“אני אוהבת את האנרגיה שהצבעים מגלמים בתוכם, את השמחה, ומנסה להביא את זה בעיצוב”

המעצבת אלכסנדרה אברמצ’יק, שעבדה בעבר ב”קרטייה” בפריז, יוצרת עכשיו תכשיטים מופלאים בנוה-צדק

מאת: סוניה מרמרי

אלכסנדרה אברמצ’יק: “אמא שלי חצי הודית, ואני מסתובבת המון בהודו. כשאני רואה צבע ייחודי של אבן, זה מטריף לי את החושים“

“כשתגיעי לשער הבית, פשוט תפתחי. אין פעמון”, מנחה אותי אלכסנדרה אברמצ’יק, מעצבת תכשיטים, שהשיקה השבוע בביתה הססגוני תכשיטים ובגדים בעיצובה. אני נשאבת ישר לפאטיו הפתוח, למטבח ולסלון. כאן נכנסים מיד הביתה, במובן הרחב, המזמין, המחבק של המילה.

הבית של אלכסנדרה בנוה-צדק הוא סך כל הביוגרפיה שלה – צבעוני, גדוש, עם שורשים בפריז ובהודו, בלונדון ובישראל. רב-תרבותיות קוסמופוליטיות עוטפות מסביב: פסל של פיל גדול, אוספים של פרפרים במבחנות זכוכית עצומות, ספות רחבות בבדי ריפוד עולצים, המון צבע והעזה. הכי רחוק מהסקאלה המונוכרומטית שאנחנו מכירים מהעיצוב המודרני המינימליסטי.

אלכסנדרה עלתה לארץ לפני חמש שנים ובעבר התמחתה במשך שנתיים בעיצוב תכשיטים בבית “קרטייה” היוקרתי בפריז. היא מקבלת את פניי במכנסי ג’ינס, בחולצת כותנה צבעונית מכופתרת, ענודה בעגילים ובטבעת בעיצובה. יש לה חיוך ענקי מסביר פנים, שיער ארוך ושובב, עיניים נוצצות וחמות ואנרגיה בלתי נלאית. בטמפרמנט שלה היא הכי ישראלית שיש, אבל עם העברית היא עדיין מתקשה.

שרשרת בשילוב כוכבים זעירים משובצים באבנים בעלות סגולות רוחניות להרמוניה ושלווה, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

אל הבית בנוה-צדק היא ובני משפחתה עברו לא מזמן, ובימי הסגר הארוכים, כשכולנו התייסרנו מההגבלות, אלכסנדרה פרחה ושגשגה. משלל האבנים הצבעוניות שהיו לה בבית יצרה עבודת פסיפס בסמוך לשער הכניסה; מכל הבדים הססגוניים שהיא קונה בשווקים עיצבה מעילים מרהיבים; ובכניסה למטבח מתחילה לפרוח על הקיר עוד עבודת מוזאיקה. אמנים, מתברר, אי אפשר ממש לכלוא.

את כל התכונות הגועשות הללו, מביאה אלכסנדרה גם לעיצוב התכשיטים שלה. סדרות נפלאות של עגילים, טבעות, שרשראות וצמידים בהשראות של טבע ושמחת חיים – עולם המים, חיות בר, קשת בענן, אהבה ותקווה – עשויים מזהב ומשובצים באבני חן.

זו הקולקציה האחרונה שלך?

“אני לא עובדת לפי קולקציות. גם לא לפי טרנדים ומגמות עכשוויות. זה לא מעניין אותי. אני מעצבת לפי השראות אישיות שלי, מהחוויות שאני צוברת, מהרעיונות שנולדים במסעות בעולם. אני אוהבת את האנרגיה שהצבעים מגלמים בתוכם, את השמחה, ומנסה להביא את זה בעיצוב”.

שרשרת מעוטרת באבני חן צבעוניות עם תליון דגיגון משובץ באבני חן, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

למדת אמנות במדריד, משם חזרת לפריז ללמוד תכשיטנות ב-BJOP ובמקביל למדת את תורת אבני החן במכון הלאומי לגמולוגיה. מה לקחת איתך מהלימודים שם?

“איך לזהות אבנים טובות, למדתי להיות קפדנית בפרטים הקטנים. בית הספר המשמעותי שלי היה בסטאז’ שעשיתי ב’קרטייה'”.

להתקבל להתמחות ב”קרטייה” זה בטח חלום של כל מעצב תכשיטים.

