fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/05/טלי-גדול.jpg

טלי גוטליב: הנינה, האשה ומנהלת קרן הפילהרמונית

טלי גוטליב, מהנשים החשובות בעולם התרבות הישראלי, מנהלת מזה 18 שנה את קרן התזמורת הפילהרמונית, מגייסת מיליונים, מנסה להצעיר את קהל חובבי הקונצרטים ומגלה כי בתפקידה היא ממשיכה את דרכה של סבתא רבתא שלה, ברכה פלאי, המו”לית הישראלית הראשונה. הכל מתחיל ונגמר בתרבות

מאת: יעל ולצר

טלי גוטליב

טלי גוטליב. צילום: John Phillips ל-Getty Images

“הגעתי לתפקיד בפילהרמונית בדרך נס”, צוחקת טלי גוטליב, שמזה 18 שנה מכהנת כמנכ”לית קרן התזמורת הפילהרמונית הישראלית וב-15 השנה האחרונות משמשת גם כמנכ”לית חבר הנאמנים הבינלאומי של התזמורת. “בכלל למדתי משפטים וסיימתי סטאז’, אבל היה לי ברור שעורכת דין לא אהיה. למעשה, התחלתי כיד ימינו של עודד גרא, שהיה קודמי בתפקיד, וכשהוא פרש קיבלתי את התפקיד”.

בתפקיד הזה אחראית גוטליב לגיוס כספים למען התזמורת בארץ ובעולם (למעט ארה”ב וקנדה), לייזום והוצאה לפועל של פרויקטים מיוחדים בתחום חינוך מוסיקלי, לקידום ההרכב הערבי-יהודי בחסות הפילהרמונית ולהעצמת מעמדה של התזמורת כשגרירת התרבות הראשונה במעלה של מדינת ישראל. גוטליב, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב והתוכנית לניהול תרבות ואמנות במסגרת “להב”, נבחרה לא מכבר להשתתף בתוכנית לפיתוח מנהיגות במזרח התיכון במסגרת מכון אספן שבארה”ב. אגב, ב”להב” היא מרצה כיום על גיוס כספים.

בדרך מסוימת מרגישה גוטליב כי בעבודתה בפילהרמונית היא ממשיכה את דרכה של סבתא רבתא שלה, ברכה פלאי, גם בעשייה התרבותית וגם העסקית. פלאי, שנפטרה לפני למעלה מ-30 שנה בגיל 93, לעולם תיזכר כמו”לית הישראלית הראשונה וכמי שייסדה את הוצאת הספרים “מסדה” ואת דפוס “פלאי” וניהלה אותם במשך עשרות שנים. “לסבתי היה מנוי לתזמורת עוד מימיה הראשונים של הפילהרמונית”, נזכרת גוטליב, “והקונצרטים הראשונים שלי היו כפרטנרית שלה”.

ברכה פלאי מעניקה את אלבום ישראל 25 לראש הממשלה גולדה מאיר

ברכה פלאי מעניקה את אלבום “ישראל 25” לראש הממשלה גולדה מאיר

סיפורה המעצים והמופלא של ברכה פלאי, אחת הנשים החשובות בתולדות המו”לות בארץ, מתחיל ב-1892 ברוסיה, שם נולדה בשם ברוניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1914, פגשה את מאיר פיליפובצקי, השניים התאהבו ונישאו, למרות התנגדות המשפחה. באותה שנה כבר ייסדה פלאי וניהלה גימנסיה יהודית לבנים בעיר מאלין שבאוקראינה, אולם המהפכה הבולשביקית החזירה אותם אל הכפר.

יום אחד פגש בעלה של ברוניה את מנחם אוסישקין, שהציע לו לעלות עם משפחתו לארץ. ב-1921 עזבו בני הזוג פיליפובצקי עם בנם אלכסנדר בן השש את אוקראינה, התיישבו בתל-אביב והתערו מיד בחוג החברתי והספרותי המתפתח של העיר. ברוניה עברתה את שמה לברכה, וב-1922 נולדה בתם שרה. “עבורי, כמו עבור רבים אחרים, ברכה היתה אגדה, אשה גדולה מהחיים”, מסבירה גוטליב. “לא פגשתי עוד אשה ואישיות כמו שלה עד היום. היתה לה נוכחות דומיננטית בחיים שלי ובחיי כל הסובבים אותה, היא הוסיפה ערך מוסף לכל דבר ועניין”.

