fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/03/גדול-סרטי-אופנה.jpg

הסרטים שתמיד באופנה

לרגל שבוע האופנה תל-אביב, הנה 5 סרטי אופנה שווים, מהשמלה השחורה הקטנה שתפר הוברט דה-ג’יבנשי לאודרי הפבורן ב”ארוחת בוקר בטיפאני”, דרך שמלות המיני המתכתיות שעיצב פאקו רבאן לג’יין פונדה ב”ברברלה” ועד להומאז’ לקוקו שאנל ב”קוקו לפני שאנל”. קיצור תולדות האופנה בקולנוע

“ארוחת בוקר בטיפאני”: כשאודרי פגשה את ג’יבנשי

מי: אודרי הפבורן וג’ורג’ פפרד בסאטירה חברתית נוקבת על-פי הנובלה של טרומן קפוטה, בסרטו של בלייק אדוארדס מ-1961.

מה: במסווה של קומדיה רומנטית קלילה, מביא אדוארדס את סיפורה של הולי גולייטלי, נערת מסיבות הוללת, המתקיימת בעיקר מקסמה הרב, מיופיה החינני ומטיפים נדיבים שמשאירים לה הגברים האמידים שאיתם היא יוצאת לדייטים. גולייטלי, שסוחבת אחריה ילדות ועבר לא פשוטים, מחפשת גבר עשיר להינשא לו, ובינתיים מתפרנסת גם מהעברת מסרים בין אנשי מאפיה, מבלי לדעת על כך. אל בניין מגוריה עובר לגור סופר צעיר ויפה תואר בשם פול ורג’ק, שכמובן נופל בקסמה של הולי.

למה: מעבר להיותו סרט משובח, מדובר בסרט אופנה מובהק בזכותו של המאסטרו הוברט דה-ג’יבנשי, שעיצב את מלתחתה של הפבורן ורשם את שמו בנצח, כמי שיצר סילואטה נשית הכי שיקית, לבושה בשחור ועדויה בפנינים.

ארוחת בוקר בטיפאני

“ברברלה”: שמלות הדיסקיות של פאקו רבאן

מי: ג’יין פונדה וג’ון-פיליפ לאו באקשן עתידני ורב עלילות משנה, בסרטו של רוז’ה ואדים מ-1968.

מה: מדובר בעלילה פוטוריסטית המתרחשת בשנת 40,000 לספירה. ברברלה, בגילומה של פונדה, היא בת אנוש מכדור הארץ היוצאת למסע שבו היא נחלצת לעזרתו של דוראן-דוראן, מדען נרדף, בעיר הרשע סוגו. במהלך המסע להצלתו של אותו המדען היא חוברת למלאך עיוור וטוב לב בשם פיגאר שעוזר לה לפלס את דרכה בין הכוכבים. ביחד הם נלחמים במלכה שחורה ומרושעת העומדת בדרכם, אבל ברברלה ופיגאר מוכיחים שוב שהטובים מנצחים. מדובר בעלילה שהקדימה את זמנה ואינה זכורה לרבים. עם זאת, ג’יין פונדה, היפהפייה והסקסית, שהיתה אז אשתו של ואדים, היא בלתי נשכחת בתפקיד זה.

למה: שמלות המיני עם דיסקיות המתכת שעיצב פאקו רבאן הן מהפריטים הכי זכורים מהסרט והשפיעו רבות על מעצבי האופנה בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70. 

ברברלה

“השטן לובשת פראדה”: מה קורה במגזין אופנה

מי: מריל סטריפ ואן האתוויי בדרמה אורבנית, על-פי רומן המפתח של לורן וייסברגר, בסרטו של דיוויד פרנקל מ-2006.

