במשטרה זעמו על ההחלטה ויערערו עליה היום. עו”ד שרון עידן, כתב ב”כאן 11″: “כמשפטן שהתמחה במשפט פלילי, אני רוצה לומר משהו על הענישה בישראל”
עו”ד שרון עידן: “דע – אנסת, הורשעת? לא פחות מ-15 שנה בפנים. אין שיקול דעת. לא נסיבות מקלות, לא כלום”
סערה מובנת פרצה אתמול כשבית המשפט בבאר-שבע החליט לשחרר למעצר בית את כל החשודים במעורבות באונס באילת. לטענת השופט, החשודים חסרי עבר פלילי ואינם מסוכנים לציבור, אך אין בכך “להפחית מרמת החשדות כנגדם”.
החלטת השופט התקבלה בזעם גם מצד המשטרה, שביקשה וקיבלה צו עיכוב ביצוע לשחרור, ובכוונתה להגיש ערעור היום לביהמ”ש המחוזי בבאר-שבע. גורמים במשטרה מסרו כי מדובר בהחלטה שגויה, וכי אין להם ספק שעל המעורבים, הן הקטינים והן הבגיר, להישאר במעצר כל עוד החקירה מתנהלת.
ההחלטה המוזרה הזו החזירה אותנו לפוסט חשוב שהעלה בשבוע שעבר עו”ד שרון עידן, משפטן, עורך, כתב ומגיש חדשות ב”כאן 11″ בטלוויזיה וברשת ב׳, שכתב: “אני לא רוצה להתייחס לאונס המזוויע שכבר נכתב עליו באמת הכל. אבל כמשפטן שהתמחה במשפט פלילי, אני כן רוצה לומר משהו על הענישה בישראל.
“יותר מדי שנים, ומשיקולים זרים וגם כלכליים, אנסים נענשים באופן מגוחך. באופן מביש. עושים מעשי זוועות, ומגיעים לבית המשפט עם הכיפה המתבקשת, או הקפוצ׳ון סגור היטב על הראש, במקרה הטוב ‘מביעים חרטה’, לרוב גם זה לא.
“השופטים רחמנים. על עבירת אינוס, ענישת המקסימום הקבועה בחוק מתקרבת לעשרים שנה. כמה קיבלו עונש כזה? אפס. אפס מוחלט. כמה קיבלו חצי מזה? שליש?
“לפני שנתיים ישבתי בבית המשפט המחוזי ככתב משטרה של אזור מרכז בגזר דין על אינוס חמור. האנס, שהורשע, בכמה מקרים אגב, זכה לשנתיים מאסר בפועל. באולם קם קול צעקה: ‘זה המון’. המשפחה של האנס התחילה לצרוח שהרגו לה את הילד. (הבנתם? הרגו לה את הילד).
“אני, עיתונאי ועורך דין עם שני תארים במשפט פלילי, ששמע את הראיות בתיק ועקב אחריו – הייתי בהלם מוחלט. בשוק.
“כשנרגעו הרוחות, אמר עורך דינו של האנס משהו כזה – ‘שנתיים זה ברוטו. תוריד שליש, ומזה גם תוריד ניכוי מנהלי’. ניכוי מנהלי זה פטנט שהציבור פחות מכיר, כי לשים אנס בבית סוהר עולה המון כסף. אז בישראבלוף הישראלי, חוץ מהשליש גם זה קיים, מגלחים עוד כמה חודשים בנוסף. ‘בנוסף, בארץ מורידים לך את כל הימים שהיית במעצר בית, ובעוד פחות משנה תהיה בחוץ’, חתם עורך הדין.
“יודעים מה? הוא צודק. הגיע הזמן שגם לשופטים לא יהיה שיקול דעת. במדינות רבות על פשעים מסוימים יש ענישת מינימום, או ענישת מוצא. בדיוק כמו שאם אדם מורשע ברצח, אין שיקול דעת לשופט. מאסר עולם. ולא פחות מעשרים שנה בפועל.
“ביום שלמערכת המשפט ולסנגורים המלומדים לא תהיה ברירה, ואונס יחייב כליאה של האנס לעשרים שנה, או לא פחות מ-15 שנה, התמונה תשתנה גם. אל תטעו, קודם כל חינוך, קודם כל מניעה. אבל חייבים והגיע הזמן כבר לתת ביטוי גם לרפיסות המשפטית. חייבים ללכת לכיוון של ענישה ללא שיקול דעת.
“דע – אנסת, הורשעת? לא פחות מ-15 שנה בפנים. אין שיקול דעת. לא נסיבות מקלות, לא כלום. כמו בתיק רצח. תגידו, נראה לכם הגיוני שבעבירת תנועה אין שיקול דעת (1,500 שקל על סלולרי ביד בנהיגה ועשר נקודות) ועל אונס אשכרה אין?
“הגיע הזמן לעשות את זה ולהתקדם לשם. שתפו וכיתבו מילה בשיתוף. שיחלחל. זה יעזור”.
;