“אני מכיר גברים שהסתובבו עם היצרות קשה באחד העורקים, ולא הרגישו סימפטומים עד לאירוע”

אומר הקרדיולוג דר’ דני אליאן, ממרכז הלב בביה”ח תל-השומר, בעקבות מותו הפתאומי של אלון אבוטבול

מאת: יעל ולצר

דר’ דני אליאן: “לחץ, דאגה, מתח וחרדה הם גורמים משמעותיים בהתפתחות אירועים לבביים משמעותיים בקרב גברים ונשים כאחד”

את דר’ דני אליאן, קרדיולוג בכיר במרכז הלב בביה”ח שיבא תל השומר, מותו הטרגי של השחקן אלון אבוטבול ציער, אבל לא הפתיע. בעשרות שנות עבודתו הוא נוכח במקרים דומים.

לדבריו, “בקרב בני גילאים אלו וגם בקרב יותר צעירים, אירוע לבבי ראשון הוא התקף לב. אנשים נמצאים בתוך שיגרת חיים ולא בודקים. אם היו בודקים, היו מגלים בעיה. אני מכיר לא מעט מקרים, שהסתובבו עם היצרות קשה באחד העורקים, ולא הרגישו סימפטומים עד לאירוע”.

האם בתקופה הנוכחית יש יותר התקפי לב ודום לב בקרב צעירים?

“כן. כשבדקו את הנושא בארה”ב, נמצא, כי סטטיסטית, ביחס לעבר, חלה עלייה של 10% בהתקפי לב בקרב אנשים מתחת לגיל 45”.

להזכיר: אבוטבול יצא משחייה בחוף הבונים. לדברי עדים לאירוע, הוא התלונן שהוא חש ברע, התמוטט ונפטר לאחר שכל הניסיונות להצילו נכשלו. “יתכן ואלון טבע”, אומר דר’ אליאן, “אבל כל עוד לא עשו בדיקה שלאחר המוות, אי אפשר לדעת זאת. העובדה שהוא נפטר בחוף מצביעה על דום לב”.

מהן הסיבות להתקפי לב ולדום לב, והאם הן זהות לגברים ולנשים?

“אומנם, רוב הסיבות מוכרות, אבל יש הבדלים משמעותיים בהופעה שלהן בין גברים ונשים, בסימנים ובדרכי הטיפול. לרוב, התקפי לב מתחילים להתרחש בקרב נשים בגילאי 55, בתקופת גיל המעבר, כשרמת הורמון האסטרוגן יורדת. אצל גברים רואים התקפי לב כבר בגילאי 40 ו-45.

“גורמי הסיכון בקרב גברים הם לחץ דם גבוה, סוכרת, חוסר פעילות גופנית והשמנה. אלו גורמים גם אצל נשים, אבל אצל נשים מתרחש סימפטום ‘הלב השבור’, שמוביל להתקף לב. הגורם הוא אירוע סטרס משמעותי, ורואים את הסימנים שלו כשמבצעים צנתור. לבה של אשה, שלקתה באירוע לבבי או בדום לב בעקבות אירוע אקוטי, נראה כמו קינצוקורי, שהוא כלי חרס יפני שבור.

“במהלך השנים פגשתי מקרים של נשים, שפרצו להן לבית באמצע הלילה, שחוו משברים אישיים קשים, כל אירוע טרגי פתאומי כזה עלול להוביל לתסמונת הזו. כשמדובר בתסמונת, לא מדובר בעורק חסום, אלא על רמה של הורמונים שמופרשים כתוצאה מהסטרס ופוגעים בלב. נקודה חיובית היא, שברוב המקרים המקום מתרפא, ולפעמים הלב מתאושש וחוזר לתפקוד רגיל”.

מה האפשרות להציל אדם שלקה בדום לב?

“דום לב נגרם מהפסקה של פעילות הלב. ברוב המקרים הסיבה היא הפרעה חשמלית בקצב הלב. אם לא מטפלים בה מיד, 90% זה מוות. הדרך היחידה לטפל להציל אדם שלקה בדום לב היא באמצעות דפיברילטור, שמחזיר קצב לב לפעולה סדירה ע”י מתן שוק חשמלי ללב”.

דר’ דני אליאן, אגב, הוא בנו של דר’ יונה אליאן, שניהל את מחלקת ההרדמה בשיבא ובמקביל עבד במוסד. הפעולה הידועה ביותר שלו היתה השתתפותו בלכידת הפושע הנאצי הנמלט, אדולף אייכמן, בארגנטינה ב-1960. הוא הזריק לו את חומרי ההרדמה, כדי שיעלו אותו למטוס לישראל.

עלייה של כ-35% במספר התקפי הלב הקשים בחודשי המלחמה הראשונים

כבן של רופא, כמי שהתחיל את עבודתו כקרדיולוג לפני כ-25 שנה, וחי את המציאות פה. עד כמה יש למציאות הלחוצה פה, מאז ה-7 באוקטובר, השלכה על כמות המקרים של אירועי לב ודום לב?

“פרופ’ אלעד אשר, קרדיולוג במרכז הלב בשערי צדק בירושלים, וידידי הטוב, היה שותף במחקר, שנערך בביה”ח, ובו נמצאה עלייה של כ־35% במספר התקפי הלב הקשים בחודשי המלחמה הראשונים, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת לה, וגם עלייה במספר המקרים של הפרעות בקצב הלב. זו הוכחה שלחץ, דאגה, מתח וחרדה הם גורמים משמעותיים בהתפתחות אירועים לבביים משמעותיים בקרב גברים ונשים כאחד”.

בהתייחס לכך, שלא תמיד מודעים לבעיה לבבית, מה עושים?

“כרופאים, אנחנו יודעים לטפל בבעיה ופחות במניעה, באשר אליה יש המלצות. מומלץ לשמור על אורח חיים בריא כדרך מניעה, שחשיבותה עולה ככל שמתבגרים. לשמור על דיאטה של מיעוט סוכר וכולסטרול, לא לעשן, להימנע ככל האפשר ממצבי מתח קיצוני, ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה. לא צריך לרוץ מרתון, רק לנעול נעלי הליכה וללכת באופן סדיר.

“במחקר שבדק הבדלים בתמותה בין אנשים שהלכו לאלו שישבו, נמצא שהליכה מפחיתה אירועי תמותה. בודקים גם גורמי סיכון ותורשה, למרות שאי אפשר לשנות גנטיקה. רצוי לבדוק באופן קבוע את רמת הכולסטרול בדם כבר מגילאי 30, ולערוך בדיקות קרדיולוגיות, אם עולה חשד הכי קטן, או אפילו כרוטינה. מדובר על אקו לב, על בדיקת לב במאמץ, ואם עולה חשד – צנתור וירטואלי עד רגיל. לא להקל ראש, גם כשמקיימים אורח חיים רגיל ונראה שהכל תקין”.

מהם החידושים בתחום הקרדיולוגיה?

“יש תרופות חדשות לחולי לב, שמפחיתות צורך באשפוז ואת אחוזי התמותה. יש טיפול באמצעות צנתור, שפעם התבצעו רק בניתוח לב פתוח, ויש פעולות חדשות בתחום החשמלי, לבדיקות ולהשתלות קוצבים לב חדישים. יש כל הזמן התפתחות בתחום, אבל בתוך זה צריך לזכור כל הזמן את האחריות האישית של כל אחת ואחד לשמור על אורח חיים בריא ונכון”.