אפשר לומר שפלאי היתה מהפמיניסטיות הראשונות בארץ, אשה שהוכיחה שהכל אפשרי, כולל שילוב של קריירה ואמהות. ב-1922 פתחה ספרייה ציבורית בשם “אחיעבר” בשני חדרים מושכרים בשדרות רוטשילד, בעזרת הלוואה בסך 30 לירות שלקחה מאחד הבנקים. לאחר זמן שינתה את שם הספרייה ל”מוריה”, והיתה במקביל גם יבואנית ומפיצה של ספרים בתחומי המדע, החקלאות וההנדסה לחנויות הספרים המעטות שהיו אז בישראל.

ב-1923 ארגנה פלאי תערוכה של ספרים עבריים שהודפסו ביישוב. לאחר מכן הפכה את “מוריה”, שגם הוצאת הספרים “דביר” היתה שותפה בה, למקום המפגש המרכזי לחוג הספרותי ולאנשי הרוח של תל-אביב הקטנה, וגם לאחד המשווקים הסיטונאיים הראשיים של ספרים מיובאים ומקומיים ביישוב.

ברכה פלאי עם בעלה במסיבת עיתונאים בתל-אביב

ברכה פלאי עם בעלה במסיבת עיתונאים בתל-אביב

על פלאי מספרים כי היתה אשת עסקים ויזמית בכל רמ”ח אבריה: היא זו שהנהיגה את שיטת המכירה ב”תשלומים”, פתחה סניפים נוספים של “מוריה” בארץ, ויזמה את שוק הספרים הראשון, שהתקיים בשדרות רוטשילד, שהפך עם השנים לשבוע הספר העברי. גוטליב: “סבתא רבתא שלי היתה הכל: יזמית, אשת משפחה קשוחה ומעורבת, שתמיד היה לה מה לומר, היא היתה מהראשונים שהצליחו לשלב בין חיי רוח לחיי מסחר בצורה נדירה”.

אלא שהמשבר הכלכלי העולמי של 1929 הביא עימו מיתון, ו”מוריה” מצאה את עצמה על סף פשיטת רגל. כדי להציל את העסק המשפחתי מכרה פלאי את הספרים שנותרו במלאי והחלה את פעילותה של הוצאת “מסדה” בביתה. שלוש שנים אחר כך, ייסדה את ההוצאה רשמית ברחוב הרצל בתל-אביב והקימה את “דפוס פלאי”, שבו הודפסו ספרי ההוצאה.

המיזם הראשון שהפיקה ההוצאה היה “האנציקלופדיה הכללית”, שהפך בהמשך לגולת הכותרת של “מסדה” – האנציקלופדיה העברית. בהמשך, נפתחו הוצאות נוספות ששיתפו פעולה עם גופים שונים, למשל “מוסד ביאליק”.

פלאי פרשה מניהול “מסדה” בתחילת שנות ה-80, לאחר יום הולדתה ה-90, וחילקה את הממלכה העסקית שלה לשניים: לבנה אלכסנדר ולנכדה, יואב ברש. לפני 17 שנה רכשה הוצאת “מודן” חלק מזכויות הספרים של “מסדה”.

בילדותה, בילתה גוטליב הרבה עם סבתא רבתא שלה. “לסבתא ברכה היתה קומה משלה, עם סלון, חדר שינה, מטבח ופינת עבודה”, נזכרת גוטליב. “היה לנו משחק, שגם כיום אני מחייכת כשאני נזכרת בו. במשחק היא היתה המו”לית ואני הייתי מביאה לה כתבי יד, כך שתחליט ללא שום נפוטיזם אם הם ראויים לפרסום. במקביל, היתה רודפת אחריי ואחרי אחי בצחוק מתגלגל במשחקים סוערים של שוטרים וגנבים. אנרגיה בלתי נלאית, עיניים צוחקות לצד ענייניות וחוש עסקי וממולח יוצא דופן. זו היתה סבתא רבתא שלי.”

מסיבה בבית הנשיא זלמן שזר לרגל יובל ה-80 של ברכה פלאי

מסיבה בבית הנשיא זלמן שזר לרגל יובל ה-80 של ברכה פלאי

מה לקחת מסבתא רבתא שלך לחיים?

