לתפארת מדינת ישראל: עידן רייכל הוא אשף החיבורים בין כל חלקי העם שלנו

הערב ידליק רייכל, מי שאחראי ללהיט הענק “שבט אחים ואחיות”, משואה ליום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל. “מודה שלזה לא ציפיתי… חשבתי שזה שייך רק לגדולים”. חג שמח!

עידן רייכל בצילום עטיפת הסינגל “ואם תבואי אליי”

הזמר-יוצר והמוזיקאי עידן רייכל, 42, ידליק הערב את אחת מ-12 המשואות ביום העצמאות ה-72 למדינת ישראל. רייכל, אמן בלב הקונצנזוס, נבחר להשיא משואה בשל “יצירתו, המסמלת בעיני רבים את הערבות ההדדית ואת תחושת ‘הביחד’ הישראלית”, הסבירו במשרד התרבות. “עידן הוא אשף החיבורים בין כל חלקי העם שלנו. יצירתו המוזיקלית לאורך השנים מייצגת את המארג הקסום של מזרח ומערב, את המעמקים של החברה ואת הקסם שביצירה הישראלית”.

אין ספק, השנה האחרונה שייכת לרייכל, שסוגר עכשיו 20 שנות קריירה, בעיקר בזכות השיר שכבש את לב כולם וזכה כשיר השנה, ושבו אף מככב נשיא המדינה, ראובן ריבלין – “שבט אחים ואחיות”. לדברי משרד התרבות, “השיר ‘שבט אחים ואחיות’ מתמצת את מפעל חייו המוזיקלי של רייכל, ואף מייצר גשר מיתרים בין כל חלקי העם על מנעד צליליו וקולותיו. בימים אלה של התמודדות עם מגפת הקורונה, המתאפיינים בחיוניותה של הערבות ההדדית ושל אמנות החיבורים בלבבות על אף המרחק הפיזי, יצירתו של רייכל היא מעיין מים חיים של אהבת ישראל, של אחווה ושל לכידות בעם שלנו”.

על בחירתו להשיא משואה, אמר רייכל בהתרגשות: “מודה שלזה לא ציפיתי… חשבתי שזה שייך רק לגדולים. את הבשורה קיבלתי בשיחת זום מהשרה מירי רגב. בהתחלה חשבתי שמדובר במשהו שקשור להופעות וכרגיל למשבר הקורונה וההירתמות של כולנו. ופתאום השרה רגב שלפה את ההפתעה הזו והקריאה את נימוקי הועדה שגרמו לי להתרגש.

“כילד, כמו כולם, גדלתי על הטקס המסורתי וכל הדמויות מעוררות ההשראה שזכו להשיא משואות ופתאום השיחה הזו… אני מאוד מופתע ונרגש. תקופה כל כך לא צפויה ומאתגרת שעוברת על כולנו שלא תשכח ועכשיו בוודאות לא תישכח גם עבורי בפן האישי. תודה לשרה רגב, לוועדה ולקהל המדהים. ולתפארת מדינת ישראל”.

רייכל, המוזיקאי הצעיר ביותר שנבחר להשיא משואה אי פעם, זכה כבר בהמון פרסים. שני שירים שלו זכו בפרס אקו”ם ל”שיר השנה”- “ממעמקים” ב-2005 ו”חלומות של אחרים” ב-2009. כמו כן, זכו האלבומים “הפרויקט של עידן רייכל” ו”ממעמקים” בפרסי אקו”ם ל”אלבום השנה”, בשנים 2003 ו-2005 בהתאמה.

בנוסף, קיבל רייכל את פרס אקו”ם כמלחין השנה, על אלבומו “רבע לשש” ב-2014; את התואר “עמית של כבוד ממוזיאון ישראל” ב-2016, בהוקרה על תרומותיו הרבות לאמנויות הבמה בישראל ובעולם; ואף זכה באות “הגיבור האלמוני” על שם מרטין לותר קינג ב-2016 (יחד עם ענת סרגוסטי ופנינה תמנו-שטה) מידי בנו של לותר קינג, על פעילותו למען זכויות אדם, בדגש על פעילות למען עולי אתיופיה ולמען קירוב בין מגזרים בישראל.

