fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/04/אלבר-אלבז-נפטר-מקורונה2.jpg

נפרדים מאלבר אלבז: מעצב האופנה הישראלי המצליח בעולם מת מקורונה בפריז בגיל 59

אלבז, שהיא היפוכונדר ידוע, נשאל לאחרונה מהו החלום שלו, וענה: “אני חולם לקנות פנטהאוס מעל בית חולים”…

1אלבר אלבז

אלבר אלבז. נולד במרוקו, גדל בחולון, למד ברמת-גן וכבש את פריז והעולם. צילום: אינסטגרם

אלבר אלבז, מעצב האופנה הישראלי המצליח ביותר בעולם, מת שלשום בפריז ממחלת הקורונה. אלבז, 59, שהיה ידוע כהיפוכונדר, חשש מאוד מהקורונה, כמעט ולא יצא מביתו, לא נתן לאיש מחבריו לבקר אותו, ובסטודיו שלו עטה שלוש מסיכות. בראיון האחרון שהעניק ל”פארי מאץ'” הצרפתי ושפורסם ביום חמישי שעבר, נשאל מהו החלום שלו. על כך ענה אלבז: “אני חולם לקנות פנטהאוס מעל בית חולים”…

לפני חמש שנים עזב אלבז את תפקידו הנחשק כמעצב הבית של “לנוון”, אחד מבתי האופנה הוותיקים והנחשבים בפריז, לאחר למעלה מ-14 שנים של ניהול אמנותי ועיצוב כל קולקציות המותג. אלבז – שנולד במרוקו, גדל בחולון ולמד אופנה בבית הספר שנקר, נחשב למעצב הישראלי היחידי שהצליח להתברג בראש בית אופנה צרפתי ולזכות בהכרה עולמית.

מותו של אלבז היכה בתדהמה את עולם האופנה הבינלאומי ומיטב המעצבים והסלבריטאים ספדו לו. המעצבת של “דיור”, מריה גרציה-צ’יורי, אמרה עליו: “הוא היה האדם הראשון שגרם לי להרגיש בבית בתעשיית האופנה”; סטלה מקרטני כתבה “אלבר היה אור שאין דומה לו בעולם”; ואילו קים קרדשיאן, שהיתה בין לקוחותיו, סיכמה בפוסט מרגש: “אלבר הלביש אותי לשער הראשון במגזין ‘ווג’. נשבר לי הלב, הוא היה נשמה מתוקה”.

בשנים האחרונות, מאז עזיבתו את בית “לנוון”, התמקד אלבז במותג פרטי משלו, AZ factory, שבו זנח את עיצוב ההוט קוטור לטובת עיצובים לבישים יותר אך מתוחכמים לא פחות. בשנים אלו היה עסוק בשאלות פילוסופיות על נשיות – מה נשים רוצות, מה הן צריכות, מה אנחנו כמעצבים יכולים לעשות כדי להפוך את חייה של כל אשה לטובים יותר וליפים יותר?.

בפריז טוענים כי אחת הסיבות לכך שאלבז עזב את בית “לנוון” היא הקצב הבלתי אפשרי שבו מתנהל כיום עולם האופנה הבינלאומי. לפני עזיבתו הודה אלבז: “מבקשים מהמעצבים כיום ליצור דגמים לסמארטפון ולאינסטגרם, הפכנו ליצרני תדמיות. כיום הכל בתחום האופנה נעשה בצעקות. אני מעדיף ללחוש”.

2אלבר אלבז לא זז בשנה האחרונה בלי מסכה. בתמונה עם מדריכת היוגה שלו

אלבר אלבז לא זז בשנה האחרונה בלי מסכה. בתמונה עם מדריכת היוגה שלו. צילום: אינסטגרם

 אלבז ידוע במשך השנים ביחסו המפרגן לצוות העובדים כולו. הוא היה מודה להם בסופה של כל תצוגת אופנה ומבטא זאת בזרי פרחים שהיה שולח למנהלי המחלקות עם תודות אישיות לאחרוני העובדים והעובדות. ההצלחה הגדולה בפריז מעולם לא עלתה לו לראש. “אני בא מדירה קטנה בחולון”, סיפר בעבר, “לוקיישן מצוין להרבה חלומות. כילד ציירתי נשים כמו מלכות, לבושות בבגדים יפים. חלמתי להיות קוטורייר בפריז. אני מרוצה שהגעתי למקום שאחרים לא זכו להגיע. כיום אני חולם רק בלילה. ביום אני ער עם שתי רגליים מוצקות על הקרקע. את הפנטזיות אני משאיר לניירות האיורים שלי”.

אלבז, כאמור, נולד למשפחה יהודית בקזבלנקה שבמרוקו ב-1961, עלה לארץ כתינוק עם משפחתו, גדל והתחנך בחולון, שירת בצה”ל כמש”ק חינוך וידיעת הארץ וסיים בהצטיינות יתרה את בית הספר הגבוה לאופנה “שנקר” במחזור 1986. כשנה לאחר סיום לימודיו עבר לארצות-הברית שם עבד לצידו של המגה-מעצב האמריקאי ג’פרי בין במשך כשמונה שנים ושם גם רכש את הניסיון העשיר והמשמעותי ביותר שלו בתחילת הדרך.

