טובהל’ה ונעמה חסין: “האמירה שלנו ישראלית, אבל הבגד ייראה כאילו שקנו אותו בפריז”

ראיון משותף עם האמא והבת שמאחורי בית האופנה Tovale+ שחוגג 40 שנות יצירה מקורית

מאת: יעל ולצר

טובהל’ה ונעמה חסין: “התצוגה בשבוע האופנה הביעה, בין היתר, מחאה אופנתית נגד הניסיון לטשטש את משמעותו של 7 באוקטובר, ובמקביל הביאה לידי ביטוי עוצמה נשית”. צילום: שי הנסב

בנוף מעצבי האופנה בארץ, טובה חסין, הלא היא טובהל’ה, היא אחת המעצבות הבולטות, הייחודיות והשורדות. מעל 40 שנה שהעיצובים והבגדים שלה פורצי הדרך, מטביעים חותם, מבטאים את האישיות הצבעונית שלה ואת הישראליות הטבועה בה.

כך, במסגרת שבוע האופנה ישראל קנדה תל-אביב 2025, שהתקיים לאחרונה, נשאה הקולקציה של בית האופנה Tovale+ בעיצובה ובעיצוב בתה, נעמה חסין, ממשיכת דרכה, את השם ‘מלכת מחשבת’, והתצוגה זכתה בתשואות נלהבות.

בראיון משותף הן מספרות על הקולקציה החדשה, שנולדה ממפגש בין עבר לעתיד, משטחות את דעתן על האופנה הנוכחית ומשתפות בעבודה המשותפת שלהן, כאמא ובת.

דגמים של Tovale+ מתוך תצוגת האופנה של המותג בשבוע האופנה ישראל קנדה תל-אביב 2025. צילומים: עומרי רוזנגרט

“התצוגה האחרונה הביעה, בין היתר, מחאה אופנתית נגד הניסיון לטשטש את משמעותו של 7 באוקטובר, ובמקביל הביאה לידי ביטוי עוצמה נשית”, מסבירה נעמה. “למשל, רקמות גובלן עתיקות שאמא מצאה, שימשו השראה, וכמובן שהחומרים היו החומרים המוכרים של טובהל’ה: בדי משי, ברק של אבני סברובסקי, עבודות ידניות מדוקדקות”.

הדוגמניות צעדו עם נעלי סניקרס.

“נכון”, מחייכת טובהל’ה, “בזמנים כאלה חייבים להיות עם נעליים נוחות, שיהיה קל לרוץ למקלט”.

קצת היסטוריה. את עיצוביה הראשונים השיקה טובהל’ה תחת המותג Tovale  בסוף שנות ה־80, שהפך במהרה לשם נרדף לאופנה ישראלית מקורית. סיפור חייה כמו גם אהבתה למדינה, שזורים בבגדים שהיא מעצבת.

היא נולדה וגדלה בקיבוץ משמרות, בשם טובה מרון, והעבירה את שנות ילדותה בבית הילדים עם החבר הטוב, שלום חנוך. שם, בנופי הילדות, נרקמו חלומותיה שהתעוררו לחיים בעיצוביה שנים לאחר מכן. דווקא העובדה, שהיא לא רכשה השכלה פורמלית בתחום, נתנה לה את כוחה.

ב-2012 הצטרפה אליה בתה הבכורה, נעמה חסין, מעצבת ואמנית מוערכת בזכות עצמה, בוגרת ה-Fashion Institute of Technology בניו-יורק, וביחד השיקו את המותג המשותף Tovale+.

נכון להיום, הן מציגות ומוכרות את הבגדים בסטודיו של Tovale+ בשדרות רוטשילד בתל-אביב, שמתפקד כבית מלאכה וכגלריה, כשהבגדים תלויים לצד עבודות אמנות, כחלק מאמונתה של טובהל’ה, שאופנה אמיתית חוצה טרנדים והופכת לאמנות אספנית.

