https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/11/טל-גדול.jpg

השחקנית טל יהלומי התאוששה מתאונת דרכים קשה אחרי שרכבה על קורקינט חשמלי

השחקנית טל יהלומי – שזכורה לנו מהופעותיה בטלוויזיה ב”תאג”ד” וב”להיות איתה” ומהשתתפותה בהצגות התיאטרון “בית ברנרדה אלבה”, “הצריף” ו”הבר הישן” – היתה מאושפזת באיכילוב במשך 82 ימים בעקבות תאונת דרכים אחרי שרכבה על קורקינט חשמלי. עם שחרורה ממחלקת שיקום, ביקשה למסור דבר אחד: “סעו בזהירות וחיבשו קסדה”

1טל יהלומי

טל יהלומי: “שברתי גם את הצוואר, את החולייה החמישית, זאת שאחראית על תפקוד הידיים. לא יכולתי לאכול לבד, לא יכולתי לצחצח שיניים בעצמי, או להתקלח בכוחות עצמי, ואת כל השאר אתם כבר יכולים לדמיין”

כשאנחנו שומעים על פצועים בתאונות דרכים אנחנו לא תמיד עוצרים לחשוב מה באמת קרה לפצועים? כמה זמן הם מאושפזים? איך נראה תהליך השיקום הקשה והארוך שלהם? בשבוע שעבר השתחררה מבית החולים איכילוב בתל-אביב השחקנית טל יהלומי, שעברה תאונת דרכים קשה ושבעקבותיה היתה מאושפזת במשך 82 ימים ועברה תהליך שיקום ארוך.

“זה כנראה הולך להיות הפוסט הכי חושפני, פתוח ורגשי שלי עד היום”, כתבה יהלומי בפייסבוק שלה. “רגשי כן, אתם בטח לא מופתעים. אז עברתי תאונה. תאונת דרכים. זה קרה ב-6.8.19, לפני שלושה חודשים. תאונת דרכים קשה.

“שברתי את רגל ימין ושמו לי פלטינה מתחת לברך ומטה עם שני ברגים בכל קצה. אה כן, ושברתי גם את הצוואר, את החולייה החמישית, זאת שאחראית על תפקוד הידיים. לא יכולתי לאכול לבד, לא יכולתי לצחצח שיניים בעצמי, או להתקלח בכוחות עצמי, ואת כל השאר אתם כבר יכולים לדמיין (יש גבול לשיתוף).

“אז גם בצוואר שמו לי פלטינה ושני ברגים, כאלה שבכל תנודה ותנועה אני מרגישה אותם, בכל צעד שאני הולכת או לפחות מנסה ללכת בכוחות עצמי אני יודעת שהם שם, כל עוד אני לא לוקחת פרקוסט (נרקוטיקה קשוחה ביותר, למי שלא יודע).

2טל יהלומי מיד לאחר הפציעה

טל יהלומי מיד לאחר הפציעה: “בלי הקסדה סביר להניח שלא הייתי בין החיים”
“אז כן לקחתי משככי כאבים במשך כל שעות היממה, 24 שעות, ימים קשים, ולילות עוד יותר, ימים ולילות של כאבים, צרחות ובכי שלא נגמר, זעקה לאחיות שבבקשה יכניסו לי משהו לווריד כדי להקל עליי או משהו שלפחות שיעזור לי להירדם.

“שיקום ארוך, וימים אינסופיים שלא נגמרים, פיזיותרפיה שמכאיבה לכל שריר בגוף שלי, או תרגיל או תנועה שמזכירים לי כל פעם מחדש שאני לא מסוגלת לעשות אותם או לפחות לא באופן מלא. הקצב השתנה, האיטיות הופכת להיות שם מרכזי בחיים שלי”.

“יש מחשבות ארוכות על כל פעולה טריוויאלית – האם לעשות אותה או לא, כי זה ידרוש ממני יותר, יקשה ויעייף אותי יותר, מה שלפני התאונה לא הייתי מקדישה לזה מחשבה בכלל. תרגילים בריפוי ועיסוק שמזכירים לי שאני לא יכולה ללחוץ על השפריץ של הבושם לבד כדי שאריח בבית החולים יותר טוב וארגיש טוב עם עצמי, או לחילופין על הכפתור במברשת השיניים החשמלית.