קודם כל, את האהבה לספרים, שתמיד היו ויהיו חלק מחיי. מגיל אפס הבנתי שיש לסבתי יכולות ניהול ונחישות. כל חיי חייתי מתוך אמונה, שאוכל להשיג כל דבר. ידעתי, שאלך בעקבותיה, ושמלבד הישגים מקצועיים, חיי התרבות לעולם יהיו חלק מהעשייה שלי, ושמקום העבודה שלי יהיה מקור השראה לי וגם לאחרים. רציתי תמיד לעשות שינוי ולהטביע חותם.

מהו היחס שלך לעובדה שכדי לעשות שינוי ולקיים תרבות צריך גם לגייס כספים?

אני מגיעה כל בוקר לעבודה ואם יש חזרה, אני עולה למשרד עטופה בצלילים וביופי, ויודעת שנפלה בידי זכות מטורפת, וגם בזה יש דמיון. לה היה היופי של המילה הכתובה ולי יש את היופי שבצליל. גיוס כספים הוא צורך אמיתי ומהותי כדי לקיים תרבות, ותרבות בעיניי היא צורך בסיסי ולא מותרות. לא מתקיימת תרבות ללא תרומות, זו המציאות. אני מנסה להשיב לתורמים, לתת להם תחושה של הערכה והוקרת תודה ושל מעורבות.

הגיל של המנויים והמגיעים לקונצרטים הולך ומתבגר. מה אתם עושים בנושא?

אנחנו מנסים למצוא דרכים להצעיר את הקהל. אחת מהן היא “הפילהרמונית בג’ינס”, שהיא יוזמה של קרן הפילהרמונית. במקביל, יש כיום אגודת ידידים צעירים חדשה, שבראשה עומד דניאל דורסמן-אריסון, בנה של שרי אריסון. התשובות למציאות הזו לא נמצאות רק בתזמורת. לכן יש לנו הרבה פתיחות ורצון להקשיב, ובאמצעות שולחנות עגולים נשמע מהצעירים מה הם חושבים שכדאי לעשות. אנחנו רוצים להשתמש בהם כמקור מידע, כהשראה וכשגרירים. בנוסף, התזמורת עצמה עברה מהפך בין דורי מטורף. כיום בתזמורת יש עשרות נגנים צעירים ישראלים.

מהטה, המנצח והמנהל המוזיקלי המיתולוגי של התזמורת, עומד לעזוב. באוקטובר 2020 ייכנס לנעליו להב שני, שהוא רק בן 30. זה לא קצת לקחת צ’אנס?

זו בחירה מדהימה ונפלאה, ואני משוכנעת שהיא תוביל את התזמורות לשיאים חדשים.

פתק מנחם ומחזק שכתב זובין מהטה לטלי גוטליב

פתק מנחם ומחזק שכתב זובין מהטה לטלי גוטליב

מה תזכרי מזובין מהטה?

יש קטע שיותר מהרבה קטעים אחרים, יכול להמחיש מי זה זובין. לפני כ-15 שנה הייתי בעבודה עם מצב רוח מזעזע. הבן שלי עבר חוויה לא נעימה בבית הספר, לבעלי היתה בעיה רפואית, ולמחרת היתה גאלה. הפנים שלי הביעו כנראה את הקושי. במקרה זובין ראה אותי ושאל: ‘מה קרה לך?’, סיפרתי לו, אבל אמרתי לו שהכל יהיה בסדר, שהגאלה תתקיים ושאין מה לדאוג. באותו ערב חזרתי הביתה, שם חיכה לי זר פרחים ענקי עם פתק הכי אישי, מנחם, מחזק ומקסים שרק יכול להיות. זה אומר על זובין הכל: זה האדם, המנהל, המענטש. נראה שלהב ייכנס לתפקיד המנהל המוזיקאי של התזמורת עם כישרון אינסופי, הרבה ביטחון, אג’נדה סדורה, ויפלס לעצמו דרך משלו.

טלי גוטליב עם להב שני, המנהל המוזיקלי החדש של הפילהרמונית

טלי גוטליב עם להב שני, המנהל המוזיקלי החדש של הפילהרמונית

;
Font Resize
Contrast