ראיון בלעדי: הרופאה הישראלית שנלחמה בקורונה באיטליה מסבירה למה סגר לא יעזור עכשיו

דר’ עדי וייס-פינק, הרופאה הישראלית שעבדה באיטליה וראתה את זוועות המגיפה מקרוב, מתנגדת בכל תוקף לסגר: “בשביל שסגר יהיה יעיל, לא עושים סגר נושם, לא חצי סגר, לא סגר לילי אלא ס-ג-ר. זה לא יעזור. כדאי להיערך, דצמבר יהיה גיהינום בכל העולם”

דר’ עדי וייס-פינק: “החורף יהיה הרבה יותר גרוע מהקיץ הנוכחי, לא משנה מה נעשה”

בחודש יולי האחרון, בעיצומה של המגיפה, פרסמה דר’ עדי וייס-פינק, רופאה ישראלית שטיפלה בחולי קורונה בבית חולים בפארמה שבצפון איטליה, פוסט שהפך מיד לוויראלי, שבו כתבה, בין היתר: “לסגור את המדינה שנית זו טעות, כי איך שתפתחו תהיו שוב באותה נקודה בדיוק, רק בחורף”.

בימים אלה חזרה דר’ וייס-פינק עם משפחתה לארץ, והיא עדיין בטוחה שסגר הוא רעיון רע. לדבריה, “מי שמכיר אותי יודע שבתחילת הדרך הייתי בעד סגר מהסיבה הפשוטה שלא היתה לנו ברירה אחרת. לא הכרנו את המחלה. לא ידענו עם מה אנחנו מתמודדים. אז בעיקר בגלל הפחד וחוסר הוודאות הוחלט על סגר במדינות רבות בעולם”.

“נכון להיום”, היא מוסיפה, “מספר הנדבקים עולה ועולה במדינות רבות. בחלק יותר ובחלק פחות (תלוי במספר הבדיקות שנעשות מדי יום) אבל, ואבל גדול, באף מדינה לא נצפית כרגע קריסה של מערכת הבריאות. וכשאני מדברת על קריסה אני מדברת על כזאת שנצפתה בחודש מרץ באיטליה. באף מדינה בעולם אין סגר כללי גורף.

“המצב בישראל אכן לא טוב. למעלה מ-3,000 נדבקים ביום זה מ-ל-א. אבל מספר הנפטרים יחסית למספר החיוביים (וברור לכולנו שעל כל חיובי ישנו לפחות עוד חיובי, או שאם הולכים לפי המדע: מחקרים מראים שהמספרים גדולים פי 5-10 מהמדווח) הוא עדין נמוך ולא מתקרב לאחוזי התמותה שנצפו באירופה או בארה”ב. גם מספר החולים קשה עדין ‘נמוך’ יחסית ומערכת הבריאות יכולה לקלוט עוד”.

דר’ וייס-פינק, בארץ ישנן 2 גישות: הפתרון הצדקני של פרופ’ גבי ברבש שקורא לסגר מידי והפתרון המורכב יותר של פרופ’ רוני גמזו, שגורס שיש לטפל נקודתית בכל בעיה. מה דעתך?

“עם למעלה מ-3,000 חולים ביום על אוכלוסייה של 9 מיליון תושבים, זה אומר שהקורונה כבר בכל מקום. אין אפשרות לקטוע את שרשרת ההדבקה יותר. את יודעת את זה, אני יודעת את זה וגם הממשלה יודעת את זה. אז מה היא מציעה במצב הזה? סגר. כי היא לא יודעת מה לעשות. אבל היא שוכחת שבשביל שסגר יהיה יעיל, אז דבר ראשון לא דוחים אותו לחגים או ליום שני. דחית – פספסת!.

“סיבה נוספת שחשוב לשים עליה את הדגש בשביל לא להרוג את המשק (שוב) היא שרוב ההידבקויות קורות במעגל המשפחתי/ בין חברים/ בהתקהלויות ללא פיקוח וללא שמירה על ההנחיות. רוב החיוביים כיום בעולם הם כתוצאה מפתיחת השמיים, אז גם אם נסגור את המסעדות והקניונים מספר החיוביים לא ירד!!!

“ועוד סיבה שאין צורך בסגר: מערכת הבריאות עדיין לא קרסה וגם לא הולכת לקרוס בקרוב, כי רוב החולים צעירים ולכן אין סיכוי שנגיע למצב שקרה באיטליה. הכי חשוב: בשביל שסגר יהיה יעיל, לא עושים סגר נושם, לא חצי סגר, לא סגר לילי אלא ס-ג-ר. ודבר נוסף וחשוב לא פחות: בשביל שסגר יהיה יעיל ויראה תוצאות יש לעשות אותו לפחות למשך 4 שבועות (2 תקופות דגירה של הנגיף). אבל אז נשרוף את כל המשק, וברגע שנפתח שוב החיוביים יחזרו, המספרים יעלו ויעלו והכל חוזר חלילה”.

למה סגר נקודתי לא עובד?

