https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/08/יפעת-גדול.jpg

פרופ’ יפעת ביטון: “באתי להפיח רוח חיים במחנה חבוט, קטן ומתנצל בחלקו”

פרופ’ למשפטים יפעת ביטון, 48, לוחמת צדק חברתי עם קבלות, רצה בבחירות האחרונות עם “גשר” של אורלי לוי-אבקסיס, ועכשיו הצטרפה אל “המחנה הדמוקרטי” של אהוד ברק. בסוף השבוע האחרון התארחה פרופ’ ביטון באירוע שבתרבות של עיריית כפר-סבא והתראיינה אצל רינה מצליח. היה מעניין

פרופ' יפעת ביטון

פרופ’ יפעת ביטון: “בגיל 28 הייתי כבר בלב העשייה החברתית שלי”. צילום: יח”צ

רינה מצליח: פרופ’ יפעת ביטון, עכשיו “המחנה הדמוקרטי”, קודם “גשר”. רק יומיים בפוליטיקה וכבר שתי מפלגות?

זו הערה שהיא לגמרי במקומה. אני רוצה לומר משהו בנושא. בגיל 28 הייתי כבר בלב העשייה החברתית שלי. הקמתי ארגון שנלחם על קידום שוויון בחברה הישראלית דרך אמצעים משפטיים חדשניים. העשייה החברתית שלי עצמאית. ראיתי לנכון להצטרף ללוי-אבקסיס, אחרי שפנתה אליי, מתוך מחשבה שלנושא החברתי אין קול משמעותי בפוליטיקה הישראלית. ניסינו, זה לא עבד. כשהגיעה הפנייה של אהוד ברק…

שידוע כאיש חברתי במגדלים הכי יקרים בתל-אביב…

אגיד כמה דברים. אין לי שום שנאת עשירים באופן כללי. עיני לא צרה במי שמצבו הכלכלי מצוין. יש לי בעיה עם חלוקת העושר בצורה הרחבה בחברה הישראלית. צריך לשנות את הדברים, ואם אדם מסוגו פונה אליי כדי שאייסד יחד איתו כאשה בכירה מפלגה חדשה…

קנית את זה?

לא רק שאני קונה את זה, אני רגילה לעשות את זה.

אשה מצליחה, מזרחית, חברתית – זה טוב לו לרשימה.

מעולה, שכך יהיה בפוליטיקה הישראלית, שיקראו לנשים מוצלחות שמגיעות עם סט ערכים ועשייה מהסוג הזה.

איזה מקום את?

אני ממוקמת באיחוד המפלגות במקום ה-7.

על הקשקש.

לא חושבת שאני על הקשקש.

אחרי שהתפרסם הסיפור עם ג’פרי אפשטיין, איך הרגשת?

מאוד לא נוח. הלכתי ואמרתי לו שאני רוצה להבין מה טיב היחסים. עניין אותי לשמוע איך הוא תופס את עמדתי. אני חושבת שזה פסול ולא צריך להיות בקשר עסקי עם אנשים מהסוג הזה, גם אם הם ריצו את עונשם. לא צריך להיות בקשר עם אנשים כאלה! ברגע שעמדתו היתה – את צודקת ואני מבין את זה – אז בבקשה! אין לנו כיום בפוליטיקה הישראלית אנשים כאלה שהיו בעמדת מנהיגות בכירה ומסוגלים להגיד נכון, זה לא ראוי ואני רוצה לבקש סליחה ולקחת אחריות. זה מה שצריכים היום.

רינה מצליח עם פרופ' יפעת ביטון

רינה מצליח מראיינת את פרופ’ יפעת ביטון אתמול בשבתרבות של עיריית כפר-סבא

אהוד ברק המציא את המשפט, “אני בן אדם בלתי עליב”. אמרתי לברק לא פעם, אנשים לא אוהבים אותך, לא מעריכים אותך. הוא לא נעלב מכלום. בסיבוב הקודם הוא ישב בחוץ וכל הזמן חיכה שמישהו יזמין אותו וישים לו כתר על הראש. שנאתי את זה בלשון המעטה. בפעם הזו בא הבן אדם ושם את עצמו על השולחן, חטף מה שחטף, לטוב ולרע, ראה שהוא לא יכול לבד והתחבר כדי לקבל קולות.

אני הייתי עכשיו שעה בעלבון כשאמרת לי מאחורי הקלעים, “מצאת לך בן זוג”…

התכוונתי לבן זוג פוליטי… תראי, אני מכירה אותך ואפילו היינו שותפות בהפגנה אחת, אבל אנשים לא מספיק מכירים אותך. את יכולה להגיד בכמה משפטים מאיפה באת ולאן את הולכת?

אפרופו ברק שמגיע מהמגדלים, במקור הוא מהקיבוץ, ממפא”י, מארץ ישראל הישנה והטובה על כל מורכבויותיה ועוולותיה. אני מקרית-מלאכי, הבת של שרה ויוסי ממרוקו ומתימן. נולדתי בארץ כמובן. תואר שני במשפטים, את הפרופסורה קיבלתי בתחום. הייתי מועמדת פעמיים לשופטת בית המשפט העליון, המועמדת הצעירה ביותר בתולדות המדינה.

המלצה שלי לא שווה הרבה, אבל המלצתי עלייך גם לאיילת שקד וגם למשה כחלון, ולא הצלחתי.

