fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2020/04/קורונה-גדול-1.jpg

וירוס הקורונה: מהן מחלות הרקע בקרב מבוגרים המהוות סיכון גבוה יותר לסיבוכים?

למבוגרים יש יותר סיכוי לבעיות בריאות ארוכות טווח שיכולות לסכנם. איך תתמודדו עם יתר לחץ דם וסוכרת? המומחים משיבים

1קורונה וסוכרת

Photo by Tijana Drndarski on Unsplash

על פי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שפרסמה אוניברסיטת ג’ונס הופקינס במרילנד שבארצות-הברית (מהמובילות בעולם המחקר הרפואי), 8 מתוך 10 מקרי מוות בארצות-הברית כתוצאה מווירוס הקורונה חלו בקרב אנשים בני 65 ומעלה.

למבוגרים, כידוע, יש יותר סיכוי לבעיות בריאות ארוכות טווח שיכולות לסכן אותם. מערכות החיסון של אנשים נוטות להיחלש עם הגיל, מה שמקשה על אנשים מבוגרים להילחם בזיהומים. אז מהן מחלות הרקע שמגדילות את הסיכון לתחלואה ולמוות מקורונה?

ב-2 באפריל 2020 פרסם ה-CDC רשימה מעודכנת של גורמי סיכון לתחלואה קשה ולמוות מנגיף הקורונה. מומחי המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן מדגישים שהרשימה מבוססת על הידע שנצבר עד כה, וכי אפשר שבעתיד יחולו בה שינויים. הפגיעים ביותר לתחלואה קשה ולמוות – לדברי מומחים ה-CDC – הם אנשים מבוגרים (בני 65 ויותר ומי שמתגוררים בבתי אבות) ואנשים בכל גיל שסובלים ממחלות רקע. אלה הן מחלות הרקע הרלוונטיות לתחלואה קשה ולמוות מנגיף הקורונה לפי ה-CDC:

*מחלות ריאה כרוניות (כמו COPD) וכן אסתמה קשה או בינונית.

*מחלת לב משמעותית (כמו אי-ספיקת לב קשה).

*לחץ דם גבוה.

*מערכת חיסון מוחלשת. מומחי ה-CDC מדגישים שגורמים רבים עלולים להחליש את מערכת החיסון: טיפולים נגד סרטן, עישון, השתלת מוח עצם או השתלת איברים, מחלת איידס או נשאות של נגיף האיידס שאינן מטופלות כראוי, שימוש ממושך בקורטיקוסטרואידים (תרופות נוגדות דלקת) ובתרופות אחרות שמחלישות את המערכת החיסונית.

*השמנת יתר חמורה: BMI בשיעור של 40 ויותר.

*סוכרת.

*מחלות כליה כרוניות (כולל מטופלי דיאליזה).

*מחלות של הכבד.

סוכרת כגורם סיכון לקורונה

לאנשים החיים עם סוכרת יש סיכון מוגבר לחלות מאוד מנגיף הקורונה. סוכרת סוג 1 וסוג 2 גורמות שתיהן לעלייה ברמת הסוכר בדם. סוכר בדם בשליטה לא טובה עלול לגרום למחלות נגיפיות, כולל קורונה, להיות מסוכנות יותר, אולי מכיוון שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר יכולה ליצור סביבה בה הנגיף עשוי לשגשג.

חשוב לציין, כי חולי סוכרת אינם בסיכון גבוה יותר להידבק משאר האוכלוסייה, אך אם ידבקו יהיו חשופים יותר לסיבוכים של הנגיף. עד כה אין מידע על הבדלים בתגובה לקורונה בין מטופלים עם סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2. סביר להניח שמטופלים סוכרתיים הסובלים מסיבוכי הסוכרת יהיו חשופים יותר לסיבוכי קורונה מאשר מטופלים שאינם סובלים מסיבוכי הסוכרת.