“כן, תקופת ההתמחות היא בדרך כלל חצי שנה אבל אני נשארתי שנתיים. הם התלהבו מהרעננות שלי, מהרוח המשוחררת שאני מביאה איתי. הם רצו לשלוח אותי לנהל את המכירות בפלורידה, אבל זה ממש לא אני. אני אוהבת לעצב, לא למכור”.

מ”קרטייה” היא עברה ללונדון, לעוד התמחות בבית תכשיטי היוקרה “גראף”. אלכסנדרה: “הבעלים, היהלומן לורנס גראף, הציע לי להתחיל תקופת התנסות. ארזתי את הדירה שלי בפריז ועברתי תוך כמה ימים ללונדון, ונשארתי שם שנתיים וחצי. גיליתי כאן עולם חדש – ערבים מהנסיכויות, אריסטוקרטים בריטים וגולים מאיראן – אנשים עם המון כסף שאוהבים להשקיע בתכשיטים. זכור לי גבר שהגיע עם מעיל טרנץ’ של ‘ברברי’, נראה כמו בלש, עם שפם שחור. מאוד נוצץ. הוא ביקש תכשיט עם יהלום של 35 קאראט, התעמק בו. ואז הוא פתח את המעיל, וכמו בסרטים היו לו כיסים פנימיים עם חפיסות שטרות… הם תמיד משלמים במזומן”.

עגילי עכביש בהשראת עולם הטבע בשילוב אבני חן צבעוניות, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

אלכסנדרה גדלה על קו פריז-לונדון. אמה נפטרה בגיל צעיר, אביה חי בלונדון והוא אחד מאספני כלי הכסף הגדולים בעולם. “אבא שלי הוא בעל אוסף אמנות עצום, אוסף כלי כסף עתיקים מהמאה ה-16 ועד היום”, היא מסבירה. “גדלתי בבית שבו השולחנות היו עמוסים בפריטי כסף עתיקים. הייתי מגיעה אליו ללונדון, והוא היה לוקח אותי בכל סופשבוע לשוק העתיקות בלונדון. היתה לו ידידה, מעצבת נפלאה בשם נטלי המברו, שהיה לה אוסף תכשיטים ויקטוריאניים וממנה למדתי המון על קלאסיקה”.

באיזה רגע קפצת לשדה העיצוב?

“אחרי השנים ב’גראף’, אבא שלי אמר לי קדימה, להתחיל לעבוד. ובעצם בשבע השנים האחרונות אני עובדת על האוסף הזה”.

מבחר צמידים ססגוניים ומלאי שמחת חיים, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

המותג “אלכסנדרה אברמצ’יק” כולל סדרות עשירות של עיצובים בזהב (ורוד או לבן), יהלומים ואבני חן. את חומרי הגלם היא קונה בעיקר בהודו ובבנגקוק, ומכל פריט היא מייצרת 3-10 יחידות. האוסף בנוי מכמה סדרות:

ספיריטואלית – פריטים המבוססים על כוכבים זעירים משובצים באבנים בעלות סגולות רוחניות להרמוניה ושלווה.

מסעות – מעין אוסף זיכרונות ממסעותיה בעולם. חיפושית בהשראה מצרית, תליוני דגיגונים משובצים באבנים צבעוניות בהשראה ברזילאית. פרחי לוטוס במלאכת מחשבת מעודנת בעגילים ובטבעות בזהב ורוד עם השפעות הודיות, טבעות עם ציטוט של אדריכלות רומית ועוד.

אהבה – תליוני לב משובץ עם הסלוגן All you need is love. זוגות טבעות בסגנון עתיק.

טבע – מחווה לאיזון העדין של האקולוגיה ועולם הטבע. עכבישים, דגים, נחשים.

שרשרת מסידרת ה”זכוכית סודית” עם תליון המורכב מעשרה תליונים בצורת טיפת זכוכית מזהב משובצים באבני חן, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

סוד הקסם בתכשיטים של אלכסנדרה הוא האנרגיה: בצבעים שמפיחים התרוממות רוח ובתנועה. דגיגוני הזהב עשויים מחוליות שמייצרות תנועה, יש טבעות עם אלמנטים תלויים שזזים איתך, והיפה מכל היא הסידרה “זכוכית סודית” המורכבת מעשרה תליונים בצורת טיפת זכוכית אלגנטית משובצת בזהב ותלויה בשרשרת מרוקעת. עשר מיניאטורות של עולמות אקלקטיים שבהם מקבץ האבן שונה: טורמליות ורודות, רובליטים, יהלומים, ספירים… המתעוררות לחיים עם תנועת הגוף.

