“התכנסות”: תערוכה מרגשת לזמר והאמן דוד ד’אור בקפה-גלריה “מה ז’ולי” בנוה-צדק

ד’אור מעביר אותנו מסע נפשי מסעיר של צבעים, טכניקות, דקויות ויופי והוא עושה זאת בנחישות ובאהבה

צילום: גולן לאלירן לוק

דוד ד’אור עם האוצרת רות שטרית בפתיחת התערוכה “התכנסות”

בסוף שבוע שעבר נפתחה בקפה-גלריה “מה ז’ולי” – MA JOLIE – בנוה-צדק תערוכתו המרגשת של הזמר, המוזיקאי והצייר דוד ד’אור “התכנסות”. תערוכת האמנות של ד’אור, אותה אצרה רות שיטרית, היא חוויה עמוקה שלוקחת אותנו למסע לאורכה ולרוחבה של הנפש.

בשנתיים האחרונות חווינו כולנו התכנסות קולקטיבית עקב מגיפת הקורונה, התכנסות של איש ואשה לבתיהם, למשפחתם ולקהילה שלהם. ד’אור בחר להמשיך וליצור כי היה לו לפתע הרבה זמן פנוי, אבל הוא בעיקר הרגיש כי האמנות חשובה, כמו לחם, כמו תרופה, במיוחד בימים כאלו.

דוד ד’אור מקריא שיר מספר שיריו באירוע פתיחת התערוכה

פסק הזמן הזה איפשר לד’אור להתכנס לתוך עצמו, להסתגר בסטודיו שלו ולהפיק תחת ידיו יצירות מרתקות, רועמות בשתיקתן לנוכח המצב, שבריריות, זועמות וכאילו הוא משלים מעגל חיים שלם שבו לאחר כל השלבים הללו הוא מגיע להשלמה. להתכנסות. לשקט.

הסטודיו המקסים של ד’אור ממוקם בשכונת פלורנטין, במקום הספוג בהיסטוריה המשפחתית שלו, שכן בעבר שכנה במבנה הנגרייה של אביו. דמיינו עשרות ציורים, ערב רב של רהיטים צבעוניים ומזמינים ופסנתר אחד במרכז. הסטודיו נוסך בו ביטחון והשראה, כך סיפר לנו, ועזר לו ליצור את היצירות המרהיבות שמוצגות בתערוכה “התכנסות”.

ציור של דוד ד’אור מתוך “התכנסות”

התערוכה מאפשרת הזדמנות נדירה להצצה לנשמתו של האמן – באמצעות הציורים אנחנו יכולים להבין או לנחש מה מניע אותו, משעשע או מפחיד אותו. לעיתים אנחנו נירתע לאחור כי נרגיש שבעצם האדם שאנחנו רואים במערומיו אינו האמן או הדמות הפיגורטיבית על הקנבס אלא אנחנו.

ד’אור צולל איתנו ומעביר אותנו מסע נפשי מסעיר של צבעים, טכניקות, דקויות ויופי והוא עושה זאת בנחישות ואהבה. קשה להתיק את העיניים מהציורים, מהאנשים המפותלים על הבד, מבעלי החיים עם המבע החי בעיניים כאילו מבקשים ליטוף וכן מהניסיון לפענח את הטכניקה שבחלק מהציורים משלבת עוד רובד אמנותי – צילום.

ציור של דוד ד’אור מתוך “התכנסות”

התערוכה לוקחת אותנו לסיור בעולמו של ד’אור – עולם של איש אמנות ויופי שמתייסר לנוכח מה שקורה בעולם – זה גורם לנו לשאול את עצמינו האם הדמות על הקנבס מוטלת ללא רוח חיים? האם הצבעים העזים מבטאים רק מורבידיות חונקת ללא גאולה? נדמה שהוא מותיר הרבה מקום לתקווה כי כאשר מתבוננים מקרוב קולטים את הזיק בעיני הדמויות, את החום, את האנושיות. ד’אור לא שוכח אף פעם את הצופה. הוא לא מקל עלינו, אך תמיד אופטימי ושופע תקווה.

בציוריו באה לידי ביטוי הדואליות או המורכבות הזו של חיים ומוות, שמחה ועצב, ייאוש ותקווה – שאפיינו ביתר שאת את השנתיים האחרונות. בטכניקות המעורבות בהן הוא בוחר להשתמש – שיתוף אנשים שמגיעים לסטודיו בציור עצמו כמודלים אותם הוא צובע ומצלם, מצייר ומניח על הקנבס – מתקבלת תוצאה מפעימה של אנשים ששוכבים מכורבלים, מעורבבים בינם לבין עצמם, צבועים מכף רגל ועד ראש, ספק אנשים, ספק אובייקטים. סיפור המעשה הוא כבר בידיים שלנו, הצופים.

יצירה של דוד ד’אור בתערוכה “התכנסות”. צילום: דימה ולרשטיין

התערוכה ‘התכנסות’ מוצגת בקפה-גלריה “מה ז’ולי” מה-7.4.22 ועד 30.5.22, וניתן להתרשם ולרכוש מהציורים ומפסלי התאורה שמוצגים במקום.

קפה-גלריה “מה ז’ולי”, פינס ,36 נוה-צדק, תל-אביב. פתוח בימים א’-ה’ מ-07:30 בבוקר ועד השעה 20:00 בערב. ביום שישי מ-07:30 בבוקר עד 17:00 ובשבת מ-8:00 בבוקר ועד 20:00 בערב.

אורחים בפתיחת התערוכה: דוד ד’אור עם סיגל גפני

דניאל בן סימון, רות שטרית ותפארת ליפשיץ

אורחים בפתיחת התערוכה “התכנסות” בקפה-גלריה “מה ז’ולי”