https://rootavor.com/wp-content/uploads/2020/03/סרטן-שחלות-גדול.jpg

דלית גמזו-אדטו חלתה בסרטן השחלות וניצלה בזכות התרופה “לינפרזה” שנכנסה לסל התרופות

תוצאות הבדיקה לא איחרו להגיע והן איששו את החשש הגדול ביותר שלי – חליתי בסרטן השחלות. הרופא הסביר שהמחלה נמצאת בשלב מתקדם והחלה להתקדם לכיוון הרחם. החדשות האלו תפסו אותי באמצע החיים – כרעם ביום בהיר. דלית גמזו-אדטו בטור אישי מרגש

מאת: דלית גמזו-אדטו

1דלית גמזו אדטו

דלית גמזו-אדטו: “חליתי בסרטן שחלות מתקדם עם גרורות לאיברים פנימיים נוספים”

עד לפני שנתיים הכל התנהל כשורה. באותה תקופה הייתי שקועה בשיגרת חיי – עבדתי ועסקתי בגידול הילדים. בגיל 54, במהלך ביקור שיגרתי אצל רופאת נשים חדשה, עלה החשש שמשהו אינו כשורה אצלי. הרופאה ביקשה שאעשה בדיקה לגילוי מוטציית בגן BRCA. כששאלתי במה מדובר ומדוע אני זקוקה לבדיקה הזו, היא הסבירה לי שמדובר במוטציה המעלה בצורה משמעותית את הסיכוי של הנשאית לחלות בסרטן השד והשחלות.

ההמתנה היתה מורטת עצבים. זו היתה תקופה מלאה בחששות. ידעתי שתוצאות הבדיקה עלולות לשנות את חיי מהקצה אל הקצה. בעודי ממתינה לתוצאות התחלתי לחוש ברע – סבלתי מכאבי בטן קשים, מחולשות ומבחילות.  בתוך תוכי הרגשתי שמשהו לא בסדר והיתה לי אינטואיציה חזקה שתוצאות הבדיקה יאששו את החשש שלי.

“את חולה בסרטן שחלות מתקדם”, הסביר לי הרופא כשנקראתי להגיע למרפאה שלו. “הסרטן שולח גרורות ומתקדם לאיברים פנימיים נוספים”, הוא הוסיף והסביר על ההליך הרפואי המורכב שצפוי לי. אין מילים שיכולות לתאר את הקושי והפחד שמלווים בקבלת בשורה שכזו. על אף שחששתי שאלו יהיו תוצאות הבדיקה, קיוויתי, פיללתי וייחלתי שיתברר שיש טעות, שזה רק כאב בטן שיחלוף. לא רציתי לשמוע את המילה “סרטן”.

לשמחתי, המשפחה שלי לא עזבה אותי לרגע קט. הם דאגו לעטוף אותי בהרבה חום והמון אהבה. למרות התמיכה הגורפת, היה לי מאוד קשה לתפקד ואף נעזרתי בטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליי ועל משפחתי. ידעתי שאני חייבת להיות חזקה ולהילחם במחלה הארורה – גם עבורי וגם עבור משפחתי.

בפגישה הראשונה עם האונקולוגית היא המליצה לעבור ניתוח לכריתה מניעתית של הרחם. אני חושבת שהרגע שבו נקבע תאריך לניתוח היה אחד הרגעים הכי קשים במסע הארוך, המפחיד והמטלטל שעברתי. בנוסף, הרופאה המליצה להתחיל סידרת טיפול בכימותרפיה. הטיפול הזה נועד להילחם בגידולים שלא הוסרו בניתוח הכירורגי ולנסות ולבלום את המשך המחלה.

