון ון-ליר, מספרים: 35 גברים מנהלי בתי חולים, 7 נשים. 12,500 שקל שכר ממוצע לגבר לעומת 8,500 שקל לאשה. 64% מהמוזיקה בתחנות הרדיו הם של זמרים. רק 39% נשים בתפקידי ניהול במגזר הציבורי. רק 24% נשים בדירקטוריונים. 8 שרות, 24 שרים. 9,830 מנכ”ליות במשק לעומת 43,520 גברים. 243 גברים מכהנים כראשי רשויות מקומיות ורק 14 נשים. בישול, ניקיון וכביסה – עבודות שקופות – עדיין נשים מככבות בכל המדדים.

;