“טובהל’ה היא אחת הנשים הכי תחרותיות שהכרתי בחיים”, מעידה הבת נעמה. “בימים אלו אני עובדת על תערוכה לכבוד 80 שנה לטובהל’ה ו-40 שנות עשייה. כל הזמן אני פוגשת נשים שמספרות שלי, שיש להן עדיין בארון בגדים שקנו אצלה לפני 30 שנה. זה מראה הרבה. הן שומרות את הבגדים, מחוברות אליהם, כי זה משהו אחר. הנשמה של אמא בתוך הבגדים שהיא מעצבת”.

טובהל’ה. מהו הסוד שלך? איך מצליחים לשרוד במשך 40 שנה בתחום תחרותי ולא פשוט, כשמעצבים צעירים וטרנדים חדשים נושפים בעורף?

“בעיניי, הכי חשוב למעצב זו בחירת הבדים”, היא משיבה. “לא תמיד נותנים לזה את המקום הראשון. מהתחלה היה חשוב לי לעצב בבדים הכי טובים שיש. עבורי, אין תחליף לבד משי. בנוסף, אני ידועה כמי שמתאבדת על העשייה שלי. פעם התבטאתי, שאני אוהבת את העשייה שלי יותר מאשר את הילדים שלי, התנפלו עליי על המשפט הזה”.

אכן, משפט טעון.

“ברור שאני אוהבת את הבנות שלי. הכוונה שלי היתה שלאהוב את הילדים זה מובן מאליו, אבל אהבת יצירה חייבת להיות טוטאלית. אין פה פשרות”.

טובהל’ה ונעמה חסין: “אני עצובה שלא יצאתי לעולם להיות מותג עולמי, זה היה החלום הכי גדול שלי, אבל לא היו לי כלים להגיע לזה. אני מאושרת שיש לי דור המשך, כי הציפיות שלי עוברות אליו”. צילום: שי הנסב

כל קולקציה שלכן חדשנית ויצירתית, וגם נטועה בנוף הארץ-ישראלי. החברתי, התרבותי והפוליטי.

“נכון”, משיבה נעמה. “הרבה מעצבים נשאבים לטרנדים, אמא שומרת על טובהל’ה. אמא התחילה עם האג’נדה של לשמור על אופנה ישראלית אבל עם תו אירופאי. הבדים תמיד המשובחים ביותר, וגם אם כתוב על הבגד ‘בעזרת השם’, או Made In Israel, האמירה היא ישראלית, אבל הבגד ייראה כאילו שקנו אותו בפריז.

“זה לא רק דגל ישראל או תמונות של חטופים, שמוטבעים על הבגד, ואי אפשר ללבוש אותו. אנחנו מחוברות למה שקורה פה ואומרות את זה דרך הבגדים שלנו, זה חלק מהיצירה שלנו, אבל חייב להישאר עיצוב אופנתי חזק. יהיה כתוב על הבגד ‘7 באוקטובר’, ונשים ילכו איתו בכל העולם”.

דגמים של Tovale+ מתוך תצוגת האופנה של המותג בשבוע האופנה ישראל קנדה תל-אביב 2025. צילומים: עומרי רוזנגרט

כבר 13 שנים שאתן עובדות יחד, אמא ובת. מה המתכונת להצלחה?

“זה חלק מהרלוונטיות שלנו. אני דור ההמשך, שומרת על הגחלת שלה”, משיבה נעמה. “אמא לפעמים מרגישה שההשתדלות שלי לא מספיקה, אבל אני לגמרי משתדלת לעבוד בשפה שהיא נתנה לי ולימדה אותי והנחילה לעסק הזה.

“זה לא פשוט, שתינו חזקות ולשתינו יש מה להגיד. בהתחלה, היו הרבה פיצוצים, היום פחות, כי אמא התבגרה והתעדנה, והבינה שהיא צריכה לתת לי מקום, זה עובד. אמא אמנם בת 80 אבל בהוויה שלה היא בת 16. אני הרבה יותר זקנה לגילי, אז איכשהו זה מתאזן”, היא מחייכת.

“אנחנו פותחות כל בוקר בקפה, מבלות ונוסעות יחד. החברות הכי טובות, מחוברות ואוהבות”, משלימה טובהל’ה.

