https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/08/טוליפ-גדול.jpg

תקווה גדולה: 3 יינות של יקב “טוליפ” זכו במדליות זהב בתחרות היין הכי נחשבת ביפן

בשבוע שעבר זכו שלושה יינות של יקב Tulip – סירה רזרב, ווייט טוליפ ובלק טוליפ – במדליות זהב בתחרות היין הכי נחשבת ביפן. זו בהחלט סיבה נהדרת להרים כוסית עם רועי יצחקי, המנכ”ל ומהבעלים, ולברר איתו איך הפכה ישראל למעצמת יין בכלל ויינות בוטיק בפרט, מה הישראלים הכי אוהבים לשתות, מה הרעיון מאחורי היקב החדש “מאיה” ועל התרומה לקהילה בהעסקת אנשים עם צרכים מיוחדים בכפר-תקווה. לחיים!

מאת: מריאנה אוליצקי

רועי יצחקי, מנכל ומהבעלים של יקב טוליפ צילום מנחם עוז

רועי יצחקי, מנכ”ל ומבעלי יקב “טוליפ”: “יינות ישראליים רבים מככבים כיום בתחרויות יין בעולם”. צילום: מנחם עוז

על צלע ההר בכפר-תקווה הפסטורלי ליד טבעון, המשמש כבית לבוגרים עם צרכים מיוחדים, הוקם לפני 16 שנה אחד היקבים המסקרנים בארץ – יקב “טוליפ” – המעסיק רבים מחברי הקהילה בכפר ויוצר פלטפורמה להשתלבותם בשוק העבודה בכלל ובתעשיית היין בפרט.

מבחינתו של רועי יצחקי, המנכ”ל ומהבעלים של יקב “טוליפ”, כפר-תקווה היה מקום טבעי ומושלם לייסוד היקב, כשהשילוב בין יינות איכות לצד תרומה לקהילה הפך להיות סמן הדרך של העסק, השייך כיום למשפחות יצחקי וויסמן.

נכון להיום, מייצרים ב”טוליפ” כ-300,000 בקבוקים בשנה, הנמכרים ברחבי ישראל ובמדינות רבות בעולם, כשאת השיווק והייצוא מנהלת לוטן ויסמן-עטר. בשבוע שעבר זכו שלושה יינות של  “טוליפ” – סירה רזרב, ווייט טוליפ ובלק טוליפ –  במדליות זהב בתחרות היין הכי נחשבת ביפן.

רועי, איך מרגישים אחרי הזכייה החשובה הזו?

גאווה גדולה לא רק לנו אלא לתעשיית היין הישראלי כולה. יינות ישראליים רבים מככבים כיום בתחרויות יין בעולם ויוצרים הייפ עולמי לתעשייה שלנו.

מרכז המבקרים ביקב טוליפ בכפר-תקווה

מרכז המבקרים ביקב “טוליפ” בכפר-תקווה. הסדנאות וההרצאות תורמות להרחבת תרבות היין

אתם יקב חברתי שמעסיק עובדים עם צרכים מיוחדים. איך זה התחיל?

ב-2003 הייתי צעיר בן 25 עם רצון עז להצליח בענף היין. בערב ההקמה התחלתי לכתוב תוכנית עסקית. רשמתי לעצמי שלוש מטרות עיקריות: ללכת על הטופ באיכות היין, לעשות יינות שהם לא מיינסטרים ולהיות עסק שתורם לקהילה.

כבן הישוב טבעון, הבנתי מהר שכפר-תקווה הסמוך יגשים לי את המטרה. המקום נראה כמו קיבוץ ומטרתו היתה לאפשר קהילה וחיים רגילים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. החלטתי שתעסוקה זה משהו שיתרום לתחושה הזו. לשמחתי הרבה, מנהל הכפר חיבק את הרעיון. זה חלק מה די.אן.איי של היקב.

מאיפה אהבת היין ואהבת האנשים שבתפיסה שלכם?

כילד, גדלתי בבית של חובבי יין ואוהבי אנשים. כבר בצבא כקצין בחיל האוויר יזמתי יציאה של החיילים שלי פעם ברבעון לטובת התנדבות בקהילה. אלו שתי האהבות הכי גדולות שלי.