להלן המלצות של “המרכז הרפואי העמק” כיצד לעבור את תקופת הקורונה בשלום, עבור מטופלי סוכרת המשתמשים במשאבת אינסולין, בעטי אינסולין או תרופה:

*לפי הנחיות משרד הבריאות אין לצאת מהבית למעט במצבים המחייבים זאת, כמו למשל למקומות עבודה חיוניים או לרכישת מצרכים ותרופות.

*יש להצטייד במלאי של אינסולין ותרופות לפחות לחודש הקרוב.

*יש לאחסן אינסולין במקרר לפי תאריך התפוגה שלו. אינסולין בשימוש, אין צורך להחזיר למקרר ומותר להשתמש בו עד 28 ימים.

*למשתמשי משאבות אינסולין, עליכם לדאוג למלאי של הציוד.

*הכינו רשימת תרופות ומינונים.

*הצטיידו בתכשירים לטיפול בנפילות סוכר (היפוגליקמיה) גם למצב בו לא תוכלו לאכול (מיץ ג’ל סוכר, ריבה, דבש, סוכריות וכו’).

*אל תתקרבו לאנשים הנמצאים בבידוד בשל חשיפה. הימנעו מהתקהלות.

*הקפידו לשטוף ידיים עם מים וסבון במשך 20 שניות.

*הקפידו על שתיה מרובה במהלך היום למניעת התייבשות והימנעו משתייה ממותקת.

*במהלך היום שלבו שתייה חמה ללא תוספת סוכר כמו: קמומיל, נענע, בבונג. מומלצת תוספת של לימון לשתייה חמה.

*מומלץ לשלב פעילות גופנית בבית כמו ריקודים או אירובי.

*עקבו כל הזמן אחר ערכי סוכר באמצעות מדידת סוכר בגלוקומטר או בסנסור.

*המשיכו את הטיפול בסוכרת כפי שנקבע על ידי צוות המרפאה.

טיפים לאכילה נכונה לחולי סוכרת

*תאכלו ארוחות מסודרות ליד השולחן. הימנעו ככל האפשר מאכילה בעמידה או מול הטלוויזיה.

*הכינו תפריט יומי עם ארוחות קבועות של בוקר, צהריים, ערב וארוחות ביניים.

*מומלץ לכלול ירקות בכל ארוחה עיקרית, למשל: מרק ירקות, סלטים למיניהם, ירקות קלויים.

*הקפידו על צריכה של חלבון בארוחות עיקריות: ביצה, טונה, גבינות עד 5%, עוף, דגים, בשר, קטניות מבושלות.

*ארוחות ביניים מגוונות: ירקות חתוכים מכל מיני צבעים שאותם ניתן לאכול חופשי, מקלות גזר, מקלות סלרי, רצועות חתוכות של פלפלים (אדום, ירוק וכתום), מלפפון חתוך וגם עגבניות שרי.

*פירות – בין ארוחות בלבד ולא עם ארוחה עיקרית. זיכרו – עד 2 פירות ביום.

*הקפידו על שעתיים מרווח בין הפרי לארוחה העיקרית. במידת האפשר מומלץ לאכול את הפרי עם הקליפה.

*הוסיפו שקדים/ אגוזים למנת הפרי. לדוגמה: 7 שקדים או 6 חצאי אגוזי מלך ללא קלייה וללא תוספת של מלח.

*ניתן לאכול חצי כוס בייגלה ללא מלח/ 1 כוס פופקורן ביתי/ 1 קלח של תירס/ 3/4 כוס של פול/ חצי כוס של גרגרי חומוס מבושלים.

לחץ דם גבוה כגורם סיכון לקורונה

מחקרים בווהאן, סין – מוקד ההתפרצות הראשוני של המחלה – מצאו בקרב החולים בקורונה שיעורים גבוהים של חולים עם יתר לחץ דם (עד 30%) לרבות בקרב חולים קשים (עד 24%).

