נטלי מימון: קונסולית הכבוד של צרפת בישראל, שמסייעת לניצולי שואה ולמשפחות נזקקות

נטלי מימון, 55, קונסולית הכבוד של צרפת בישראל, היא אשה עם אג’נדה חברתית סדורה, ובנוסף לסיוע שהיא מעניקה לעולים חדשים מצרפת, היא מסייעת לניצולי שואה ולמשפחות נזקקות, מקדמת אמנים ישראלים בגלריה שהקימה, כשחלק מהרווחים מופנה לעמותות שונות – והכל בהתנדבות. סיפורה המופלא של הפריזאית שבכלל רצתה להיות רופאה

מאת: יעל ולצר

נטלי מימון: “בשנה הראשונה בישראל הרגשתי כמו תיירת. לא הרגשתי שאני מצליחה להתייצב, למרות שרציתי”. צילום: טל שובל

נטלי מימון היתה בת 24 כשעלתה לישראל – בעקבות האהבה. היא היתה סטודנטית לרפואה והתגוררה בפריז, כשפגשה את אריק מימון, איש עסקים ויהלומן. לאחר שהחליטו להינשא נפלה ההחלטה שהיא זו שתעזוב את מולדתה, ותשאיר מאחוריה את עיר האורות, את משפחתה ואת חבריה.

את השינוי הנוסף בחייה ביצעה מימון, 55, תושבת הרצליה, אם לארבעה (אורי,31; מנדי, 30; קלי, 24; ודין, 21) וסבתא לשלושה, לפני כשבע שנים. לאחר 25 שנים שבהן סייעה לבעלה וניהלה את עסק התכשיטים והיהלומים המשפחתי, החליטה לעשות הסבה מקצועית, והקימה את גלריית Chabba בהרצליה, באמצעותה היא מקדמת אמנים ישראלים צעירים, כשחלק מרווחי מהמכירות מופנה תמיד לעמותות שונות.

בנוסף, היא גם מתנדבת ועוזרת לניצולי שואה בנתניה ומסייעת למשפחות נזקקות. לפני כשלוש שנים, לאחר שנים שבהן סייעה, באמצעות הקשרים הדיפלומטיים שלה לצרפתים שעולים לישראל, ולישראלים שמבקשים סיוע כלשהו בצרפת, היא מונתה לקונסולית הכבוד של צרפת בישראל. בזמנה הפנוי היא משחקת גולף וטניס.

נטלי מימון עם בעלה אריק ובנה דין: “יש שוני גדול בין התרבות של צרפת וישראל, שבא לידי ביטוי בהרבה תחומים”. צילום: טל שובל

31 שנים לאחר שעלית לישראל – את נטועה פה חזק? מרגישה ישראלית לכל דבר ועניין?

“כיום, כן. אבל ללא ספק, העלייה לישראל לא היתה דבר קל. ישראל שלפני 30 שנה היא לא ישראל של היום. כשהגעתי לכאן עוד היה הבדל עצום בין רמת החיים שאליה התרגלתי בפריז, לרמת החיים בישראל, שאליה הגעתי. מה שעוד הקשה עליי אז היה אי ידיעת השפה. אומנם ידעתי קצת לקרוא ולכתוב, כי למדתי בביה”ס שיעורי דת ויהדות, אבל העברית לא היתה שגורה בפי. לאט- לאט למדתי את השפה והתחלתי להתרגל. בשנה הראשונה בישראל הרגשתי כמו תיירת. לא הרגשתי שאני מצליחה להתייצב, למרות שרציתי. יש גם שוני גדול בין התרבות של צרפת וישראל, שבא לידי ביטוי בהרבה תחומים”.

למשל?

“אני זוכרת שבפעם הראשונה שהלכתי לסופר – לא קניתי כלום. לא הצלחתי להבין מה קורה פה. בהתחלה הייתי טסה כמעט כל חודש לפריז, למשפחה שלי, אבל בעיקר כדי לקנות שם דברים שחסרו לי פה. אפילו פיג’מה לילדים לא היתה פה. הייתי חוזרת משם עם שמפו ומרכך ועם עוד דברים שחסרו לי פה. כיום יש בישראל הכל, לא חסר דבר. אני כמובן עדיין נוסעת לפריז, אבל כדי לבקר. לא כדי לקנות”.

