fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/09/איריס-גדול.jpg

איריס נשר, אמו של ארי נשר, תיעדה את בנה במוזיאונים ברחבי העולם לפני שנהרג בתאונה

כמעט שנה חלפה מאז תאונת הדרכים שבה נהרג ארי נשר, רק בן 17, בנם של אבי ואיריס נשר. בסוף החודש תשתתף איריס בסידרת תערוכות חדשה במוזיאון הרצליה שתעסוק בפרשנויות שונות של דיוקנים, ותציג תצלומים שבהם צילמה את בנה ארי במוזיאונים ברחבי העולם

1איריס, ארי ואבי נשר בתמונה שצולמה יום לפני התאונה צילום רפי דלויה

איריס, ארי ואבי נשר בבכורה של “סיפור אחר”, יום לפני התאונה. צילום: רפי דלויה

במרכז תערוכתה של איריס נשר, שנקראת “מחוץ לזמן”, הקרנה של תצלומים המתעדים את בנה, ארי נשר, במוזיאונים או במוקדי משיכה לשוחרי אמנות ברחבי העולם. נקודת המוצא לסידרת התצלומים, שתוצג במוזיאון הרצליה החל מה-21 בספטמבר 2019, היא תצלום של ארי הילד, כשהיה עדיין בן שש, בעת ביקור משפחתי במוזיאון ישראל, ירושלים.

בצילום נראה ארי כשהוא משתרע, ספק נרדם ספק מנמנם, על כריות הבד הנפוחות שבמרכז חלל התצוגה, מתוך ייאוש קל והשלמה עם ההכרח להמתין לבני משפחתו עד שיסיימו את ביקורם בתערוכה. בעקבות אותו תצלום ראשון, התגבשה במשך השנים תוך כדי שיחות בין האם ובנה על בימוי והעמדה – סידרת תצלומים שצולמה במהלך ביקורים משפחתיים נוספים במוזיאונים או באתרי תצוגה כנסייתיים.

2איריס נשר, ארי במוזיאון טייט מודרן לונדון, 2016

תצלום של איריס נשר מתוך התערוכה “מחוץ לזמן”: ארי במוזיאון “טייט מודרן” בלונדון, 2016

התצלום האחרון בסידרה צולם מעט לפני מותו הטראגי של ארי לפני כשנה, בגיל 17, בתאונת דרכים. באיזה אופן נבואי ומצמרר, הוא מצולם ישן, כשידו שמוטה מטה, תחת דמותו של הצלוב, כששניהם מוארים בתאורת חשמל ישירה ודרמטית.

המוזיאון הקלאסי מתפקד במידה רבה כמאוזוליאום וכארכיון – מקום של שימור והנצחה המאפשר לנו לחזור אחורה בזמן ולשהות בו כמרחב ביניים שהופקע לרגע מזמן הווה. נשר, כצלמים רבים לפניה, מוצאת במרחב המוזיאלי בהרצליה כר פעולה פורה לבחינת הדיאלוג החזותי והקונספטואלי שנוצר בין האסתטיקה של המרחב והיצירות המוצגות בו לבין המבקר במקום.

את ההקרנה של נשר סוגרים שני תצלומים שבהם מופיע דיוקנה של האמנית עצמה, על רקע הגלריה הלאומית לאמנות ברומא – באחד עיניה עצומות, ובאחר הן פקוחות לרווחה. מאחוריה חולפת דמות שחורה, רכובה על אופנוע, כפנטום מבשר רע. על מדרגות המוזיאון פזורים פסלי אריות, מהדהדים את שמו של הבן, ובמרכז הדימוי כתובת גדולה המכריזה על שם התערוכה שהוצגה באותה עת – Time is Out of Joint – “זמן חורג ממסלולו”.

3איריס נשר

איריס נשר עצמה בצילום מתוך התערוכה, על רקע הגלריה הלאומית לאמנות ברומא

זהו ציטוט מהמלט של שייקספיר (מערכה ראשונה, תמונה חמישית), המתאר רגע של כאב ושבר גדול, עת מתחוור להמלט דבר רציחתו של אביו. הנסיך, הנדרש לנקמה ולריפוי של ממלכתו, אחוז בשיתוק מצמית ומצליח לממש את ייעודו הטראגי בלבד. המלט מכיר במציאות הקשה, בפיקחון עיניים, ובו בזמן מסרב לה ונחסם מולה. המתח בין תצלומי הסטילס הקפואים לבין תנועת עיני השה הנפקחות ונעצמות להרף עין, שנובעת מן ההקרנה, מסכם את תכונותיו של הצילום כמדיום הידוע ביכולתו להקפיא את הזמן ולשמר את מה שהוא בר-חלוף.

את התערוכה אצרה איה לוריא, ערך יצחק צחייק ועל המוזיקה המקורית אחראי אילן פוסטופצקי.
התערוכה תיפתח במוזיאון הרצליה ב-21 בספטמבר 2019 ותינעל ב-25 בינואר 2020.

;