תמר אברמוביץ’ הגשימה חלום ובגיל 60 הפכה לדוגמנית מצליחה

תמר אברמוביץ’, אמו של העיתונאי והסופר יובל אברמוביץ’, שהגשימה בגיל 60 את חלום חייה והפכה לדוגמנית מצליחה, נפטרה בשבוע שעבר בגיל 62. כמעט עשרה חודשים חלפו מאז אובחנה כחולת סרטן הריאות. הרופאים נתנו לה עם גילוי המחלה ימים בודדים. אולי שבועות. האופטימיות שלה ניצחה את הסטטיסטיקה הרפואית. היא הצליחה לחיות כעשרה חודשים ללא תסמינים ובחילות והקאות וכאבים. האשה שחגגה את החיים שלה וגם את הגסיסה שלה

יובל אברמוביץ’ ואמו תמר: “היתה יפה ואצילית גם בגסיסתה”. צילום ליה יפה

כל תעשיית האופנה הישראלית וכל מי שהכיר את תמר אברמוביץ’, והיו הרבה כאלה, לא יכלו להיות אדישים לפוסטים הרבים שהעלה בנה, העיתונאי והסופר יובל אברמוביץ’, עם מותה של אמו בגיל 62 מסרטן הריאות. אין ספק, כי מדובר בקשר מיוחד בין אם לבן, וגם היתה זו דרכו של יובל להתמודד עם האובדן הנורא.

שנים חלמה תמר ז”ל להיות חלק מעולם האופנה המקומי, אבל לאורך השנים זה לא הסתדר לה. במשך שנים היתה גננת מוסמכת, אבל בגיל 60 זה קרה לה. היא הפכה לדוגמנית ופרחה: הצטלמה להפקות אופנה, השתתפה מספר פעמים בשבוע האופנה של תל-אביב ואף הופיעה לא פעם בטלוויזיה. בשבוע שעבר כל זה נקטע.

תמר אברמוביץ’ בתצוגה של גדעון אוברזון בשבוע האופנה תל-אביב

ביום הלוויה, בשבוע שעבר, כתב יובל: “אמא שלי, היפה בנשים והאצילית באדם, נפטרה היום בשעות הצהריים. בגיל 62. כמעט עשרה חודשים חלפו מאז אובחנה כחולת סרטן הריאות. הרופאים נתנו לה עם גילוי המחלה ימים בודדים. אולי שבועות. האופטימיות שלה ניצחה את הסטטיסטיקה הרפואית. היא הצליחה לחיות כעשרה חודשים ללא תסמינים ובחילות והקאות וכאבים. כלום. שום דבר. אפס סבל פיזי. פלא של ממש. עשרה חודשים (כמעט) מושלמים. היא חגגה את החיים שלה וגם את הגסיסה שלה. היתה אופטימית עד הרגע האחרון.

“אבל היא באמת היתה אופטימית. לא סתם. לא כמו שאומרים מחמאות מנומסות על אנשים שנפטרו. תמיד-תמיד ראתה הכל בוורוד ונצנצים. לעיתים אפילו מעט בהגזמה. אמא שלי, שהיתה אמא מדהימה וסבתא עוד יותר מדהימה, הורישה לנו את האמונה שהכל בחיים אפשרי. מי שאני היום וכל המחמאות שמתגלגלות לפתחי, בשנים האחרונות, מגיעות למעשה לאמא שלי. אני בסך הכל שכלול זעיר שלה. הכל התחיל שם. כל המסרים.

תמר אברמוביץ’ השנה בתצוגת האופנה של “יאנה פאשן” שבה הציגו 20 נשים חולות סרטן

“אמא שלי היתה יפה ואצילית גם בגסיסתה ועם הקרחת הכל כך יפה שלה, אבל אני מעדיף שנזכור אותה בשיא תפארתה. היא היתה חברה בטריליון קבוצות פייסבוק של נשים וסבתות ופאשניסטיות ובטח גם בקבוצה של וולט דיסני שהעניק לאנושות חיים ורודים ומנצנצים. מוזמנים לשתף את דבר מותה בקבוצות בהן היתה חברה כי לי אין גישה אליהן”.

מאוחר יותר, העלה יובל פוסט נוסף על הגשמת חלומות וכמה חשוב לא להפסיק לחלום לעולם: “אף פעם לא מאוחר להגשים חלומות!”, כתב. “לאמא שלי היה חלום ילדות: להיות דוגמנית. זה לא קרה בילדותה. אתם יודעים, החיים. התקופה. הסביבה. המוסכמות החברתיות. היא הפכה לגננת ובהמשך לגננת מצטיינת, שמערכת החינוך בחרה להכניס את המחשבים הראשונים, כניסוי, לגן שלה בבת-ים.

