פרופ’ דורון גוטהלף מ”שיבא”: “במקרה של פינוי הורה לבית חולים חשוב להכין את הילד לפני”

כיצד מתמודדים עם ילדים ובידוד במשפחה? מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בתה”ש, מסביר איך לשפר את ההתמודדות הנפשית שלנו ושל הסובבים אותנו

Photo by Anna Kolosyuk on Unsplash

התקופה האחרונה, באופן טבעי ומובן, גורמת ללחץ נפשי שמרכיביו העיקריים הם חוסר ודאות וחוסר אונים. בתוך המצב הזה ניתן לשפר את ההתמודדות הנפשית שלנו ושל הסובבים אותנו.

אתמול נספרו 292,527 מקרים חדשים של נדבקים בקורונה בעולם, שיא עולמי במספר הנדבקים ביממה אחת. ככל שיותר חולים נדבקים בנגיף, יותר ויותר אנשים נכנסים לבידוד. נכון לשעות הבוקר של ה-30 ביולי 2020 – 55,639 מבוגרים וילדים נמצאים בבידוד בארץ.

אז איך נסייע לילדים להתמודד עם הדבקה ובידוד במשפחה? פרופ’ דורון גוטהלף מ”שיבא” תל-השומר, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער ומנהל המרכז לגנטיקה התנהגותית – מסביר:

*במשפחות שבהן אחד או יותר מבני המשפחה מפונים לבידוד בבי”ח בעקבות הידבקות או נשאות של נגיף הקורונה, מומלץ להקדים ולערוך שיחת הסבר לילדי המשפחה.

*הילדים סומכים עלינו המבוגרים ורגישים לתגובתנו. במידה ואנחנו נראים להם נינוחים ובטוחים הדבר משרה עליהם רוגע. על כן, קודם כל עלינו להרגיע את עצמנו ואז רק ניגש לשוחח עם ילדינו.

*בשיחה רצוי להסביר לילדים על מצב בני המשפחה. הילדים עלולים לחשוב שהאמצעים החריגים שננקטים – בידוד ההורה והפרדתו מילדיו – מעידים על מצב חמור. יש להסביר להם שהבידוד נועד בכדי להגן על החברה מפני הדבקה של אנשים נוספים. יש להוסיף ולומר שאנו דואגים לקהילה שלנו כמו שהקהילה שלנו דואגת לנו ביומיום.

*במקרה של פינוי הורה לבית חולים חשוב להכין את הילד לפני. אם לא מכינים את הילדים לפינוי הוא עלול לחוות את האירוע כמבהיל. הסבר מוחשי של הפינוי שעומד לקרות והקללה הומוריסטית שלו יסייעו להרגיע את הילד.

*יש לתאר שאמבולנס יגיע הביתה, ייצאו ממנו אנשים ממוגנים שנראה כאילו התחפשו לאנשי חלל. והם ייקחו את אבא/אמא לתא שנראה כמו אינקובטור של תינוק ויסיעו את ההורה למתחם המוגן בסמוך לבית החולים.

*חשוב להדגיש לילדים מראש שלאורך תקופת הבידוד בבי”ח לא יוכלו להיפגש עם בן המשפחה אך בהחלט יהיו איתו בקשר טלפוני, בסקייפ ועל ידי מערכות תקשורת אחרות.

*מומלץ לאפשר לילדים לשאול ולהשתדל לענות בכנות גם על שאלות מאתגרות בנוגע למחלה. במקביל רצוי להתנהל באופן מווסת ולשדר רוגע. יש לקחת בחשבון שמרבית הילדים סומכים על עולם המבוגרים. על כן, במידה וילדים מרגישים שעולם המבוגרים נמצא בשליטה, מתנהל באופן שקול והגיוני ואל מול מטרה ברורה, הדבר יאפשר גם להם להתמודד ולהכיל את הסיטואציה החדשה אליה נקלענו ולא להתערער.

*במקרה של משפחות שנמצאות בבידוד ביתי חשוב מאוד לשמור על השיגרה של הילדים. לשמור על שעות הקימה וההתארגנות לשינה אליה הם מורגלים, שמירה על סדר יום של למידה, משחק ושיח.

*החוויה להישאר בבית מבלי לצאת ממנו לתקופה נחוות ע”י חלק גדול מהילדים באופן יותר חיובי מאשר ע”י מבוגרים. בניגוד למבוגר שעשוי להילחץ מכך שהוא מפסיד ימי עבודה, ילד עשוי לעיתים ליהנות מהמצב שבו כל בני המשפחה נמצאים יחד. כדאי להנעים את השהייה בבית על ידי משחקים, בישול, סידור מחדש של החדר או אלבומים משפחתיים וכו’.

*מומלץ לנצל את השהות בבידוד להגביר את הלכידות המשפחתית ולשמור על קשר תדיר עם חברים ומשפחה מחוץ לבית. למזלנו, האמצעים הטכנולוגים כיום מאפשרים תקשורת מצוינת מרחוק.