אנשי כפר תקווה המועסקים ביקב טוליפ, שחרט על דגלו את התרומה לקהילה

שלושה מאנשי כפר-תקווה המועסקים ביקב “טוליפ”, שחרט על דגלו את התרומה לקהילה

אז איך קרה שב-15 שנה בערך, מאז החלו לפרוח פה יקבי בוטיק, הפכנו למיני מעצמת יין עולמית?

הדרך עוד ארוכה, אנחנו עוד לא שם לגמרי. יש דיבור על יינות ישראליים בזכות הראש הישראלי שעושה עבודה טובה. איכויות היין פה טובות מאוד, ואנחנו כישראלים עושים הרבה רעש, בטח כשיש לנו משהו טוב ביד. גם בעולם, בניגוד לעבר, גדל דור צעיר שלא רק שותה יין אלא גם מחפש ריגושים חדשים ורוצה חוויה ייחודית. כולם מכירים יינות צרפתיים, איטלקיים, ספרדיים, והיין הישראלי נתפס בעולם כמשהו חדש ומרגש שטרם טעמו.

איפה ממוקם היין הישראלי במפה העולמית?

אנחנו בהחלט כוכב עולה בתחום. יש הרבה יותר דיבור וביקוש ליין ישראלי. עוד לא עברנו את המדינות המובלות שעושות יין מאות שנים אבל העתיד נראה טוב.

מה מצב תעשיית יינות הבוטיק בארץ שכל כך צמחה באחרונה?

כיום יש כ-350 יקבי בוטיק בארץ, חלקם קטנים מאוד, חלקם גדולים. היין הוא תעשייה אומנותית כי יש אומנות ביצירת יין. אז מצד אחד, ריבוי יקבים מעורר עניין וסקרנות ומיגוון שקולע לכל הטעמים. מצד שני, יש גם חסרונות. השוק בארץ רווי מאוד, לכן ליקבים קשה להיות רווחיים ומי שמשלם את המחיר זה היין עצמו, כי מתחילים להוריד באיכות כדי להרוויח, וזה פוגע בכל תעשיית יינות הבוטיק.

חגיגות קיץ עם טוליפ ווייט 2017 צילום נטלי סאיגו

חגיגות קיץ עם טוליפ ווייט 2017: “היין הישראלי נתפס בעולם כמשהו חדש ומרגש שטרם טעמו”. צילום: נטלי סאיגו

בשנים האחרונות יש ניסיון לייצר יין בעל מאפיינים ישראליים יותר, תוך חזרה לזני גפנים מקומיים עתיקים. גם אתם לוקחים חלק פעיל במגמה זו?

התעשייה שלנו צעירה מאוד. בסך הכל 35 שנה עברו מאז “יקבי רמת הגולן” התחילו לעשות כאן יין איכותי. במונחי יין זה כלום זמן אבל הגענו לסטנדרט בינלאומי. ליינות שלנו אין עדיין זהות שלנו. עשינו יינות כמו בבורדו, באוסטרליה או בספרד. מזה כמה שנים מנסים יקבים וייננים, ואנחנו ביניהם, לייצר פה את הזהות הזו שתבדל אותנו מיינות אחרים בעולם. מסיבה זו ב-2012 הקמנו יקב נוסף, לצידו של יקב “טוליפ”, שנקרא “מאיה” (MAIA), המתמחה ביינות ים-תיכוניים. עוד לא מצאנו זן גפנים שהוא רק שלנו ואופייני רק לנו, אבל יש ענבים המאפיינים את כל אזור הים-התיכון. יקב “מאיה” הוא מהחלוצים לעשות את מהפכת הזהות ולהתבסס על זנים ים-תיכונים, שיטות גידול ים-תיכוניות ובסוף היין בהחלט מרגיש ים-תיכוני.

מהי ההגדרה ליין ים-תיכוני?