נטלי מימון עם אריק שרון זל ובנה דין שהיום הוא בן 21: “חושבים שהעולים מצרפת הם אנשים עשירים, שהם בטוחים בעצמם. זה לא נכון. הם צריכים עזרה, כמו שאני הייתי צריכה בתחילת הדרך”. צילום: טל שובל

היה לך קל לוותר על החלום “להיות רופאה”?
“תראי”, היא מחייכת, “לכל החלטה יש את המחירים שלה. גדלתי במשפחה של רופאים. אבי הוא רופא, אחי – דר’ ישראל שיטבון – הוא קרדיולוג בבית החולים מאיר בכפר סבא, ואחותי רופאת שיניים בפריז. הייתי בטוחה שגם אני אמשיך את המסורת, אבל המציאות הוכיחה שאי אפשר לתכנן הכל. את בעלי פגשתי במהלך לימודי הרפואה שלי, ובעקבותיו החלטתי לעלות לישראל, כדי שנקים בה את ביתנו. גדלתי במשפחה ציונית ודתית, וישראל היתה קרובה לליבי גם כשחייתי בפריז. השתתפתי שם בהפגנות למען ישראל, וידעתי כל מה שקורה בארץ. אבל אני מודה, שעד שאריק לא הופיע בחיי, לא חשבתי שאחיה בישראל. האהבה הובילה אותי לפה, ואני לא מתחרטת על כך לרגע”.

את יכולה לשים את האצבע על הרגעים שבהם התחלת להרגיש שאת באמת שייכת?

“בוודאי, זה קרה ברגע שהבן הבכור שלי נכנס לגן. עד אז החברות היחידות שלי היו הנשים של החברים של בעלי. כשבני נכנס לגן – הכרתי את האמהות של הילדים בגן. התחלתי לדבר איתן, הזמנתי אותן הביתה, פתאום קיבלתי המלצות לכל מיני דברים שלא ידעתי עליהם, התחילו מסיבות ימי הולדת של הילדים, אז הרגשתי חלק מהחברה פה. זה התחזק כשהילדים היו בבית הספר: הייתי בוועדת כיתה, התחלתי להיות פעילה”.

נטלי מימון (משמאל) עם נינגה שופרה, אשתו של שגריר האיחוד האירופאי והשף צ’רלי פדידה: “התחלתי להרגיש שייכות לישראל ברגע שהבן הבכור שלי נכנס לגן”. צילום: איציק סינטוב

ומהרגע שמימון הרגישה את תחושת השייכות והביטחון, היא שמה לעצמה מטרה: לסייע לכל מי שמתקשה בעלייה מצרפת לישראל. “מתקבלת בישראל תמונה לא נכונה לגבי העולים מצרפת. חושבים שהם אנשים עשירים, שהם בטוחים בעצמם. זה לא נכון. הם צריכים עזרה, כמו שאני הייתי צריכה בתחילת הדרך. לא קל להתאקלם פה. שינויי השפה והתרבות מקשים”, היא אומרת, בעברית, שעדיין, למרות שעברו למעלה מ-30 שנה מאז הגיעה לישראל, מתובלת בעגה צרפתית.

עד כמה האנטישמיות בצרפת משפיעה על ההחלטה לעלות לישראל?

“בהחלט יש לה משקל כבד. לכן יש גלים בעלייה מצרפת לישראל. כשיש פיגועים בצרפת – העלייה מתחזקת, כששקט שם – עדיין יש עלייה, אבל במספרים יותר קטנים. וצריך להבין את מה שלא קל לי להגיד – שיש גם ירידה של צרפתים מישראל בחזרה לצרפת. לא קל להם פה. הצרפתים הם אוהבי ישראל, על הציונות מתחנכים בבית. אבל אז הם מגיעים לכאן, נתקלים בקשיים ולפעמים נשברים. הם חיים בקהילה סגורה, ולא תמיד מצליחים לפרוץ אותה ולהתערות בחברה הישראלית, לכן אני מסייעת בדרכים שונות לעולים מצרפת”.

נטלי מימון: “אנחנו לא פוליטיקאים, אסור לנו להתערב בפוליטיקה, ואנחנו פשוט פועלים למען אזרחי המדינה, שאנחנו משמשים קונסול כבוד שלה בישראל”. צילום טל שובל

כאמור, לפני כשלוש שנים, מונתה לקונסולית כבוד של צרפת בישראל. לפי התקנון אפשר להתמנות לתפקיד לאחר שנשלחת בקשה מהמדינה הזרה למשרד החוץ, המועמד נדרש להציג תעודת יושר ולנמק את הסיבות מדוע הוא מעוניין בתפקיד, ולאחר שוועדת מינויים מיוחדת מאשרת את התפקיד, מפרסמים הנשיא ושר החוץ של המדינה את כתב ההסמכה. במקרה של מימון – שר החוץ של צרפת דאז – לורן פאביוס, מינה אותה, ונשיא המדינה – ראובן (רובי) ריבלין – חתם על האמנה.

