בניו-יורק מציגים עכשיו את הקולקציות לקיץ 2020, סיבה טובה לברר איך זה שרוב המעצבים הכי נחשבים באמריקה הם יהודים – מראלף לורן ועד דונה קארן, ממארק ג’ייקובס ועד דיאן פון-פירסטנברג, מקלווין קליין ועד מייקל קורס. ולא יכולנו שלא להזכיר את סידני טולדנו, אחת הדמויות החזקות באופנה הבינלאומית, מנכ”ל ונשיא בית “דיור” הצרפתי. השיק היהודי מנצח!
דיאן פון-פירסטנברג: “אמי היתה באושוויץ וכיום אני נסיכה יהודייה אמיתית”. צילום: Evian
דיאן פון-פירסטנברג: עיצבה את שמלת המעטפת האייקונית
דיאן פון-פירסטנברג, 72. נולדה בבריסל בשם דיאן-סימון הלפין. אמה, ליליאן נחמיאס, ממוצא יהודי-יווני, ואביה, לאון הלפין, ממוצא יהודי-רומני. נחשבת לאייקון אופנה ולמעצבת של מעצבים. “18 חודשים לפני שנולדתי אמי היתה באושוויץ וכיום אני נסיכה יהודייה אמיתית”, אמרה בעבר. אמה, ללא ספק, עיצבה את דמותה והפכה אותה לאשה עצמאית ואמיצה. היא למדה כלכלה בז׳נבה ואז עברה לפריז, ובהמשך לאיטליה, שם עבדה אצל המעצב אנג׳לו פרטי, בעל מפעל טקסטיל, והחלה לעצב. בפריז פגשה את הנסיך הגרמני אגון פירסטנברג, והפכה לנסיכה. עם נישואיה פתחה בית אופנה הנושא את שמה ועברה להתגורר בניו-יורק. המעצבת, שהתגרשה מהנסיך והתחתנה בשנית עם בארי דילר, הפכה לאייקון בעקבות שמלות המעטפת שעיצבה כבר בשנות ה-70. מאז, המותג שלה משדר סגנון חיים ונשיות חזקה, עליו זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס למפעל חיים מטעם מועצת מעצבי האופנה של אמריקה.
ראלף לורן ואשתו ריקי: “עיצוב בגדים לא קשור לכסף או למעמד, זה קשור לחלומות”. צילום: ראלף לורן
ראלף לורן: המציא את חולצות הפולו
ראלף לורן, 79. נולד בשם ראלף ליפשיץ, בנם של מהגרים יהודים מבלארוס, שהקים את אימפריית האופנה שלו במו ידיו ומיצב את עצמו בראש הפירמידה של מעצבי-העל האמריקאים. ראלף: “אנשים שואלים אותי איך נער יהודי מברונקס יכול לעשות כאלה בגדים יפים, האם זה קשור לכסף או למעמד? ואני עונה להם: ‘זה קשור לחלומות'”. את אהבתו לאופנה ירש לורן מאביו, שאהב להתלבש ועבד קשה כצבע בתים כדי לרכוש לעצמו חליפות יקרות. לורן, שלא למד אופנה, החל את הקריירה שלו כזבן בחנות אופנה, שם החל לעצב עניבות בשם “פולו”. כמה שנים אחר כך, ב-1972, עיצב את חולצות הפולו הנודעות שלו, המוצעות עד היום ב-24 צבעים, ומאז הפך לאימפריה וכבר בשנות ה-90 החברה שלו נסחרה בבורסה.
קלווין קליין: הקים את האימפריה עם חבר יהודי מהילדות. צילום: יח”צ
קלווין קליין: הלך על פרובוקטיביות
קלווין קליין, 76. יליד הברונקס, בן למשפחה יהודית שהגיעה לארצות-הברית מהונגריה, נחשב לאבי המינימליזם האמריקאי ובוגר המכון הטכנולוגי הניו-יורקי במחלקה לאופנה. ב-1968 ייסד את המותג הנושא את שמו, שהפך לאחד המותגים הנודעים בעולם. את החברה הקים קליין יחד עם חברו מילדות, בארי שוורץ. קליין עסק בעיצוב ובארי ניהל את העסק ואולי זהו סוד ההצלחה. תחילה מכר קליין מעילי נשים, בהמשך השיק בגדי ספורט ובגדי נשים, ולשיא הפופולאריות שלו הגיע בשנות ה-70 של המאה ה-20 עם קולקציות הג’ינס שעיצב, שלוו בקמפיינים פרובוקטיביים. מאז הוא מעצב כל מה שזז, מתחתונים לנשים ולדברים ועד לבשמי יוניסקס, עוד המצאה שלו. על קליין אומרים שהפך את תחתוני הגברים הפונקציונליים לפריט אופנתי נחשק.
