זוכרים את ריקי בן-ארי: תערוכת איורים של מי שהיתה מעמודי התווך של האופנה הישראלית

במשך שלושה עשורים, משנות ה-60 עד שנות ה-80,  היה שמה של ריקי בן-ארי מזוהה עם אופנה, פריז ושמות המעצבים הגדולים בעולם. היא נחשבה לאחת ממאיירות האופנה הבולטות בעיתונות הישראלית והבינלאומית, האשה שקבעה את הלך העיצוב בעולם האופנה, שחזתה את עתידו ושמעצבים בארץ ובעולם לא זזו בלעדיה. בימים אלה מוצגת תערוכה מאיוריה, “אופנה בקו”, בגלריית “פריסקופ” בתל-אביב, במסגרת שבוע האיור בעיר. אל תחמיצו

תחזית אופנה של ריקי בן-ארי, קיץ 1979

אחת התערוכות המסקרנות והמרתקות במסגרת שבוע האיור של תל-אביב, שייערך עד ה-30 בנובמבר 2019, היא “אופנה בקו”, תערוכה המציגה מבחר מאיורי האופנה של ריקי בן-ארי ז”ל, מי שהיתה מעמודי התווך של האופנה הישראלית בשנות ה־80-60, שבהלכן איירה את עבודתה כמעצבת אופנה, לצד איורים שהכינה עבור כתבות ומגזיני אופנה וקטלוגים בארץ ובעולם. התערוכה מוצגת בגלריית “פריסקופ”, בן-יהודה 176, בתל-אביב.

למי שאינה זוכרת, במשך שלושה עשורים, משנות ה-60 עד שנות ה-80, היה שמה של ריקי בן-ארי מזוהה עם אופנה, פריז ושמות המעצבים הגדולים בעולם. היא נחשבה לאחת ממאיירות האופנה הבולטות בעיתונות הישראלית והבינלאומית, האשה שקבעה את הלך העיצוב בעולם האופנה, שחזתה את עתידו ושמעצבים בארץ ובעולם לא זזו בלעדיה.

12 שנה חלפו מאז הלכה ריקי בן-ארי ז”ל לעולמה, שבהן נראה כאילו נשתכחה מהתודעה הציבורית. לכן, היה זה משמח לגלות כי במסגרת שבוע האיור בתל-אביב מתקיימת תערוכה עם איוריה הפרטניים, המדויקים ומלאי החיים, המעוף והצבע, שדרכם ניתן  ללמוד רבות על האופנה הישראלית והעולמית באותה תקופה. את התערוכה אצרה אילנה כרמלי-לנר וסייעה בהפקתה מירה שחר, בעבר הבעלים של אופנת “מיף”.

תחזית אופנה של ריקי בן-ארי למעצבי-העל קנזו, סוניה ריקייל, קלואה וקרל לגרפלד

האיורים של בן-ארי, שחלקם מוצגים בתערוכה, נוצרו במיגוון טכניקות שהשתנו והתפתחו במהלך השנים. בתערוכה בולטות עבודות כמו סידרת איורים משנות ה־60 שאיירה באמצעות רפידוגרף; דמויות נשים נעריות בעלות רעמת שיער ועיניים גדולות ופעורות, שצבעה בעפרונות צבע בעבור הקטלוגים של “גוטקס”; דגמים שעיצבה וציירה בעפרונות ובגירי פחם צבעוניים למפעל “בשן”; ותחזיות אופנה שאיירה בעיפרון וכתמי אקוורל לחברת ״פרומוסטיל״.

בטקסט שכתבה לתערוכה שלה ב-1996, סיפרה בן-ארי על דרכה לצמרת האופנה העולמית. “הייתי שם. יצרתי בכמעט הבלתי אפשרי, בפסגת עולם האופנה הצרפתי. בהכרה בינלאומית. אני, הישראלית מתל-אביב הקטנה והפרובינציאלית של שנות ה-60, הוזמנתי לעבוד בפריז הגדולה, המנוסה, המפונקת והמפוכחת, מרכז הידע והיצירה.

“נולדתי לצייר וכמו שכבר אמרו ‘מאחורי כל פסנתרן מצליח עומדת אמא שדוחפת ומגוננת’, לי היתה אמא שכזאת. בתל-אביב, העיר הקטנה והנידחת, שם בפינה של המזרח התיכון בשנות ה-40-50, מצאה לי מורה מיומן ללמד אותי ציור אופנה.

איור של ריקי בן-ארי ל”לודזיה”

“קרוב משפחה מקיבוץ עברון, אשר שירת בבריגדה באירופה, זכר שאהבתי לצייר וכאשר השתחרר הביא לי קופסת צבעים מופלאה מהולנד. ומאחר שעמד על כישרוני, לקח אותי למוזיאון תל-אביב, אז בשדרות רוטשילד, בניהולו של דר’ גמזו. הוא חשף אותי בראשונה לאמנות טובה – “כל נדרי” של גוטליב וציוריו של מארק שאגאל הצבעוניים והדמיוניים, חתן, כלה ועז מרחפים מעל גגות העיירה. כמו כן, אספתי ספרי אמנות יפניים ולמדתי מהם על פריטי בגדי הקימונו, ההדפסים, הפאות של הגיישות והלוחמים. אספתי גם ספרי אמנות פרסיים, הודיים ופרואנים ושמעתי הרצאות על אמנות מדר’ גמזו, על אמנות העבר ואמנות המאה ה-20.