“אז לכל מי שתהה איך זה באמת קרה, דרסו אותי. 10:00 בבוקר, צומת נמיר פינת חיים לבנון. בזמן שחציתי מעבר חצייה על הקורקינט שלי, יש לציין באור ירוק, נהגת בת 20 חצתה באור אדום ופגעה בי עם הרכב שלה, במהירות של לא פחות מ-50 קמ”ש, והטיסה אותי לקיבינימט.

3טל יהלומי על כיסא גלגלים במהלך השיקום הארוך

טל יהלומי על כיסא גלגלים במהלך השיקום הארוך: “מפחדת מאיך אהיה בסביבה של אנשים רגילים ונורמטיביים ולא סביב מטופלים משתקמים כמוני”

“אני משתחררת היום. אתם בטח חושבים לעצמכם או תוהים עד כמה אני מתרגשת, כמה ימים ספרתי לרגע הזה, כמה פיללתי לרגע המיוחל הזה, אז בהחלט ההתרגשות מציפה אותי ואיתה מגיעים גם חששות שלא פוסחים עליי, בלשון המעטה.

“אני מתה מפחד. אני מפחדת מאיך אהיה בסביבה של אנשים רגילים ונורמטיביים ולא סביב מטופלים משתקמים כמוני, או שמישהו יחשוב לרגע ויגיד, וואו טל, את לגמרי חזרת לעצמך או את ממש בסדר, אז לא… אני לא קרובה להיות בסדר, אני פצועה, עדיין כואב לי, ומעבר לזה שהגוף שלי עדיין פצוע, הנפש שלי פצועה ועכשיו בחוץ מתחיל השיקום האמיתי שלי.

“אני בחורה חזקה, תמיד הייתי, במשך כל התקופה הלא מבוטלת הזאת בבית חולים, הוכחתי לסובבים אותי ובעיקר לעצמי, שאני לא אוותר בקלות. ולא ויתרתי! וגם לא אוותר! אז כן אפשר להתעסק בזה עד מחרתיים בלמה דווקא לי, ואיך ולמה וכמה.

“ואפשר גם ההיפך. אפשר להבין שזה קרה לי, ולחבק את זה ולראות כמה דברים חיוביים קיבלתי ולהודות שיצאתי מזה בנס! וכמה כיף ולא מובן מאליו שיש לי סביבה כל כך תומכת וחזקה, משפחה שעמדה לצידי כל רגע ורגע, חיבקה, אהבה והקשיבה, חברים שהתייצבו וחיכו מחוץ לחדר ניתוח לוודא שהניתוח עבר בהצלחה’ שלא הפסיקו להיות שם בשבילי בכל רגע נתון, עם הרבה אוכל יש לציין, וכמובן בעל אחד מושלם שבלעדיו כנראה לא הייתי כותבת את כל הפוסט הזה.

4טל יהלומי לפני הפציעה

טל יהלומי לפני הפציעה: “הכביש הוא מכונת הרג מטורפת ואולי שווה לכם לעשות סיבוב במחלקת שיקום לראות מה קורה למי שנפלט מהכביש או שפלטו אותו”

“אז מה השורה התחתונה אתם שואלים? אני מזמינה אתכם רוכבי הקורקינט והאופניים לחבוש קסדה! בלי הקסדה סביר להניח שלא הייתי בין החיים. קסדה היא מצילת חיים, נקודה! צאו לרחובות עם קסדות ותצעקו על מי שלא שם. בבקשה, בבקשה, תהיו סבלנים על הכביש.

“אבא שלי תמיד אומר שכל אחד על הכביש חושב שיש לו הסכם עם אלוהים, שלו זה לא יקרה. אז יש לי חדשות בשבילכם – אף אחד לא מוגן, הכביש הוא מכונת הרג מטורפת ואולי שווה לכם לעשות סיבוב במחלקת שיקום לראות מה קורה למי שנפלט מהכביש או שפלטו אותו. סעו בזהירות”.

צילומים: פייסבוק

Font Resize
Contrast