דונה קארן: “כנראה ששורשיי היהודיים ומסורת החייטות המשפחתית הביאו אותי לעסוק באופנה”. צילום: אינסטגרם
דונה קארן: מהראשונות שפתחו ליין צעיר וזול
דונה קארן, 70. מעצבת האופנה הניו-יורקית, שחגגה השבוע 30 שנה למותג שלה, נולדה להורים יהודים, אם דוגמנית ואב חייט במקצועו, תחום עיסוק אופייני ליהודים ניו-יורקים רבים שהגיעו לתפוח הגדול ממזרח-אירופה ומרוסיה. “כנראה ששורשיי היהודיים ומסורת החייטות המשפחתית הביאו אותי לעסוק באופנה. לא יכולתי לבחור אחרת”, אמרה באחרונה. היא נולדה בשם דונה פאסק בשכונה היהודית פורסט הילס שבקווינס, אביה נפטר כשהיתה בת שלוש ואמה נישאה בשנית למעצב חליפות. אחרי שסיימה את לימודיה בבית הספר לעיצוב “פארסונס”, עבדה קארן כמתמחה אצל המעצבת אן קליין, מהר מאוד הפכה למעצבת המותג, וב-1984 פתחה את המותג הנושא את שמה. דיאן היא מהראשונות שפתחו ליין זול וצעיר יותר, DKNY, שלו הוסיפה ליין לגברים, לילדים, לג’ינסים ולרהיטים. קארן שומרת על קשר הדוק עם ישראל, היא ביקרה בארץ מספר פעמים ונחשבת לתורמת נדיבה למוסגות יהודיים בניו-יורק.
קנת קול: “אבא שלי היה בעסקי הנעליים והיה לו מפעל קטן בניו-יורק”. צילום: קנת קול
קנת קול: שמר על המורשת של אביו
קנת קול, 65. נולד בברוקלין לשני הורים יהודים, בעליהם של מפעל נעליים. הוא החל בעיצוב תיקים ונעליים ועבר לעיצוב אופנה – בהצלחה ענקית. קול מודה כי בהתחלה בכלל רצה להיות עורך-דין, אבל לדבריו: “אבא שלי היה בעסקי הנעליים והיה לו מפעל קטן בניו-יורק, שירשתי ממנו. רציתי לשפר אותו ולשמר את המורשת של אבי”. נכון, הכי יהודי שאפשר. מאז פתח את בית האופנה שלו, מתמחה קול בעיצוב בגדי גברים ונשים, ובעיקר אקססוריז החל מנעליים ותיקים, ועד שעונים ובשמים. איך העסק הצליח לו? קול: “יש שני טיפים שאני נותן לכל המעצבים המתחילים שפונים אליי: הראשון, שימו את עצמכם בנעלי האדם שאיתו אתם רוצים לעשות עסקים. השני, היכנסו לראשו של האדם שירצה ללבוש את הנעליים שלכם. אחרי ששאלתי את עצמי את השאלות הלו, התחלתי לעצב כל מיני אביזרים, בנוסף לנעליים, ולתכנן את המודל העסקי שאיתו אני עובד עד היום”.
מייקל קורס עם קיית הדסון: מתייחס לכל שבוע אופנה כאל בר מצווה. צילום: יח”צ
מייקל קורס: הכל בזכות המאמא היהודייה
מייקל קורס, 60. המעצב הקלאסי נולד בלונג-איילנד לאב שוודי ולאמא יהודייה אמריקאית, שהקפידה להעניק לו חינוך יהודי כשר, כולל בר-מצווה. קורס מכיר את ההווי היהודי ואפשר להבחין בזה בציונים לשבח או לגנאי שהוא העניק לדגמים בתוכנית “פרויקט מסלול”, שבה שימש כשופט, כמו: “זה נחמד, אבל נראה לי כמו שמלת בת-מצווה”. שמו המקורי היה קרל אנדרסון, אך לאחר גירושי הוריו, כשהיה בן חמש, נישאה אמו בשנית לגבר בשם ביל קורס, והיא עודדה אותו להחליף את שם המשפחה ואת שמו הפרטי. המיתולוגיה המשפחתית טוענת שמייקל קורס עיצב את שמלת החתונה של אמו בגיל חמש, ושבגיל עשר עיצב ומכר בגדים בגראז׳ הבית. קורס, יהודי חם שמאמין שהגיע לאן שהגיע בזכות המאמא היהודייה שלו, מתייחס לכל שבוע אופנה כאל בר מצווה. כיום הוא עומד בראש אחת מאימפריות האופנה הגדולות בעולם, לאחר שרכש בתי אופנה נוספים (“ג’ימי צ’ו, למשל) וזכה בפרסים רבים.
