יאיוֹי קוּסאמה: איך הפכה האמנית היפנית בת ה-92 לאחת הדמויות המשפיעות באמנות כיום?

עד כה נרכשו עשרות אלפי כרטיסים לתערוכה הרטרוספקטיבית המדוברת שלה במוזיאון תל-אביב לאמנות

יאיוי קוסאמה על רקע עבודותיה, באדיבות גלריה אוטה לאמנות, ויקטוריה מירו ודיוויד זווירנר

בשבוע הבא, ב-15 בנובמבר 2021, תיפתח במוזיאון תל-אביב לאמנות תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה לאמנית היפנית יאיוֹי קוּסאמה, 92, מהחשובות והמשפיעות באמנים בני זמננו. עוד לפני פתיחת התערוכה המדוברת, הוזמנו מראש עשרות אלפי כרטיסים לחודשים הקרובים, הישג יוצא דופן בעולם האמנות הישראלי.

קוסאמה, שקנתה לה מיליוני מעריצים ברחבי העולם, ידועה בעיקר בזכות הווריאציות שלה על מוטיב הדלעת ו”חדרי האינסוף” המעניקים לצופה חוויה רב-חושית סוחפת ומהפנטת. יצירתה מקיפה מיגוון רחב ויוצא דופן של תחומים, בהם ציור, קולאז’, פיסול, וידיאו, מיצג, מיצב, אופנה, ספרות ומוזיקה.

נשמות כוכבים רוקדות בחלל, באדיבות גלריה אוטה לאמנות, ויקטוריה מירו

עד היום הציגה קוסאמה מייצגים רבים ותערוכות יחיד במוזיאונים הנחשבים ביותר בעולם; באי האמנים ביפן מוצגים פסלי ענק שלה; ב-2014 שיתפה פעולה עם בית האופנה “לואי ויטון”, שעיצב קולקציית תיקים, נעליים ואבזרים נועזת בהשראת עבודותיה; וב-2016 בחר בה מגזין “טיים” לאחת מ-100 האנשים המשפיעים של השנה.

הרטרוספקטיבה במוזיאון תל-אביב לאמנות – שאותה אצרו סטפני רוזנטל וסוזן לנדאו (אוצרת משנה: שחר מולכו; עוזרת לאוצרת: נעמה בר-אור) – מאגדת עבודות שיצרה קוסאמה במשך כ-80 שנה. היא סוקרת בהרחבה את פועלה האמנותי עד כה ומתחקה אחר עבודתה ביפן, בארצות-הברית ובאירופה, החל בציוריה ובפסליה המוקדמים וכלה ב”חדרי אינסוף” האופפים את הצופה מכל עבר, מהממים ומציפים את החושים.

חדר מראות אינסוף “אהבה לעד”, 1966-94, מאוסף גלריה אוטה לאמנות

תערוכה זו היא מהחשובות והגדולות שהוצגו אי פעם במוזיאון תל-אביב לאמנות. היא כוללת כ-200 יצירות, בהן ארבעה “חדרי אינסוף” ועבודות שמעולם לא הוצגו בעבר. התערוכה מתפרשת על שטח של כ־3,000 מ”ר, בשישה חללים וגלריות, בשני בנייני המוזיאון.

אינסוף והעֲלָמה עצמית הם נושאים מרכזיים ביצירתה של קוסאמה. בתחילת עבודתה בניו-יורק עסקה ברשתות אינסופיות שייצגו מעין שחרור עצמי. בהמשך, עברה לדימויים פאליים, ובשנות ה-60 הגיעו הנקודות. מיליוני נקודות אינסופיות המייצגות אובדן של האובייקט במרחב.

דלעת מנוקדת בתערוכה במוזיאון תל-אביב לאמנות. צילום: רונית מטיאס

יאיוֹי קוסאמה גדלה בעיר מצוּמוֺטוֺ, יפן, בשנות ה-40 של המאה ה-20, תקופה שבה התאפיינה מדיניות החוץ של יפן בשאיפות אימפריאליסטיות, כבת למשפחה שהתפרנסה ממשתלה שהיתה בבעלותה. כבר כילדה דמיינה לעצמה את העולם סביבה כמו מערך אינסופי של נקודות, שאותו היא ציירה וצבעה.

ב־1948, כשמלאו לה 19, עברה לקיוטו כדי ללמוד את סגנון הציור המסורתי ניהוֺנֽגָא בבית הספר העירוני לאמנות. בהמשך התמחתה בסגנון יוֺגַא – ציור יפני בסגנון מערבי, המקושר למודרניזציה המואצת ביפן באותה עת. בסוף שנות ה-50, בגיל 28, עברה לארצות-הברית, ובשנות ה-60 החלה לזכות בהכרה גוברת בארצות-הברית ובאירופה. עבודותיה הוצגו במקביל בגלריות בניו-יורק, באמסטרדם, בהאג, באסן, במילאנו, ברוטרדם ובוונציה.