שיעור הסיבוכים אצל אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה נע בין 24-48%. במחקר שנערך בסין ופורסם ב-JAMA נמצא שהסיכון לפתח ARDS (תסמונת מצוקת נשימה חריפה) מוגבר פי 1.82 בקרב חולי יתר לחץ דם. באותו מחקר נמצא שהסיכון לתמותה מוגבר פי 1.7 אצל אותם חולים.

האם ייתכן שההימצאות הגבוהה של הנגיף בקרב חולי יתר לחץ דם יכולה להיות קשורה לאו דווקא למחלה – אלא לטיפול השכיח ביתר לחץ דם במעכבי האנזים ACE?

במאמר שפרסם פרופ’ עדי לייבה, מנהל המכון למחלות כליה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד, יו”ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, באתר “מכבי”, הוא מסביר: “מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS) היא שחקן מפתח בבקרה על תהליכים שונים בגופנו, בעיקר בשמירה על לחץ הדם שלנו. האנזימים החשובים במערכת הזו הם ACE ו-ACE2. האנזימים נמצאו כאתר הקשירה והכניסה של וירוסים ממשפחת הקורונה (SARS-CoV ו-SARS-CoV-2) לתאי הריאה ולתאי המעי. כך למעשה, אנזים שמשחק תפקיד חשוב באיזון לחץ הדם שלנו מסייע לנגיף הקורונה לחדור אל תאי הגוף שלנו ולהדביק אותנו.

“מצד אחד, מתן תרופות ממשפחת מעכבי ACE או חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין (ARB) אכן עשוי לגרום לביטוי יתר של ACE2 ומכאן החשש התאורטי. מצד אחר, מסלול ה-ACE2 הוא מסלול נוגד למסלול ה-RAAS, ועל כן הוא מאפשר הרחבת כלי דם, הפעלת נוגדי חמצון, ויש לו אפילו השפעה מיטיבה על רקמת הריאה ומערכת הנשימה. על כן, ייתכן שתרופות אלו אינן מובילות לעלייה במספר הלוקים בזיהומים נשימתיים, לעלייה בחומרת הזיהום או לסיבוכים כתוצאה מהם, אלא אף מטיבות במצבים אלה. מחקרים אחרים הראו שהשפעת תרופות אלו אכן עשויה להיות מועילה במצבים כאלה.

“לא רק שאיננו יודעים בוודאות אם תרופות ליתר לחץ דם שמשפיעות על ציר ה-RAAS יכולות להשפיע על הסיכוי להידבק בקורונה או לחוות מחלה קשה יותר, אלא גם אם אכן קיימת השפעה כזו – ייתכן שהיא מועילה וייתכן שהיא מזיקה. מתקיימים כיום מחקרים שמנסים לתת תרופה פופולרית לטיפול ביתר לחץ דם, שנקראת LOSARTAN, לחולים בנגיף הקורונה.

“לפי העמדות של מרבית האיגודים העולמיים – לרבות איגוד הרופאים האמריקאי, האיגוד האירופאי ליתר לחץ דם והאיגוד האירופאי למחלות לב – נכון לעכשיו אין די עדויות שמצדיקות להפסיק את הטיפול במעכבי ACE או בתרופות ממשפחת ARBs. על כן, האיגודים העולמיים ממליצים באופן גורף להמשיך את הטיפול התרופתי, אלא אם המטופל קיבל מהרופא המטפל שלו הנחיה מפורשת להפסיקו. בעת אחרונה הצטרפה למגמה זו גם החברה הישראלית ליתר לחץ דם של ההסתדרות הרפואית. כיוון שהשפעת התרופות על מהלך ההידבקות בנגיף הקורונה החדש – אם בכלל קיימת – אינה ידועה ואינה מבוססת עדויות מחקריות, לא קיימת המלצה גם להחליף את הטיפול התרופתי ביתר לחץ דם”.

;
Font Resize
Contrast