*ברוב המקרים שימוש באמצעים שפורטו למעלה ירגיע את הילד ולא ידרוש התערבות מקצועית נוספת. אולם יש ילדים שנוטים לפתח תסמינים של חרדה הדורשת התערבות מקצועית. מדובר בתסמינים שפוגעים בתפקוד של הילד. למשל, ילד שהדאגות הקשורות במגיפה או בהידבקות תופסות את מחשבותיו מרבית היום וגורמות לו לחשוש ללכת לבית ספר או לשחק עם ילדים, או ילד שמגלה עצבנות רבה או קושי לישון בלילה. במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. יש כיום טכניקות מצוינות לעזור לילדים שמפתחים חרדה ,כולל שימוש בנשימות, בטכניקות של הקשבה או הסחת דעת, ולימוד הילד דיבור עצמי מרגיע.

משרד הבריאות: כך תתמודדו עם תחושות חשש וחוסר שליטה

נרמול רגשות – זה לגיטימי ונורמלי בתקופה הזו להרגיש רגשות שליליים כמו פחד, עצב, בדידות או אי ודאות, לכן אפשרו זאת לעצמכם.

שיתוף – אל תישארו עם רגשותיכם לבד, דאגו לשתף אחרים. שיתוף אחרים זו בריאות נפשית. עם זאת, בשביל ילדים קטנים, ההורים הם תמיד “צוק איתן”, ומולם עליכם לשמור על אופטימיות ורגיעה.

פרספקטיבה – גם את אתם מגיעים למצב רגשי קשה ביותר, אל תתייאשו. אתם יכולים להיזכר כי בעבר, כשהתמודדתם עם אירועים קשים, ההתמודדות היא תמיד בצורה של גל: הקושי עולה בתחילה, ואז תמיד הוא מתחיל לרדת. שימרו על פרספקטיבה: גם זה יעבור.

מה עבד לי בעבר – לכל אחד מאיתנו יש חוסן וזה הזמן להיזכר במה עזר לנו עד היום. זיכרו איך התמודדתם במשברים קודמים ואילו מיומנויות עזרו לכם. נסו ליישם זאת גם כעת.

נעבור את זה יחד – היזכרו בחוסן המשפחתי, הקהילתי והלאומי שלנו. אתם לא לבד! כל האנושות כולה נמצאת באותו מצב, וכולנו נעבור את זה יחד.

תקווה – תמיד תזכרו שיש תקווה. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. מגיפת הקורונה תחלוף באותה מהירות שבה הופיעה, וכמעט כולנו נצא ממנה בריאים ושלמים.

הפחתת חרדה – הרבו בפעילויות שמרגיעות ומסבות הנאה באופן בריא: פעילות גופנית, תחביבים, מפגשים חברתיים חיוביים (באמצעות הטלפון או שיחות וידיאו), יצירה, האזנה למוזיקה, מבט החוצה דרך החלון ועוד.

שיגרה – צרו שיגרה יומית קבועה לעצמכם ולבני משפחתכם. שיגרה מקטינה חרדה.

טיפוח קשרים חברתיים – דאגו לא להיות בבידוד חברתי. קשרים חברתיים הם בריאות נפשית, ודווקא עכשיו חשוב להשתמש בכל אמצעי הקשר האלקטרוניים כדי לחזק אותם. למרות שאולי אתם בבית לבד וישנו ריחוק פיזי, שימרו על קירבה רגשית וקשר תכוף עם בני משפחה, חברים, שכנים, מכרים.

פעילות גופנית – כללו בשיגרה פעילויות אקטיביות כדי לא לשבת או לשכב כל היום. כל פעילות גופנית בתוך הבית היא מבורכת, ותורמת לבריאות הגופנית והנפשית שלכם.

טפלו בעצמכם – זה הזמן לטפל טוב בעצמכם: לגלות תחומי עניין חדשים, לקחת קורסים באינטרנט, לקרוא, לשמוע הרצאות, לראות הצגות מקוונות, לשמוע מוזיקה, לתרגל נשימה, תרגילי הרפיה ודמיון מודרך, מיינדפולנס. ישנם משאבים רבים ברשת – השתמשו בהם!

חוסן אישי רגשי – נצלו את ההזדמנות לחזק את החוסן האישי רגשי שלכם ולשדרג מיומנויות רגשיות, בינאישיות, התנהגותיות, מחשבתיות ופיזיולוגיות להתמודד עם המצב.

שכלול מיומנויות אישיות – מומלץ לשכלל מיומנויות אישיות כמו היכולת לשאת אי ודאות ולהירגע, היכולת לתקשורת בינאישית פתוחה ובריאה, היכולת לפתור בעיות, היכולת לראות במחשבות שלנו “רק מחשבות” ועוד.

הגבלת צפייה בחדשות – נסו להתחיל “דיאטת חדשות”. צרכו חדשות במידה, פעמיים ביום זה די והותר. צפייה מוגברת בחדשות עלולה להגביר את החרדה.

תמיכה וסיוע – הקדישו תשומת לב לעצמכם ולסובבים אתכם. במידה וקיים קושי להתמודד עם המצב – כדאי לפנות לעזרה.

בתמונה למעלה: Photo by Caleb Woods on Unsplash