מחפשות את האושר? מהי נקודת האושר הקבועה שלנו? והאם מדובר בכלל בנטייה גנטית?

הספר “מאושרים ללא סיבה” מציע אסטרטגיות הדרגתיות איך להשיג אושר בגרסתו הטהורה והפשוטה

Photo by Hean Prinsloo on Unsplash

“כדי להיות מאושר בנקודה מסוימת, יש צורך לסבול עד לנקודה זו”, אמר הסופר והמשורר אדגר אלן פו. כולנו אכן מחפשים את האושר, לא רבים מוצאים אותו באמת, בגרסתו הטהורה והפשוטה. האם אנחנו פשוט לא יודעים איפה לחפש? או איך? או שאולי הסוד הוא פשוט להשלים עם מה שיש לך ולא לצאת למסע חיפושים דווקא אחרי מה שאין לך?

בין מבול ספרי ההדרכה העצמית, שכולם מנסים בשיטה זו או אחרת לגרום לנו להשיג את אותה תחושה חמקמקה ונעימה, בולט הספר “מאושרים ללא סיבה” (הוצאת “מודן”), שנכתב על-ידי מרסי שימוף בשיתוף עם קרול קליין, ובו מוצעת גישה אחרת לאושר: יצירת אושר מבפנים, מתוכנו, מהמקום היחיד שבו האושר באמת משנה את התמונה.

מרסי שימוף היא מחברת סידרת הספרים רבי המכר “מרק עוף לנפש”, השתתפה בסרט “הסוד”, וזה 25 שנה נותנת השראה למיליוני אנשים למימוש עצמי ולהצלחה אישית. קרול קליין היא מחברת חמישה רבי מכר מסידרת “מרק עוף לנפש”.

ספרן של השתיים מסתמך על מחקרים וידע מגדולי המומחים בפסיכולוגיה חיובית ובנוירופיזיולוגיה, וכן על ראיונות עם אנשים מאושרים באמת. הספר מביא תוכנית בת שבעה שלבים, שתאפשר לכן להיות מאושרות כבר עכשיו – לא משנה מהי נקודת הפתיחה שלכן.

בספר מציעה שימוף צעדים פשוטים ומעשיים שעוזרים לחוות תחושות עמוקות וקבועות יותר של אושר, כזה שאינו תלוי בנסיבות החיצוניות של החיים. “ראיינתי עשרות מומחים וצללתי לתוך המחקרים שמקורם בענף המתפתח של פסיכולוגיה חיובית”, כותבת שימוף בהקדמה, “וגיליתי שני תגליות מרתקות”.

“התגלית הראשונה החשובה שלי”, היא מפרטת, “היתה שמדענים גילו שלכל אחד מאיתנו יש ‘נקודת אושר קבועה’, שהיא הנטייה הגנטית והנרכשת להישאר ברמה מסוימת של אושר, בדומה לתרמוסטט של תנור חימום. למדתי גם ששני המחסומים הגדולים ביותר שעומדים בינינו לבין האושר – פחד וחרדה – הוטמעו בנו היטב במשך מילניומים, במטרה לוודא שהמין האנושי ישרוד. אלא שבעולמנו הנוכחי, ההתניות האלה נעשו מזיקות יותר מאשר מועילות”.

הספר מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון חוקרות המחברות את האושר האמיתי, שאותו היא מכנה “אושר ללא סיבה”. יש בו שאלון שעוזר להעריך ולהבין את רמת האושר הנוכחית שלך וגם שלושה עקרונות מנחים שעוזרים להתגבר על מחסומי האושר הנפוצים ולהאיץ את ההתקדמות בדרך להשגתו. ממחקרים שערכה הגיעה שימוף למסקנה כי בני אדם נמצאים על רצף הכולל ארבע קטגוריות אושר: 1. לא מאושרים, 2. מאושרים מסיבות רעות, 3. מאושרים מסיבות טובות, 4. מאושרים ללא סיבה.

ארבע קטגוריות של אושר

לא מאושרים. החיים מבאסים. חלק מהסימנים הם חרדה, עייפות, תחושת דיכאון או עצב. עם זאת, המצב אינו דומה לדיכאון קליני, שמאופיין בייאוש עמוק ובחוסר תקווה שמפריעים באופן דרמטי ליכולת לחיות חיים נורמליים ודורשים טיפול מקצועי.

מאושרים מסיבות רעות. כשאנשים לא מאושרים הם מנסים לרוב לשפר את הרגשתם באמצעות טיפוח התמכרויות או התנהגויות, שאולי משפרות את ההרגשה לרגע, אבל מזיקות בסופו של דבר. הם מחפשים את תחושת ההתעלות שמגיעה מסמים, מאלכוהול, מעודף מין, מהימורים כפייתיים, מאכילת יתר ומצפייה מוגזמת בטלוויזיה. סוג האושר הזה הוא כלל לא אושר. זהו רק מצב זמני שמאפשר להקהות את אי האושר שלנו או לברוח ממנו באמצעות חוויות עונג רגעיות וחולפות.