משם עבר לעצב בבית האופנה “גי לארוש” בפריז, אחר כך ל”קריציה” האיטלקי, משם ל”ריב גוש” של בית “איב סן-לורן” הפריזאי לתקופה קצרה שלאחריה, ב-2001, קיבל את הג’וב הנחשק ב”לנוון”, שהביא לו תהילה רבה והכרה עולמית. במשך השנים הוא קטף גם את פרס איגוד המעצבים האמריקאי, את פרס “גלגל הטווייה מזהב”, שהוא אוסקר האופנה הגרמני, ואף יצר ב-2010 קולקציית קפסולה ל-M&H, שזכתה להצלחה עצומה ונמכרה גם בארץ.

בית האופנה “לנוון” נוסד בפריז ב-1890 על ידי המעצבת ז’אן לנוון ובמשך עשרות שנים שמר על מעמד מכובד בסצינת ההוט קוטור של פריז ועל הקונספט הייחודי שלו לעצב שמלות לאמהות ולבנותיהן בהשראה הדדית. שנות ה-70 וה-80 היו העשורים שבהם צלל המותג לתרדמת ובשנות ה-90 נעשה ניסיון להחיות אותו כשקלוד מונטנה קיבל על עצמו את תפקיד המנהל האמנותי. אלבז נבחר לתפקיד בגלל המוניטין המצוינים שלו כמעצב צעיר ונמרץ שיכול להוביל מהלכים גדולים ב”לנוון”.

3דגמים בעיצובו של אלבר אלבז ללנוון. האיש שידע מה נשים רוצת

דגמים בעיצובו של אלבר אלבז ל”לנוון”. האיש שידע מה נשים רוצת

אלבז בהחלט הוכיח עם השנים שהוא יודע לפתוח אופקים חדשים ובתקופת כהונתו הארוכה הפך “לנוון” שוב להיות ממובילי האופנה הצרפתית. ב-2007 הוא קיבל את אות הליגיון הצרפתי בטקס מרשים בפאלה-רויאל. “יש לי אישור לכך שאני במקום הנכון מבחינת התרומה שלי לקוטור הצרפתי”, אמר אלבז בנאום התודה הנרגש שלו באותו טקס.

שנה לאחר מכן, ב-2008, כלל אותו המגזין “טיים” ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם בקטגוריית המעצבים ונימק זאת בכך שאלבז הצליח להפוך תוך זמן קצר למעצב שלא רק בפריז נושאים אליו עיניים אלא גם בעולם כולו. העיצובים שלו תוארו פעמים רבות כשילוב מדויק בין תפירה עילית קלאסית לגישה מודרנית רדיקלית.

רבים השוו את העשייה שלו לזו של איב סן-לורן בתחילת דרכו וציינו את ההשפעה שיש לצלליות שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 על הדגמים שלו, בתוספת אלמנטים מודרניסטיים שאפיינו את עבודותיו, כמו שוליים פרומים ותפרים גסים ואבזור הדגמים באמצעות תכשיטי אוברסייז, אף הם בעיצובו הבלעדי של אלבז.

אלבז כבש לא רק את פריז כי אם גם את הוליווד. לאורך השנים שלו ב”לנוון”, הוא הלביש על השטיח האדום כוכבות כמו ניקול קידמן, סופיה קופולה, קלואי סביני, אמה סטון, נטלי פורטמן, ג’וליאן מור, אדי פלקו, סנדרה בולוק, קיית בוסוורת’ ועוד רבות אחרות.

4אלבר אלבז

אלבר אלבז: “בפריז אני אמריקאי, באמריקה אני צרפתי, במרוקו אני ישראלי ובישראל אני בינלאומי. אבל כשאני מבלה בארץ עם המשפחה והחברים אני מרגיש כאן לגמרי ישראלי”. צילום: אינסטגרם

לא רק כוכבות אהבו את הדגמים שעיצב אלבז ל”לנוון”, גם עיתונאי האופנה הנחשבים ביותר נטו לו חסד. למשל, סוזי מנקס, עורכת האופנה של ה”אינטרנשיונל הארלד טריביון”, שכתבה עליו בעבר: “אלבז הצליח היכן שהיו לו המון סיבות להיכשל והוא הרים בשנים האחרונות את ‘לנוון’ לשיאים חדשים של עשייה. אין ספק – הוא כיום יקירה של כל אשה”.

המפגש עם שועי עולם ועם האנשים שנמצאים בטופ של האופנה העולמית לא סנוורו אותו. “אני לא בקטע הזה”, הודה בעבר, “אני גם לא איש של מסיבות ואין לי העדפות בנוגע ללקוחות. כל לקוחה שלי היא מלכה, גם אם היא לא סלב. בסטודיו אני שואף לעבוד עם אנשים שהם לויאלים ואוהב לעבוד באווירה משפחתית חמה ורגועה. אני עובד קשה, מנסה להכניס שבועיים בשבוע, מגיע לסטודיו בשבתות ובימי ראשון. כל הפגישות העסקיות ועם התקשורת מתנהלות בעבודה. כדי להיות יעילים חייבים ללמוד לעשות עשרה דברים בבת אחת”.

על העובדה שבילה בעקבות עבודתו שנים ארוכות מחייו בשלוש יבשות שונות ועל הזהות האמיתית שלו, אמר: “בפריז אני אמריקאי, באמריקה אני צרפתי, במרוקו אני ישראלי ובישראל אני בינלאומי. אבל כשאני מבלה בארץ עם המשפחה והחברים אני מרגיש כאן לגמרי ישראלי”.

;
Font Resize
Contrast