תמר אברמוביץ’ בהפקת האופנה של שמלות כלה

“אחרי שהתגרשה היא חשבה להתברג בעולם האופנה. חשבה להיות סטייליסטית או מאפרת. גם זה לא קרה. אתם יודעים, החיים. התקופה. הסביבה. הדעות. היעדר הכסף. שנים היא דיברה על כך שהיא תשמח להיות חלק מעולם האופנה. השנים חלפו והיא לא ויתרה על החלום. למרות שהיו מי שאמרו לה שזה כבר מאוחר. שהעולם שייך לצעירים. שאין מאפרות מבוגרות. שסטייליסטיות זה בעיקר נערות עם מיליון עוקבים ברשת. אבל היא לא הפסיקה לחלום.

“בשנים האחרונות אני מעודד אנשים ‘לצעוק חלומות’. במילים אחרות, לדבר על החלומות שלנו עם כמה שיותר אנשים. כי כולנו סוג של גוגל ותמיד יש מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שיכול לסייע. אמא שלי היתה זקוקה להאזין לכמה עשרות הרצאות של ‘הרשימה’ (פרויקט של יובל) על מנת להפנים את המסר. ואז לעשות מעשה. כי מעשים זה הכי חשוב.

תמר אברמוביץ’ בקמפיין לתכשיטים: “היה לאמא שלי חשוב להעביר את המסר שגיל זה רק מספר”

“אז היא צעקה בפייסבוק שהיא רוצה להצטלם צילומי אופנה על ידי צלמים מקצועיים ועם בגדים של מעצבים. היא קבלה, כמובן, עשרות פניות מצלמים ומעצבים שהציעו לה את הבגדים שלהם במתנה. אבל היא אמרה: “לא, תודה. אני רוצה להצטלם בשמלת כלה”. אמרו לה: “את בת שישים”, היא אמרה: ‘כן, אני יודעת. אני צועקת חלומות’.

“אז היא קיבלה שמלת כלה מהמעצבת קארין זלאיט וגייסה את הצלמת ליה יפה ואמרה לה: ‘בואי נעשה משהו משוגע. צילומי שמלת כלה על אשה בת שישים’. “היא לא ידעה שכבר אחרי שלוש שעות היא תקבל 15,000 לייקים ו-6,000 שיתופים.

תמר אברמוביץ’ מאחורי הקלעים של אחת התצוגות: “היא היתה חברה בטריליון קבוצות פייסבוק של נשים וסבתות ופאשניסטיות”

“למחרת בבוקר התקשרו אליי מהתוכנית ‘הצינור’. מדי פעם הם מתקשרים לראיין על משהו כזה או אחר (הם היו הראשונים לזהות את פוטנציאל ‘הרשימה’ וראיינו אותי כשפתחתי את הבלוג). הייתי באמצע משבר בעבודה באותו הרגע ואמרתי לתחקירנית בחוסר סבלנות: ‘אני מצטער, אני לא פנוי לשיחה או לראיון. תתקשרי מחר’. והיא ענתה: ‘אני לא רוצה אותך. אני רוצה את אמא שלך. אני רוצה לראיין אותה על מה שהיא עשתה’.

“אמא שלי צעקה את החלום שלה בתוכנית ומשם כדור השלג התגלגל. מוטי רייפ גייס אותה לשבוע האופנה ומשם הגיעו הטלוויזיות והעיתונות וההצעות אל האשה ‘המשוגעת’ שמתחילה קריירה של בנות 16 בגיל 60. היה לאמא שלי חשוב להעביר את המסר שגיל זה רק מספר. לדעתי, היא עשתה זאת בצורה הכי טובה שיש, עד שליבה הפסיקה לפעום”.

תמר אברמוביץ’: “היא תמיד-תמיד ראתה הכל בוורוד ונצנצים”

רבים מאנשי תעשיית האופנה נפרדו ברשתות החברתיות מתמר אברמוביץ’, שנגעה בכל אחד שפגש אותה. כך נפרד ממנה מוטי רייפ: “תמר אהובה שלי, קשה לי מאוד להיפרד ממך, להיפרד מאשה שדגלה באופטימיות ובשמחת חיים.

“הכרנו לפני ארבע שנים באודישן שבו יצאנו לדרך עם המהלך ל’שינוי אידיאל היופי’. תמיד אמרתי שמספיקים לי 30 שניות כדי לדעת שזה זה, ולראות אותך זה היה בדיוק מה שחיפשתי. אשה בגיל 60 שמרגישה שלמה עם הגיל, המידה והגובה שלה. הרגשתי שאת לוחמת לא פחות ממני. התאהבנו זה בזו מהרגע הראשון.

יובל אברמוביץ’ ואמו תמר: “אמא שלי הורישה לנו את האמונה שהכל בחיים אפשרי”

“ומאז הכל היסטוריה. כיכבת בשנים האחרונות בכל שבועות האופנה ובפרויקטים אחרים. את תחסרי לי מאוד. אני רוצה להגיד לך תודה על כל התרומה והעבודה המקצועית ומעוררת ההשראה שהבאת לכולנו ולי בפרט. נוחי בשלום אהובה, תשמרי על החיוך המקסים ששבה את לב כולנו”.

צילומים: פייסבוק