2דלית גמזו אדטו

דלית גמזו-אדטו: “מאז שהתחלתי ליטול את ה”לינפרזה” חיי השתנו. תופעות הלוואי הרבה יותר קלות ואני מצליחה לתפקד ולנהל חיי שיגרה”

הטיפולים הכימותרפיים היו קשים מנשוא. גופי נחלש מאוד ולא הצלחתי לתפקד. הייתי חסרת תיאבון וירדתי עשרה קילוגרם בקירוב. בחצי שנה הראשונה כמעט ולא הצלחתי לצאת מהמיטה. שבעה חודשים מאז תחילת הטיפול אושפזתי בבית החולים בעקבות הרעלת כימותרפיה ואף נאלצתי לשהות למעלה מחודש בבידוד כדי לא לפגוע בגוף החלש בגלל פגיעות של מערכת החיסון. לקראת שני הטיפולים האחרונים, הרופאה החליטה לשנות את הרכב התרופות, מפני שהיא חששה שהגוף שלי לא יצליח לעמוד בטיפול נוסף. היה חשש אמיתי לחיי כתוצאה מהטיפול הקשה.

בשל המצב המורכב, הרופאה הציעה לי להצטרף למחקר חדש שבודק טיפול בתרופה “לינפרזה”. היא הסבירה לי שמדובר בטיפול המותאם לחולות כמוני שמקור הסרטן שלהם הוא באותה מוטציה בגן BRCA. למרות שהבעתי עניין להתחיל ולקבל את התרופה במסגרת מחקרית, התברר שכל המקומות נתפסו ואין עוד אפשרות לקחת בו חלק, על אף שמצבי הרפואי מורכב וחמור מאוד.

עם תחושת החמצה קשה, הגשתי בקשה חריגה לקופת החולים שבה אני מבוטחת. ביקשתי לקבל את התרופה על אף שאינה ניתנה – באותם ימים – במסגרת סל הבריאות. הסברתי שהטיפול הזה יכול לשפר את מצבי הרפואי, לגרום לי להרגיש טוב יותר ואף להציל את חיי. למרבה ההפתעה נתקלתי בסירוב ובקשתי נדחתה. הבשורה הזו היתה קשה. הרגשתי מפח נפש עצום. התקווה הגדולה שביקשתי להיאחז בה התמוגגה באחת.

למזלי הגדול, לפני שנים רכשתי פוליסת ביטוח בריאות פרטי. לאחר הסירוב של קופת החולים לממן את התרופה ובהמלצת הרופאה האונקולוגית, הגשתי בקשה לחברת הביטוח כדי לקבל את הטיפול בתרופה החדשה. לשמחתי האישור המיוחל הגיע, ולאחר מספר ימים התחלתי לקבל את הטיפול. מאז שהתחלתי ליטול את התרופה חיי השתנו. תופעות הלוואי הרבה יותר קלות ואני מצליחה לתפקד ולנהל חיי שיגרה. אומנם אני עדיין סובלת ממעט מחולשה ומכאבי שרירים, אך מדובר בכאבים זניחים בהשוואה לתופעות הקשות שסבלתי מהן כשקיבלתי טיפול בכימותרפיה.

אני מטופלת ב”לינפרזה” למעלה משנה ותוצאות הבדיקות האחרונות מספקות תחזית אופטימית. הרופאה הסבירה לי שבבדיקות המרקרים (בדיקות הנותנות אינדיקציה לרמת הפעילות של המחלה) ניתן לראות ירידה קלה ונסיגה איטית של הסרטן. בזכות תופעות הלוואי הקלות יחסית בנטילת התרופה, הצלחתי לחזור לתפקד. אט-אט אני חוזרת לעצמי ומתחזקת.

השנה, לשמחתי, ועדת סל התרופות החליטה להכליל את הטיפול ב”לינפרזה” ברשימת התרופות. זהו צעד חשוב ומשמעותי ביותר עבור נשים רבות שאין להן ביטוח בריאות פרטי וידן לא היתה משגת לרכוש את התרופה. אני בטוחה שיש נשים רבות שזקוקות לטיפול שכזה, וכעת גם הן יוכלו לקבל אותו. זה המסע שלי למלחמה בסרטן. למרות שידעתי ימים קשים ותקופות מורכבות, התרופה נתנה לי תקווה לחיים חדשים. לא אתן למחלה הארורה להשתלט על חיי.

;
Font Resize
Contrast