להזכיר: קונסול של כבוד הוא תואר דיפלומטי המוענק מטעם מדינה זרה לאדם המתגורר במדינה אחרת, כדי לייצג את האינטרסים שלה באותה מדינה. התואר אינו תואר רשמי, אינו דורש עמידה בכללים הרגילים של שירות דיפלומטי, ואין עליו שכר. בישראל, נכון להיום, יש מעל 160 קונסולים של כבוד, בעיקר נבחרים כאלו, שהם בעלי קשרים שיצרו עם מדינות שונות, והתואר ניתן להם כמחווה מיוחדת ומתוך רצון לפתח קשרים עם ישראל. למרות שקונסול של כבוד אינו נהנה מחסינות דיפלומטית, יש הרואים במינוי סמל סטטוס, וקונסולים של כבוד זוכים בכל זאת בכמה הטבות, כדוגמת לוחית רישוי דיפלומטית או מקום חנייה מוסדר.

נטלי מימון עם שלושה מארבעת ילדיה, מימין לשמאל, דין, אורי וקלי: “אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי לקבל את התפקיד הזה”. צילום: טל שובל

מה תפקידך כקונסולית של כבוד?

“להיות אשת הקשר של העולים מצרפת עם הקונסוליה והשגרירות הצרפתית בישראל. זה אומר לסייע לעולים מצרפת בכל מה שקשור לביורוקרטיה: לרשום אותם בקונסוליה, להנפיק תעודת זהות, להירשם לנישואים, לרשום תינוק שנולד או להבדיל מי שנפטר, ועוד. זה כמובן תפקיד שאני ממלאת בהתנדבות, כדי לעזור לאנשים מבוגרים וצעירים כאחד. אני זוכרת את הקשיים שלי כעולה חדשה, ומנסה ככל שביכולתי לסייע לעולים חדשים מצרפת לישראל, כדי להקל עליהם. במקביל אני מסייעת לישראלים שנתקלים בקשיים שונים, כשהם רוצים להגיע לצרפת”.

את זוכרת בוודאי את השערורייה שהיתה סביב מקום החנייה השמור של איש יחסי הציבור רני רהב, בלב תל-אביב, רק בשל היותו קונסול הכבוד של איי סיישל בישראל. זה לא החמיא לתפקיד.

“לצערי, יש תמונה לא נכונה על קונסולים של כבוד. חושבים שהם עשירים, שהם נוהגים ב’חזירות’. זה לא נכון. אנחנו גם לא פוליטיקאים, אסור לנו להתערב בפוליטיקה, ואנחנו פשוט פועלים למען אזרחי המדינה, שאנחנו משמשים קונסול כבוד שלה בישראל. אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי לקבל את התפקיד הזה”.

נטלי מימון עם עברי לידר באחד האירועים בגלריה שלה. “אני גם מסייעת לישראלים שנתקלים בקשיים שונים, כשהם רוצים להגיע לצרפת”. צילום: אייל קרול

נשיא צרפת עמנואל מקרון, בן ה-41, נשוי לבריז’יט טרונייה, מורתו לתיאטרון מבית הספר התיכון שמבוגרת ממנו ב-24 שנים. מה דעתך על כך כאשה?

“קודם כל אומרים מקרו”, היא מנסה לתקן את העגה הצרפתית שלי, ולשווא. “אני חושבת שמקרון הוא איש חכם, שהבין שככל שאשה היא יותר בוגרת – כך היא יותר מנוסה, ואשתו אכן מסייעת לו בצורה נכונה וחכמה בתפקיד. זו גם עוד הוכחה שאהבת אמת מנצחת: כל מקום וכל גיל. לגבי בריז’יט: כל הכבוד לה! לא מעט נשים היו נרתעות מנישואים כאלו והיו חוששות מהפרשי הגיל לרעתן. עבורי היא משמשת דוגמה לביטחון עצמי ולאומץ רב”.

נטלי מימון עם רמי קליינשטיין בגלריה. “לא קל לי להגיד – יש גם ירידה של צרפתים מישראל בחזרה לצרפת. לא קל להם פה”. צילום: אייל קרול