מארק ג’ייקובס: את אהבתו ואופנה הנחילה לו אמו. צילום: אינסטגרם
מארק ג’ייקובס: למד מסבתו על מותרות
מארק ג’ייקובס, 56. נולד בניו-יורק להורים יהודים חילוניים. כשהיה בן שבע, לאחר מות אביו ובגלל מחלת הנפש שממנה סבלה אמו, עבר לגור אצל סבתו במנהטן. אבל עד היום הוא מודה כי את אהבתו לאופנה ולאסתטיקה הנחילה לו אמו וזו הסיבה שהלך ללמוד אופנה בבית הספר הכי נחשב בניו-יורק לעיצוב – “פארסונס”. מיד עם סיום לימודיו, הקים מותג הנושא את שמו ועיצב קולקציות לנשים ולגברים, עליהן זכה בפרסים שונים. ב-1997 התמנה למעצב הבית של “לואי ויטון” ועבד שם במשך 16 שנה. מאז 2004 הוא פועל בניו-יורק ומעצב למותגיו האישיים, עם 200 חנויות ברחבי העולם. ההתעסקות עם מותרות, אגב, לא מבלבלת אותו. “מותרות זה עניין יחסי”, הסביר בעבר. “סבתי, שגידלה אותי, אמרה לי יום אחד: ‘אתה רוצה סווטשירט חדש? עדיף לקנות אחד יקר ומאיכות טובה מאשר שישה זולים’, ואני מאמין בזה עד היום”.
אייזק מזרחי: התחיל כמעצב תלבושות לתיאטרון בובות. צילום: אינסטגרם
אייזק מזרחי: חגג על השטיח האדום
אייזק מזרחי, 56. נולד למשפחה יהודית ניו-יורקית ממוצא סורי-עיראקי, למד בבית ספר דתי שאותו נטש לטובת לימודים בבית ספר לאמנויות במגמה למשחק ובוגר לימודי אופנה ב”פארסונס” הניו-יורקי המהולל. הוא נחשב למעצב אהוב מאוד בניו-יורק, אך פחות מוכר בארץ. את דרכו המקצועית החל כמעצב תלבושות לתיאטרון בובות, ובהמשך עיצב תלבושות עבור שחקנים ורקדנים בתיאטראות ובבתי אופרה בניו-יורק. את התמחותו באופנה עשה אצל שלושה מעצבים אמריקאים בולטים: פרי אליס, ג’פרי בנקס וקלווין קליין. בגיל 27 הקים את המותג הנושא את שמו, ומאז זכה להלביש נשים אמריקאיות מפורסמות כמו הילרי קלינטון, מישל אובמה, נטלי פורטמן, שרה-ג’סיקה פארקר, מריל סטריפ, לייזה מינלי, ועוד.
זאק פוזן: הכל התחיל בשמלה לנעמי קמפבל. צילום: אינסטגרם
זאק פוזן: תפר בובות מכיפות
זאק פוזן, 38. בוגר האקדמיה לאופנה “סנטרל סנט-מרטין” בלונדון ומי שמסמן את הרף הצעיר של מעצבי האופנה היהודים המובילים של ניו-יורק. חבריו ובני משפחתו מספרים כי כילד נהג לאסוף כיפות מבית הכנסת השכונתי כדי לתפור מהם בגדים לבובות. פוזן, שמגיל צעיר התעניין באופנה, למד בבית ספר הפרטי “סנט אן” בברוקלין. כבר בתחילת הקריירה שלו, בשנת 2000, עיצב שמלה לנעמי קמפבל, ומיד אחר כך החל להלביש כוכבות רבות על השטיח האדום וגם את לייטון מיסטר בסידרה פורצת הדרך בתחום האופנה – “אחת שיודעת”.
סידני טולדנו. אפס סובלנות כלפי התבטאויות ואנטישמיות
ואחרון חביב, סידני טולדנו, 68. אחת הדמויות החזקות באופנה הבינלאומית. מנכ”ל ונשיא בית “דיור” הפריזאי, שהוביל את מדיניות ה”אפס סובלנות כלפי התבטאויות ואנטישמיות” והאחראי להדחתו של ג’ון גליאנו עקב אמירותיו של המעצב השיכור. נולד בקזבלנקה למשפחה יהודית-מרוקאית ומתגורר בפריז.
;