“אני גם נגד סגר נקודתי. מה זה אומר סגר נקודתי? לסגור שכונה? עיירה? עיר? מחוז? סגר נקודתי זה כמו להודות: ‘אין ביכולתנו לערוך חקירות אפידמיולוגיות, אז איפה שיש הרבה חולים פשוט נסגור אותם בבתים ונהפוך את הבתים שלהם למדגרות’. וכל זאת למרות שקהילת המודיעין הישראלית נחשבת לאחת החזקות בעולם. אבל אם ממש מתעקשים להשתמש בארץ בסגר, אז אפשר להחליט על סגר, כמובן עם תמיכה כלכלית ופסיכולוגית גורפת, רק לאוכלוסייה בסיכון”.

מה לדעתך יקרה אחרי סגר שני, לקראת החורף?

“סגר זה פתרון זמני. יסגרו – ירדו המספרים (אם כמובן הסגר יהיה אמיתי וארוך), יפתחו – שוב יעלו המספרים, ואז נהיה בשיא החורף. ובשיא החורף עם למעלה מ-3,000 חיוביים ביום לא יהיו 20 מתים בממוצע אלא פי 2-3 ואולי אף יותר. דצמבר יהיה חודש גיהינום בכל העולם. ולכן אסור להרשות לעצמנו סגר, אלא סדר, ארגון, משמעת, אכיפה, חינוך של האוכלוסייה בכל המגזרים ואם צריך גם הפחדה”.

חצי שנה למגיפה, מהו הכישלון הגדול ביותר בישראל?

“לא יודעת מה לבחור, אבל אולי הפתיחה המהירה של המשק שהיתה מלווה בחזרה מלאה של מערכת החינוך עם ההרגשה: ‘לא היה כלום ולכן לא יהיה כלום’. בנוסף, התקשורת שנתנה במה (ועדיין נותנת במה) לכל מכחישי הקורונה למיניהם. ובואי לא נשכח את הכאוס וחוסר האמון שהממשלה יצרה בקרב האוכלוסייה”.

מה עשו נכון במדינות אחרות שלא עושים אצלנו?

“באיטליה, בכל שלב במגיפה, עוד כשהתגלה חולה מספר 1, היתה תוכנית ברורה מראש של מה הולך להיסגר/ להיפתח. היתה שקיפות מוחלטת והכי חשוב היה הגיון בכל צעד ושעל שהממשלה בחרה, תוך כדי שיתוף פעולה מלא עם רופאים ואנשי מדע. אז באיטליה, למרות שגם שם הכלכלה חוותה מכה קשה מאוד, ונראה לי אף יותר קשה ממה שחוותה ישראל – אין מרמור, פילוג, או שנאה כלפי הממשל כפי שקיים פה”.

מה המצב כיום באיטליה?

“באיטליה המצב לא טוב. מספר החיוביים ממשיך לעלות. מספר המאושפזים עלה בשבועיים האחרונים ביותר מ-60 אחוז. מספר החולים קשה כמעט הכפיל את עצמו. גיל החולים גם ירד משמעותית מ-60 ל-30. בסוף השבוע האחרון היו 18 מתים. אז הייתי אומרת שהמצב לא טוב. ואנחנו רק בתחילת ספטמבר. ככל שירדו הטמפרטורות המצב רק יחמיר, הרי הווירוסים הנשימתיים (כמו הקורונה) חוגגים כשהטמפרטורות יורדות… אז הרע ביותר עדיין לפנינו”.

מה לדעתך צריך לעשות כדי שהחורף הקרוב לא יהיה גרוע יותר מהקיץ הזה?

“סורי שאני מסיימת בנימה שלילית, אבל החורף יהיה הרבה יותר גרוע מהקיץ הנוכחי, לא משנה מה נעשה. עד סוף 2020 צפויים יותר מ-2 מיליון מתים בעולם מקורונה. בחורף אנשים נוהגים להיות יותר במקומות סגורים והווירוס אוהב מקומות סגורים בהם קל לו להתרבות ולהתפשט. אז אם כיום יש 3,000 חיוביים ביום, בנובמבר צפויים הרבה יותר. ובעונת החורף לא יהיו רק 20 מתים ביום אלא הרבה יותר מתים/ חולים קשים.

אז איך ניתן להתמודד עם המגיפה?

להמשיך בעבודה הקשה. להשקיע את כל המשאבים במניעה, בהסברה, במניעת התקהלויות, בלי הנחות סלב. להקפיד על מסיכות, שמירת מרחק והיגיינה. לדאוג שמערכת החינוך תמשיך לעבוד בשיטת הקפסולות או בלמידה מהבית לגדולים. והכי חשוב – להשקיע כמה שיותר במערכת הבריאות: הכשרת רופאים, בעיקר בטיפול נמרץ/אקמו; להמשיך לאסוף מנות פלזמה ממחלימי קורונה, לחסן את האוכלוסייה בסיכון ואת הילדים נגד שפעת; להשקיע ברפואה קהילתית ולנסות לרכז בה את מירב העבודה כדי למנוע קריסה של המערכת. והכי חשוב: להקצות 4-5 בתי חולים באזורים שונים בארץ לקליטת חולי קורונה כדי לא לפגוע בטיפול השוטף של שאר החולים.