עכשיו, בימי הקורונה, נראה כי הוא עסוק יותר מתמיד. השיר שלו לאירוויזיון “פאקר ליבי”, שכתב יחד עם דורון מדלי לעדן אלנה, אומנם לא ייצג אותנו השנה בגלל המגפה שביטלה את התחרות, אבל זה לא הפריע לו להמשיך הלאה. הוא הראשון שהופיע במועדון זאפה ללא קהל; הופיע בפייסבוק שלו לכל בתי החולים, ובימים אלה ממשיך בפרויקט “מופע בידוד” – מיטב האמנים בהופעות חיות מהבתים שלהם.

בחודש שעבר התארח רייכל בפייסבוק של הסוכנות היהודית לשירה המונית וחוצת יבשות בשידור חי. על המופע המרגש, כתב בדף הפייסבוק שלו: “איזה שידור מטורףףףף! למעלה מ-50 מדינות, עשרות אלפי צופים, 400 שליחי סוכנות ו-50 שידורים בכלי תקשורת מהארץ והעולם בשידור מדהים של רייכל מהאולפן הביתי”.

ואי אפשר בלי להזכיר את עשרות אלפי הזוגות צעדו לחופה עם שירו “לפני שייגמר” (מכל הרגעים בזמן/ למצוא אחד לאחוז בו/ להגיד שהגענו/ תמיד לזכור, לרגע לעצור/ ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו”) ואת השיר שהלחין לריטה, “מחכה”, עם המילים שכל כך מתאימות לימים אלה: “יום אחד זה יקרה/ בלי שנרגיש, משהו ישתנה/ משהו יירגע בנו, משהו יגע בנו/ ולא יהיה ממה לחשוש”.

אתמול, ביום הזיכרון, ששלוב אצלנו עם יום העצמאות, כתב רייכל את הדברים הבאים בפייסבוק שלו, ברגישות כל כך אופיינית: “קובי, רציתי לספר לך, שלפני כמה שנים פגשתי אם שכולה שעמדה ליד אחותה, הדודה של החייל שנפל. הדודה אמרה לי שקראו לו עידן, כמוני, אבל אמו מיד תיקנה ‘אבל עדיין קוראים לו עידן’. וחשבתי לעצמי שנכון, עדיין קוראים לו עידן, ועדיין הוא נמצא כל הזמן בהווה הזה, בדרכו, כמוך. אתה והוא והם, כולכם אינכם, ואתם כולכם עדיין כאן. היית גדול ממני בשנה, ואתה עדיין גדול ממני בשנה. כך היה תמיד.

“אתה בן חמש ואני בן ארבע בחופש הראשון שאני יכול לזכור באילת. אתה בן עשר במסיבת יום הולדת הבלתי נשכחת שלך ואני בן תשע. ואתה תמיד האח הגדול של שני, גדול ממנה בכל כך הרבה שנים. אז בן כמה אתה היום? בשבילי קובי אתה עדיין בן 21, אני כבר לא בן עשרים, ואתה עדיין גדול ממני בשנה.

“אני ממשיך להתבגר עם השנים ואתה צעיר לנצח, צעיר ממני בהרבה. וגם גלעד יעקובי רוזנטל, הוא האח הגדול של ענבר, למרות שהשנים עושות את שלהן והיא כבר מבוגרת מאחיה הגדול. וגם אסף אלתר שעובד איתנו על הבמה בפרויקט, כבר יותר מבוגר מאחיו הגדול, אבנר אלתר, שנהרג איתך באסון ההוא.

“כי ככה זה בארץ שלנו, כמו שני וענבר ואסף יש הרבה אחים קטנים שכבר מבוגרים מאחיהם הגדולים. וככה זה בארץ שלנו, יש רבים כמוני שיש להם הרבה חברים צעירים כל כך, שתמיד יהיו גדולים מאיתנו בשנה, למרות שכבר עברו יותר מעשרים שנה”.