נקודות צילום בחדר האינסוף במוזיאון תל-אביב לאמנות. צילום: רונית מטיאס

התערוכה במוזיאון תל-אביב לאמנות, המאורגנת באופן כרונולוגי, נפתחת בבניין הראשי עם עבודות מוקדמות שיצרה קוסאמה בעיר הולדתה ביפן בין השנים 1934 ו-1957. בהמשך, מוצגות העבודות פורצות הדרך – רשתות אינסוף (1958), שיצרה בניו-יורק; אובייקטים תלת-ממדיים מהסידרה “הצטברות”; ושני “חדרי אינסוף” הראשונים שלה: שדה הפאלוסים (1965) ואהבה לעד (1966/94).

הפרק ההיסטורי נמשך בסקירת התערוכות שהציגה קוסאמה באירופה בשנות ה-60 של המאה ה-20 המיצגים והסרטים שלה, וכן השיבה שלה לציור בשנות ה-70 וה-80 ופיתוח מוטיב הדלעת – כולל “חדר אינסוף” מ־2015, תחת הכותרת “רוחות הדלעות ירדו אל הרקיע”.

יאיוי קוסאמה במיצב לחדר נראות (דלעת) בביאנלה ה-45 בוונציה, 1993

עם חציית הגשר המחבר בין מבני מוזיאון תל-אביב, מגיע המבקר לעבודתה העכשווית של קוסאמה, ובה שני מיצבים חדשים, שיצרה במיוחד עבור התערוכה הנוכחית: חדר אינסוף חדש, אורו האינסופי לנצח של “היקום מאיר את החיפוש אחר האמת”, ומיצב תלוי מקום חדש, “זר של אהבה שראיתי ביקום”. בנוסף, גלריה שלמה, המוקדשת לסידרת ציורים מתמשכת שקוסאמה יוצרת מאז 2009 (שבעה מהם צוירו בשנה האחרונה), מספקת הצצה לשלב הנוכחי ביצירתה.

במקביל לתערוכה, מסעדת “פאסטל” במוזיאון תצדיע לקוסאמה בשלל אירועים מיוחדים ותפריט צבעוני שמתכתב עם התערוכה. בנוסף, רואה אור ספר על קוסאמה, “מכאן עד לאינסוף” מאת שרה סוזוקי עם איורים של אֶלן וֵינשטֵיין, המספר את סיפורה של אמנית שמכסה את העולם בנקודות, מכאן ועד אינסוף! כמו כן, במסגרת התערוכה במוזיאון תל-אביב מוקרן הסרט התיעודי “קוסאמה: אינסוף” בבימויו של התר לנץ ובאדיבות “דוקאביב”.

כורסה עם דימויים פאליים בתערוכה בתל-אביב. צילום: רונית מטיאס

בסרט, קוסאמה ומומחים שונים, דנים במסלול שעברה עד שהיתה לאמנית בינלאומית מפורסמת – מראשית חייה כבת למשפחה שמרנית ביפן ועד שזכתה בהכרה ברחבי העולם על אף התמודדותה עם סקסיזם, גזענות וסטיגמה של מחלת נפש.

התערוכה מאורגנת על ידי גרופיוס-באו, ברלין, בשיתוף עם מוזיאון תל-אביב לאמנות, ומוצגת בבניין הראשי ע”ש קרן משפחת פולסון – באולם רבקה ויוסף מאירהוף, באולם מרכוס ב’ מיזנה, באגף ע”ש מרק ריץ’ וגבריאלה ריץ’ -(תחתון), בבניין ע”ש שמואל והרטה עמיר – בגלריה רב-תכליתית ע”ש לילי ויואל משה אלשטיין, במבואת ברוס ורות רפפורט, באולם ע”ש משה ושלה ספרא; ובגן הפסלים ע”ש לולה אבנר לזכר דולפי אבנר.

עטיפת הספר “מכאן עד לאינסוף” מאת שרה סוזוקי שיצא לקראת התערוכה בתל-אביב

התערוכה התאפשרה הודות לתמיכתו הנדיבה של מפעל הפיס. תמיכה משמעותית התקבלה מבנק הפועלים; פרויקט המגורים ויסוצקי 6 של אקרו נדל”ן, קבוצת אביב ו-LR נדל”ן ומבטחת התערוכה, הראל ביטוח ופיננסים. סיוע נדיב התקבל מיעל ורמי אונגר; שרון ודוד ברגינסקי; רחל ומשה ינאי; דורון ומריאן לבנת; סטיב נסימה; וונדי פישר וקרן קירש. תמיכה נוספת התקבלה מרחלי מישורי וליאון קופלר; קרן מואיז י’ ספרא; ועירית רפפורט וגלן פרי.

מנה בהשראת קוסאמה שתוגש במסעדת “פאסטל” הממוקמת במוזיאון תל-אביב לאמנות

התערוכה תתקיים החל ב-15 בנובמבר 2021 ועד ל-23 באפריל 2022.