המילה חופש שבה ועולה בשיחה בינינו. כשאני שואלת אותה מדוע היא לא פותחת בוטיק, היא משיבה: “כשהתחלתי עם קו התכשיטים שלי מכרתי ב’ברגדורף גודמן’ בניו-יורק. לא מעניין אותי לפתוח בוטיק, חשוב לי להיות חופשייה ליצור, לא להשתעבד לעסק”.

שרשרת עם תליון דגיגון וטבעת מזהב במראה קלאסי, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק 

איך מתחיל עיצוב, בסקיצה?

“אצלי זה מתחיל באבן. כשאני רואה צבע ייחודי של אבן, זה מטריף לי את החושים. אמא שלי חצי הודית, ואני מסתובבת המון בהודו, היא מכשפת אותי. מתה על התבלינים, הניחוחות, הצבעים של הבגדים. מדהים שאף פעם לא חליתי שם. גיליתי שבתכשיטים ההודים יש עיצוב גם בצד האחורי, הצד שנוגע בגוף. זה מיועד לנפש. התאהבתי ברעיון הזה, והחלטתי ליישם אותו בכל התכשיטים שלי. זה מופיע גם בטבעות שלי שאני מייצרת, מחווה קטנה לנפש”.

הלקוחות הישראליות יותר שמרניות?

“אני מתה על הישראליות. זו בעיה, אני מתאהבת בלקוחות שלי. כשהן מגיעות אליי הביתה, הן תמיד מתפעלות מהצבעוניות, אבל חוששות להעז אצלן בבית. בקורונה התחלתי לעצב ז’קטים מאוד ססגוניים, קולאז’ של בדים. זה נחטף. לא עמדתי בקצב, כל מעיל שיצרתי נמכר במקום”.

טבעת זהב משובצת באבני חן צבעוניות, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

את תפרת את המעילים?

“למותג המעילים קוראים Jo’s wife, האשה של ג’ו, מחווה לבעלי יונתן. כל ז’קט הוא מיוחד במינו. יצרתי את הגיזרה, חיברתי את טלאי הבדים – קטיפה, בדי ריפוד –  בסיכות, העמסתי הכל על הטוסטוס שלי ונסעתי לתופרת האהובה שלי בבת ים. היא בת 80 ואני הכי אוהבת לעבוד איתה!”.

לאלכסנדרה ויונתן אברמצ’יק יש ארבעה ילדים, ולפני חמש שנים עשתה המשפחה עלייה לישראל. “גדלתי בבית מאוד ציוני”, היא אומרת. בתה הבכורה, 24, לומדת קולנוע בפריז. בת אחת תיכף מתגייסת לצבא, וזו בת ה-17 לומדת בתיכון במקווה-ישראל. בן הזקונים לומד בגימנסיה הרצליה.

שרשרת, שרשרת עם תליון דגיגון, טבעת ועגילים, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

ועל העברית עוד לא ממש השתלטת.

“אני לומדת כל הזמן. כשזה מגיע לאוכל, אני יודעת לדבר חופשי, מכירה את כל שמות הירקות והפירות”.

את כל הצבעוניות הזו שלך את מביאה גם לבישול?

“בטח! יש כאן בכל שבת מסיבת פסטה. הבית פתוח לחברים, יש פה תנועה עצומה ומהצהריים אני במטבח מבשלת”.

הבית מזמין סגנון חיים כזה. שולחן אוכל גדול, מוקף בספות קטיפה ירוקות, “חשוב לי שאנשים יוכלו להתרווח לשעות ארוכות, שיהיה נוח”, היא מסבירה. “השולחן יושב על רגל מגזע עץ שהבאתי מאינדונזיה. זה שוקל 250 קילו”. עכשיו היא מוכרת את התכשיטים והמעילים שלה, באותה נדיבות ואופטימיות שמלווה אותה לאורך כל הראיון.

שרשרת עם תליון וטבעות משובצות באבני חן, בעיצוב אלכסנדרה אברמצ’יק

מחירים: טבעות, 3,000-16,000 דולר; עגילים, 1,000-20,000 דולר; צמידים, 10,000-16,000 דולר; שרשראות, 7.000-15.000 דולר.

https://www.alexandraabramczyk.com/fr/