“עם סיום שירותי הצבאי כגרפיקאית, נסעתי לפריז להרחיב דעת וידע ובשובי לארץ הועסקתי כגרפיקאית בפרסום ‘שחם’ ולימדתי אופנה ואיור. איירתי ספרי ילדים, עטיפות ספרים, תקליטים, פלקטים ומודעות, איירתי ציורי אופנה לכתבות של יהודית חנוך ב’מעריב’. יעצתי בענייני חידושי אופנה למכון הייצוא ולחברת ‘אקרילן’ במטרה לשפר את העיצוב ולקדם את ייצוא האופנה.

“כאשר נערך בארץ כנס סורגים בינלאומי, תוכננה תצוגה גדולה לאורחים מחו”ל. כל תעשיית הסורגים דאז גויסה – והרעיון המוביל היה: עם ישראל לעדותיו. אספתי בגדים ואלמנטים מתלבושות התפוצה לגווניה – כורדיסטן, מרוקו, בוכרה, פרס, תימן ועוד.

איור של ריקי בן-ארי על שער סגנון סתיו 1990

“שילוב של מוטיבים פולקלוריסטיים בסריגה ובבגדים עכשוויים היה חידוש עולמי ותאם את רוח המאורעות בעולם, כמו תנועת ילדי הפרחים בברקלי, החיפושיות, סווינגינג לונדון ועוד. הרעיון זכה לשבחים בעיתונות המקומית והעולמית כרעיון נכון וחדש לשנות ה-70”.

ב-1965, בשבוע האופנה הישראלי הראשון במלון “הילטון” בתל-אביב, פגשה בן-ארי את סוזי מנקס, אז כתבת האופנה האגדית של ה”טיימס” וכיום העורכת הראשית של “ווג” העולמי באינטרנט. המפגש הוליד הזמנה להתלוות אליה לתצוגות אופנה בפריז ולאייר עבורה לעיתונות בלונדון. “באחת מגיחותיי לפריז”, סיפרה אז בן-ארי, “פניתי למרכז הצמר הבינלאומי בבקשה להיעזר ולקבל חומר אופנתי ליצרני האופנה הישראלים המאוגדים במכון הייצוא. בשלב זה מצאתי את עצמי נענית להצעה שלהם לחזור לפריז ולאייר עבורם תחזיות אופנה.

“זה לא היה פשוט. היה עליי להיכנס לנעליים גדולות כי בתפקיד זה שימשו לפניי קרל לגרפלד כמתכנן והמאייר אנטוניו. באתי לפריז והבאתי סגנון ציור מיוחד לי, חדשני, שונה ממה שהיה מקובל. לא רק משיכת מכחול או עט מעניינים אלא היכולת להעביר  בקו זורם ותמציתי, תקופה בתנועה, בפרטים. הכושר להבחין בחדש, להמציא ולגוון את מגמות האופנה העתידיות.

תחזית אופנה של ריקי בן-ארי, קיץ 1979

“עיתוי עבודתי בפריז היה נכון. תעשיית הביגוד המוכן (פרט-אה-פורטה) נערך להספקת בגדים מוכנים לבוטיקים שקמו כמו פטריות לאחר הגשם. היה צורך להתרחק מדגמים בסיסיים קלאסיים. על הבגדים היה להיות יותר מתוחכמים, משופעים בפרטים חדישים וכולם נזקקו לתכנון מרבי ולהמון רעיונות.

“תחזית אופנה זו לא נבואה. זו סינתזה של התרשמות מהקיים והיכולת להמציא משהו  חדש ברוח התקופה המשתנה ללא הפסקה, להוסיף צורות ופרטים, לצייר ולבצע. ‘כשרונך מתת אל’, אמרו לי, ואז ידעתי שהכישרון הוא קמצוץ והשאר עבודה רבה של שעות ארוכות לתוך הלילה”.

כ-30 שנה ארך רומן אהבים שלה עם פריז, אך במלחמת המפרץ גמלה בה ההחלטה להיפרד ולחזור הביתה. עם כל ההצלחה, תמיד היה חשוב לה הקשר עם הארץ. ריקי היתה נשואה לג’קי בן-ארי ז”ל, אם לשני בנים וסבתא לנכדים. בן-ארי: “בכל שנות עבודתי, בצד פעילותי בחו”ל, לקחתי חלק בעולם האופנה הישראלי ובגיחותיי התכופות איירתי וכתבתי ב’הארץ’, ב’את’ וב’עולם האשה’. חלקתי עם קוראיי בארץ חוויות מנסיעותיי הרבות בעולם ומה קורה באופנה. תאמתי אופנה למכון הייצוא הישראלי, תכננתי אופנה לייצוא במפעלים כמו “אלסקה”, “כיתן”, “בשן”, “משכית”, “אקרילן”, “בגד עור”, “מיף”, “המשביר לצרכן” ועוד רבים.

“אופנה בקו”, גלריה “פריסקופ”, בן-יהודה 176, תל-אביב. פתוח: ימים א׳-ה׳, 17:00-20:00; ו׳-שבת, 11:00-16:00.

איור של ריקי בן-ארי ל”אתא”

תחזית אופנה של ריקי בן-ארי, קיץ 1979