שימוש בזנים שאופייניים לאזור אגן הים-התיכון, כמו סירה, קריניאן, פרנץ׳ קולומברד, וגם שיטות הגידול והיצור מכוונות לכך שהיינות יהיו יותר יבשים, שהאדומים יהיו פחות כבדים והלבנים יותר מינרליים וקלילים. מזג האוויר כאן חם, האוכל שלנו לא כבד, ואלו היינות שמתאימים לנו יותר. בסופו של דבר, מנסים לפתח זהות משלנו, שכאשר יטעמו אותה בחו”ל ידעו שזה יין ישראלי ואין אותו בשום מקום אחר.

היינן של טוליפ דוד בר-אילן צילום שגיא מורן

היינן של “טוליפ” דוד בר-אילן. צילום: שגיא מורן

מתי תתחילו לייצא את יינות יקב “מאיה”?

ב-2020. עד עכשיו אנחנו מייצרים כאן בקנאות רק 30 אלף בקבוקים בשנה כי זה יקב שהחל כמסע. היה לנו חזון ומימושו זה ניסוי וטעייה. יש לנו כבר המון ביקושים מחו”ל ומי שטעם את היינות מתלהב. יש התלהבות גם מהטעם וגם מהרעיון כי פתחנו פה זהות חדשה שלא היתה קיימת וזה משהו ענק.

אתם מגדלים לבד את הכרמים. האם יש לכם שיטות חדשניות לגידול?

אנחנו מגדלים לבד כ-80 אחוז מהכרמים. את רוב כרמי “טוליפ” מגדלים בצפון ומעט ביואב יהודה, ואת כרמי “מאיה” מגדלים בבקעת הנדיב, בין מורדות הכרמל לרמת מנשה, ובבנימינה. בשביל להגיע לתוצר מושלם, צירפנו לצוות מומחים מן השורה הראשונה, פרופסורים יוונים, מהמובילים בתחומם בגידול גפנים ובעשיית יין ים-תיכוני. היינן פרופ’ יאניס פראסקבופולוס שעשה מהפכת זהות ליינות היווניים לפני 25 שנה והמומחה לגפנים ים-תיכוניים, פרופ’ קוסטאס בקיאסטס, דור חמישי לכורמים הגדולים ביותר באזור הבלקן, שהנחה אותנו בגידול של הזנים הייחודיים לאזור הים-התיכון. מדובר בידע ובשיטות גידול שלא היו קיימים עד היום בארץ. למשל, נטיעות הרבה יותר צפופות, שיטות השקיה וזמירה שונות. יחד עם היינן המוכשר שלנו דוד בר-אילן אנחנו יוצרים את הבלנדים המרתקים שלנו.

מריה מכפר-התקווה בוצרת ענבים בכרם של טוליפ

מריה מכפר-תקווה בוצרת ענבים בכרם של “טוליפ”

ומה מאפיין אתכם מבחינת תהליך הייצור?

אנחנו נועזים בעיקר בהיבט של הבלנדים ושילובים של זנים של ענבים שאף אחד עוד לא עשה. מוציאים יינות שהם One Of A Kind בעולם.

ספר קצת על שלוש הסדרות שלכם.

הראשונה זו סידרת “טוליפ” – זנים מוכרים בינלאומיים אבל בבלנדים שרק אנחנו עושים. למשל בווייט טוליפ היינו הראשונים, וכנראה היחידים, שהעזנו לחבר בין שני זנים לא קשורים לכאורה – הגוורצטרמינר וסוביניון בלאן. תיאורטית זה לא עובד וכולם בהתחלה הרימו גבה. כיום זה אחד היינות הלבנים המצליחים בארץ. גם בטוליפ אדום, קברנה קלאסי ושמרן, הוספנו טוויסט ים-תיכוני עם 5% קריניאן ו-5% ויונייה, שהוא בכלל זן לבן, ויצא לנו קברנה הרבה יותר קליל ומגניב. הסידרה השנייה היא “אספרו” ובה שני יינות – לבן ואדום – שמטרתם להביע בצורה הטובה ביותר את הטרואר הישראלי (תנאי סביבה לגידול חקלאי). הם יותר טבעיים ונעשתה בהם פחות התערבות. הם גם מתאימים למיגוון רחב של מאכלים. הסידרה השלישית היא “רזרב”, סידרת פרימיום ובה שלושה יינות – סירה רזרב, סוביניון בלאן ופרנק מרלו רזרב – שאנחנו מגדלים את הענבים שלהם בצורה מיוחדת. מעל, יש לנו את יין הדגל שלנו – בלק טוליפ בלנד בורדולזי קלאסי עם ארבעה זני ענבים, שהתיישן תקופה ארוכה יחסית בחביות, יין סופר מרשים ומורכב.