תודה. אני מביאה איתי בצורה הכי ברורה פנים אחרות של השמאל הישראלי. אני מביאה איתי את היכולת להסתכל באומץ גם על הצד הימני של המפה שממנו הגעתי. הוריי עברו מבית-אל בחפשם אחרי הזדמנות טובה ושוויונית יותר לילדיהם. גדלתי גם בבית-אל. זו היתה נקודת שבר כי שם פגשתי את הציונות הדתית מתחרדת. עמדתי מול הרב שלמה אבינר, ויכולתי לזהות שהוא אדם שמחולל שבר גדול בציונות הדתית. הדיבור שלו מסוכן בעיניי לנשים, לציונות הדתית ולסובלנות. באתי מרקע של תרבות יהודית מסורתית אוהבת ומחבקת, וראיתי את הקיצוניות מול עיניי, ושם החלה נקודת ההיפרדות שלי מהימין. הימין הלך לשם ושם הוא נמצא ולמולו חייבים להעמיד מחנה דמוקרטי אמיץ שעומד על עקרונותיו ולא מגמגם. בעיניי, ביבי במובן הזה לא משכנע, משום שהוא לא נוגע בבעיה הגדולה שהיא באמת השותפים המרכזיים שלו.

ברק מפיץ סרטונים רק על ביבי. ברק וביבי קצת דומים.

הם הגיעו ממקום דומה. ברק היה מפקד בסיירת מטכ”ל, המפקד של אחיו. הם היו מאוד קרובים.

ברק פירק את מפלגת העבודה כדי להמשיך להיות שר ביטחון. הוא חיבק וגידל את ביבי. הוא זה שפירק את מפלגת העבודה. הוא לקח ארבעה ח”כים איתו למפלגת העצמאות. ישבתי איתם ואמרתי להם, “תקשיבו, הוא יהרוס לכם את הקריירות הפוליטיות”. וכך היה. הוא אפילו לא הודיע שהוא עוזב.

הנסיבות שהיו אז הן אחרות. היום זה ברור לכל אדם שנתניהו שבר כל כך רחוק מהמרחבים שהתחיל בהם, ששותפיו הטבעיים הם הזנב שמכשכש בכלב וזה הסיפור האמיתי של הפוליטיקה הישראלית וזה מה שצריכים לעצור. מי שיעצור דבר כזה זה מחנה מהסוג שלנו שלא מפחד ולא מגמגם.

מה הורייך אומרים על זה שאת במרצ?

קודם כל, אני לא במרצ וחשוב להבהיר.

ראש הרשימה שלך הוא ניצן הורוביץ.

עשינו מה שהיה צריך לעשות ומה שברק בא לעשות, להפיח רוח חיים במחנה חבוט, קטן ומתנצל בחלקו. להביא לתוך המחנה אנרגיה שחסרה לו מתוך העמדה שישראל דמוקרטית ומתוך העמדה שאנו לא מרצ מורחבת, אלא הרחבנו את גבולות המחנה ובתוך ההרחבה, אני חושבת שבית המשפט העליון, שהוא מוסד קריטי וחיוני, חייב לעסוק יותר בסוגיות החברתיות.

למה ויתרת?

על מה?

לא תהיי יותר מועמדת לעליון.

אנו רואים את נקודת השבר. רואים שהכוחות של בית המשפט העליון הולכים ונחלשים בתוך הגנה ציבורית שבה אין לו גב. מישהי שהיא מומחית לדמוקרטיה ולמשפט צריכה להיות  בתוך הפוליטיקה. אין מומחים מהסוג הזה היום בצד השמאלי של המפה. אין לנו מומחיות כזו – לסדרי שלטון ומשפט, לפגיעה של ראש הממשלה בפרקליטות ודברים מהסוג הזה – וחייבים דוברים ברורים שיודעים לעמוד על שלהם ואני ממלאת תפקיד חשוב כדמות חברתית במחנה וגם כמשפטנית בכירה שמבינה את נבכי הדמוקרטיה. אמא שלי מאוד גאה בי, כי אני מציגה ומייצגת תפיסה שונה של השמאל הישראלי ותראו את זה. זה יהיה שונה ממה שהורגלנו. זה יהיה רחב יותר, זה יהיה מחובר למסורת, ליהדות גאה ולחמלה חברתית, יותר מאשר בעבר.

את בעד שתי מדינות לשני עמים?

בגדול כן. אנו חיים במציאות שגם בתוך האוכלוסייה הערבית אומרים שצריך למצוא קונסטלציה חדשה. צריך לחזור למו”מ.

כשתהיי ח”כית, ומאחלת לך שתהיי שרה, האם תנסי למצוא את הפתרון לסיום הפרשה המדממת של ילדי תימן האבודים. עשתה את זה נורית קורן, לדעתי לא בהצלחה.

היא מינתה אותי לעמוד בראש צוות המו”מ מול ראש הממשלה. אני שותפה מלאה לדבר.

מקווה אולי שנצליח סופסוף לשים את התחבושת על הפצע. אני רוצה שתתחייבי שכשתהיי בכנסת הבאה או בממשלה, תיקחי את זה על עצמך.

בהחלט מתחייבת. תשמעי, הייתי בעין-שמר לפני שבועיים, דיברנו שם אהוד ברק ואני, וכשסיימנו לדבר שאלו שאלה, “אנו דואגים להתיישבות העובדת ולקיבוצים, מה יהיה?”, מין רמיזה לכיווני. אני כל כך מחוברת לחשיבות של ההתיישבות העובדת בישראל וליופי שקיים בקיבוצים, וברק אמר בסוף דבריו שנדאג גם להתיישבות העובדת המסורתית שלצידה היו עיירות פיתוח. הוא אמר את זה בגרונו. זה החיבור הבין דורי והבין קבוצתי בחברה הישראלית.

 

Font Resize
Contrast