“אגב”, מוסיפה נעמה, “אני הבת הבכורה, בחרתי ללכת בדרכה של אמא ולעבוד איתה. שתי אחיותיי לקחו את הקריירה שלהן לכיוון אחר. אחותי, איקה, מנהלת הדוברות והשיווק של נט”ל, ותמרה היא אחות בטיפול נמרץ. כל אחת מהן מוכשרת מאד בתחומה, ולא נראה שהן היו מצליחות לעבוד איתה”.

“אני לא מתלוננת”, אומרת טובהל’ה.

מה חלוקת התפקידים ביניכן?

“אני עושה הכל. מעצבת, הבוסית בכלכלה ועל המכירות”, משיבה נעמה. “אמא היא הנשיאה, יושבת פה כל היום איתי, מלמעלה, ומבקרת אותי. לא קל לעמוד בביקורת שלה, אבל מצוין. היא משאירה אותי כל הזמן במתח, עבורי זה מהמם להרגיש שאני צריכה למצוא חן בעיניה. למשל, כשהתחלתי לעבוד על התצוגה האחרונה, היא ממש פסלה הכל. באיזה שלב הסברתי לה, שאין זמן, אבל היא המשיכה להתעקש ולשפר אותי. בסוף, מה שהיה בהתחלה ומה שהוצג בסוף, זה רק בזכות זה שהיא לא ויתרה לי. לא פשוט, אבל הלקוחות מרוויחות מזה”.

וגם את.

“וגם אני”.

לאן הולך עולם האופנה היום? פשטות? אלגנטיות? פרובוקטיביות? יש אמירה אישית או הליכה בעקבות העדר?

“אופנה הפכה יותר קז’ואל, ספורטיבית”, משיבה נעמה. “צעירים יוצאים ממכון הכושר וממשיכים עם בגדי הספורט כל היום. זה לא היה קורה בעבר”.

“קשה לי עם זה”, מודה טובהל’ה. “הולכים עם טייץ צמוד ורואים את ה’וואו'”.

הדוגמניות פוצחות בריקוד בתום התצוגה של Tovale+ בשבוע האופנה ישראל קנדה תל-אביב 2025. צילום: עומרי רוזנגרט

נעמה: “הדור הצעיר נראה אותו הדבר. צעירות עם החלקה בשיער וגופיות שחורות, שרואים דרכן הכל. יש טרנדים ומשפיעניות, שקובעות טרנדים, ופתאום כל אחת יכולה להיות מעצבת אופנה. את מתכתבת עם סין וקונה ב’טמו’ וב’שיין’, ומוכרת את זה בישראל וכולם מתעלפים. אנחנו לא לוקחות חלק בשינוי שעובר על עולם האופנה, וממשיכות עם הקו שלנו. אנחנו כמה שנים גם עובדות עם דוגמניות עבר. הן מנוסות, יודעות את העבודה. לבגדים שלנו, זה הנכון”.

“הן מחייכות כשהן צועדות”, מוסיפה טובהל’ה. “הצעירות היום לא מחייכות”.

טובהל’ה, את מזוהה כמעצבת מובילה בישראל ובעולם. בינואר האחרון הוכתרת כ’שגרירת האופנה למען ישראל’, בערב ההתרמה השנתי של איחוד הצלה במיאמי, בנימוק שבאמצעות האופנה שלך, את מחזקת את הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל. יש לך גם דור המשך, נעמה. את מאושרת?

“מאושרת אבל לא לגמרי”, היא משיבה. “בצעירותי, היו לי חלומות גדולים. חשבתי שאני המעצבת הכי גדולה בעולם. היום אני לא מעידה על עצמי ככזאת, הגם שיש אחרים שחושבים כך. אני עצובה שלא יצאתי לעולם להיות מותג עולמי, זה היה החלום הכי גדול שלי, אבל לא היו לי כלים להגיע לזה. אני מאושרת שיש לי דור המשך, כי הציפיות שלי עוברות אליו”.