מאושרים מסיבות טובות. הסוג שאליו מתכוונים רוב האנשים כשהם אומרים שהם מאושרים, או לפחות מה שהם רוצים להאמין בו: מערכות יחסים טובות עם המשפחה וחברים, הצלחה בקריירה, ביטחון כלכלי, בית נחמד, מכונית טובה, שימוש נכון בכישרונות וביכולות. זהו העונג שאנחנו חשים כתוצאה מכך שהשגנו את הדברים הבריאים שאנחנו רוצים בחיינו.

הסייג היחיד שיש למחברת מקטגוריית אושר זו הוא בכך שמדובר באושר שתלוי במצבים חיצוניים של החיים. “אם התנאים האלה משתנים או אובדים”, מזהירה שימוף, “לרוב האושר שלנו אובד איתם. עמוק בפנים אנחנו יודעים שהחיים לא נועדו רק כדי שנסתדר, כדי שרק נקהה את הכאב. אושר אמיתי לא מגיע רק מאוסף של חוויות ‘מאושרות’. עמוק בבסיס הקיום שלנו אנחנו יודעים שיש יותר”.

מאושרים ללא סיבה. זהו האושר האמיתי, גורסת כותבת הספר. על-פי התיזה שלה, האושר הוא מצב נוירו-פסיכולוגי של שלווה ורווחה, שאינו תלוי בנסיבות חיצוניות. אושר ללא סיבה אינו התעלות, או אופוריה, או שיפור קיצוני במצב הרוח או כל חוויה זמנית אחרת. אין פירוש הדבר לחייך בטיפשות כל היום או לחוות התעלות מלאכותית. אושר ללא סיבה אינו רגש.

למעשה, כשאתן מאושרות ללא סיבה אתן יכולות לחוות כל רגש שהוא – כולל עצב, פחד, כעס או עלבון – אבל אתן עדיין חוות אותו במצב פנימי של שלווה ורווחה. כשאתן מאושרות ללא סיבה, אתן מביאות את האושר אל החוויות החיצוניות שלכן, במקום לנסות לחלץ אושר מתוך החוויות האלה. אתן לא צריכות לשנות את העולם סביבכן כדי להיות מאושרות. אתן חיות מתוך האושר, לא בשביל האושר.

שימוף: “זהו קונספט מהפכני. רובנו מתמקדים בניסיון להיות מאושרים מסיבות טובות, מחברים יחד כמה שיותר חוויות שמחות, כמו חרוזים על שרשרת, כדי ליצור חיים מאושרים. אנחנו צריכים לבזבז הרבה זמן ואנרגיה בניסיון למצוא את החרוזים הנכונים כדי שנוכל לענוד את ‘השרשרת המאושרת’. האושר האמיתי הוא אושר ללא ענידת השרשרת”.

החלק השני של הספר מוקדש לפתרונות של מצבי לחץ ומצוקה בדרך אל האושר. המחברת מצטטת את אמירתו של ג’ון דריידן, משורר ומחזאי אנגלי בן המאה ה-17: “ראשית, אנחנו יוצרים את ההרגלים שלנו, ואז ההרגלים שלנו יוצרים אותנו”. בפרק מובאים סיפורי חיים של אנשים שונים, שידעו להפוך משברים למסע ניצחון בדרך אל אושרם.

הבולט מכולם הוא ויקטור פרנקל, שבספרו “האדם מחפש משמעות” כתב ברהיטות מופלאה על האופן שבו הוא ואחרים התגברו על זוועות מחנה הריכוז הנאצי. עבור שימוף, פרנקל הוא השראה אולטימטיבית לחיפוש אחרי האושר ומשמעות החיים. היא קוראת לקוראיה לפתור בעיות, להימנע מבכיינות, לקבל את עצמם ולהשלים עם מה שהם. שימוף מציעה להשתמש בגוף כדי להרגיש את הנפש ופורסת בפני הקוראים תרגילים ואימונים גופניים לשלוות נפש ולרוגע.

האהבה, היא גורסת, היא מרכיב חשוב בהשגת האושר והיא מציעה להתרכז בהכרת תודה, לתרגל מחילה ולהפיץ נדיבות אוהבת. כחלק מהאסטרטגיה של שימוש בגוף ככלי שמייצר אושר מקדישה המחברת פרקים לתזונה נכונה, שאותה יקבעו עבורכם הרופאים והדיאטנים שלכם.

החלק השלישי והאחרון של הספר הוא הוראות הפעלה פרקטיות, בהחלט בעלות טעם ומשכנעות, כיצד לגעת באושר, ומסיימת בנימה אישית: “בימיו האחרונים נתן לי אבי – האדם הראשון שהכרתי שהיה מאושר ללא סיבה והוא ההשראה לספר זה – מתנה אחרונה. חגגנו את יום הולדתו ה-91 והוא הלך לעולמו בשלווה שבוע לאחר חגיגת יום ההולדת שלו.

לאחר המסיבה הוא הוביל אותי אל עבודת רקמה ממוסגרת של עץ החיים, שהשלים באותם ימים, הצביע עליה ואמר: “בתי, את הדור הבא של עץ החיים. ואני רוצה להעביר דרכך את המסר של חיי. חייתי חיים מאושרים. אנא, היי גם את אשה מאושרת ועיזרי לאחרים לחיות כך”.