מה: את הספר כתבה וייסברגר לאחר שעבדה כשנה כעורכת המשנה של אנה ווינטור, העורכת האימתנית של ה”ווג” האמריקאי. במהלך אותה שנה סבלה וייסברגר מירורים מווינטור המגה-ביצ’ית והספר מהווה מעין סגירת חשבון עם הבוסית המרושעת. כמובן שהשמות שונו: אנה ווינטור הפכה למירנדה פריסטלי, ולורן עצמה הפכה לאנדריאה. התסריטאית, איליין ברוש-מק’אנה, שינתה פרטים וכתבה תסריט מרוכך מעט ביחס למחיר שאותו נדרשה אנדריאה לשלם כדי שתוכל לרשום ברזומה שלה שנה במחיצתה של פריסטלי.

למה: הסרט הוא מסכת מתמשכת של השפלות, תיזוזים והתעללויות של הבוסית הקשוחה בעורכת הזוטרה, וחושף את הנעשה מאחורי הקלעים של המגזינים הגדולים, את תצוגות האופנה בניו-יורק ובפריז, וכמובן, את בגדיהם של מעצבי האופנה המובילים.

השטן לובשת פראדה

“קוקו לפני שאנל”: הומאז’ לגברת הראשונה של האופנה

מי: אודרי טוטו בדרמה ביוגרפית אודות גבריאל קוקו שאנל, מעצבת האופנה שהגדירה מחדש את הלוק הנשי בעת המודרנית בסרטה של אן פונטיין מ-2009.

מה: עלילת הסרט פורשת את הביוגרפיה של שאנל הצעירה לפני שהפכה למותג. היא בכלל רצתה לעמוד על במה ולשיר, אבל הבינה שתחום האופנה מייעד לה מקום חשוב יותר מאשר זמרת בקברטים נידחים. כילדה היא ננטשה על-ידי אביה, גדלה בבית יתומים של הכנסייה, עבדה כתופרת, מעולם לא למדה אופנה, ובכל זאת הפכה לאחת הדמויות המשפיעות על תרבות המאה ה-20.

למה: השנים הרבות תחת חסות הכנסייה ולבושם של הכמרים והנזירות השפיעו על עיצוביה של שאנל והיוו עבורה השראה ליצירת פריטי לבוש בגוונים מונוכרומטיים ובגזרות נקיות, כשגולת הכותרת היא כמובן השמלה השחורה הקטנה. שאנל חתרה למודרניזם באופנה, תוך מתן חופש לנשים שהיו חנוטות במחוכים ובגזרות מעיקות. זהו סרט הומאז’ מרגש לאשה הקוקטית עם מחרוזת הפנינים על הצוואר.

קוקו לפני שאנל

“גיליון ספטמבר”: אנה ווינטור נחשפת

מי: סרט דוקומנטרי בכיכובה של אנה ווינטור, עורכת “ווג” האמריקאי, בבימויו של אר.ג’יי קאטל מ-2009.

מה: גיליון ספטמבר של המגזינים לאופנה נחשב לחשוב מכל ומהדורת “ווג”, למשל, של ספטמבר 2007 שקלה שניים וחצי ק”ג. לקראת החורף נוהגים כל מעצבי האופנה לפרסם את הקולקציות החדשות לחורף במבחר של הפקות יוקרה. אי לכך, הגיליון גדול מאוד וההיצע המערכתי שלו מועשר ומרשים ביותר. הסרט של קאטל עוקב אחרי עבודות העריכה, ההפקה, הצילום, העיצוב הגרפי וישיבות המערכת האינטנסיביות, שבמרכזן, ניחשתם נכון, עומדת ווינטור.

למה: העניין הגדול בסרט נובע מנוכחותה של ווינטור, שגם מתנגדיה מודים שבכל זאת יש בה משהו, והיא מציבה כבר למעלה משני עשורים את המגזין במרכז הסצינה של האופנה העולמית. בשנים האחרונות רחשו שמועות שווינטור אוטוטו הולכת הביתה. אבל הגברת עדיין ממוקמת יפה בקומת המערכת הניו-יורקית בבניין ה”קונדה נסט”.

גיליון ספטמבר

Font Resize
Contrast