אחת ממסיבות היין בטוליפ צילום נטלי סאיגו

אחת ממסיבות היין ב”טוליפ”: “מזה כמה שנים מנסים יקבים וייננים, ואנחנו ביניהם, לייצר פה את הזהות הישראלית שתבדל אותנו מיינות אחרים בעולם”. צילום: נטלי סאיגו

מהם היינות הכי מצליחים שלכם בחו”ל?

בלק טוליפ, סירה רזרב, אספרו אדום, ווייט טוליפ וטוליפ קברנה.

עד כמה הישראלים יודעים להעריך יין ולהתאים אותו לאוכל?

מחוץ למדינת תל-אביב, שבה שותים יין כחלק מהשיגרה, עדיין רוב הצריכה היא בעיקר בחגים אבל בסוף זה יהפוך לשיגרה בכל הארץ. הישראלים אוהבים יינות יותר קלילים וגם כאלו שיש בהם מעט מתקתקות. יש עלייה גם בצריכת היינות הלבנים ויינות הרוזה שמתאימים יותר לאקלים ולאוכל שלנו. אנשים למדו שיינות קלים יכולים להיות לא פחות איכותיים מהכבדים והלבן לא פחות נחשב מאדום. כיום גם פחות משייכים יין אדום למאכלים מסוימים ולבן לאחרים. יותר מסתכלים על רמת המורכבות של היין בשילוב האוכל. אבל הישראלים עדיין לא ממש למדו להתאים. ביקב אנחנו מעבירים סדנאות יין והרצאות כדי לקרב את האנשים לאהבת היין ותורמים את שלנו להרחבת תרבות היין.

טוליפ-סובניון בלאן נט 2018 צילום רן הילל

טוליפ-סוביניון בלאן נט 2018. צילום: רן הילל

מה היין הכי טוב ששתית?

אין לזה תשובה ברורה, כי זה עניין של כל מה שמסביב, האווירה, הרגע ועם מי אתה שותה. שתיתי יין בית בפונדק צדדי באיטליה שעצרתי שם לפיצה ב-5 אירו לקראף של חצי ליטר. יין פשוט ולא מורכב, אבל בסיטואציה ובאווירה ולצד הפיצה זה היה היין המושלם.

אילו יינות אתה אוהב לשתות?

סירה מעמק הרון שבצרפת, סוביניון בלאן מניו-זילנד או מצרפת, וגם יינות ישראליים. אני מגוון ומתנסה.

מה היין הכי יקר ששתית?

שאטו פטרוס 1982. לא אני קניתי אז לא יודע בדיוק כמה עלה. מעריך שזה סביב ה-10-15 אלף דולר. בהחלט יין מרשים אבל לא בטוח שהייתי משלם 15 אלף דולר בקבוק.

איזה יין היית רוצה לטעום ועוד לא יצא לך?

אין לי משהו כזה. לפני המון שנים ביקרתי ביקב בקליפורניה שניקרא Rudd, וטעמתי את אחד היינות האדומים הכי טובים בחיי ואני מת לטעום אותו שוב.

יש יין שאף פעם לא תטעם?

לא. גם אם יגידו לי שזה זבל ומגעיל וגם אם הוא תקול, זה חלק מהעבודה, כל עוד אין סכנה בריאותית.

טוליפ-אספרו אדום 2017 צילום רן הילל

טוליפ-אספרו אדום 2017. צילום: רן הילל

טוליפ-אספרו לבן 2017 צילום רן הילל

טוליפ-אספרו לבן 2017. צילום: רן הילל

Font Resize
Contrast