מייגן מרקל היא העורכת האורחת של גיליון ספטמבר 2019 של מגזין “ווג” הבריטי

שבעה חודשים עבדה מייגן מרקל על עריכת גיליון ספטמבר 2019 של “ווג” הבריטי, שהוא הגיליון הנמכר ביותר ונחשב לתנ”ך של האופנה, ביחד עם העורך הראשי של המגזין אדוארד אנינפול. בשער, תחת הכותרת “כוחות לשינוי”, התמקדה הדוכסית מסאסקס ב-15 נשים מפורסמות, משפיעניות ופעילות חברתית, שלא פוחדות להשמיע את קולן. הנה חמש מהן

הכותרת הראשית לפרויקט של מייגן מרקל ב”ווג” הבריטי: כוחות לשינוי

גיליון ספטמבר של מגזיני הנשים המובילים בעולם הוא הגיליון הגדול ביותר, הנמכר ביותר, ולכן גם המושקע ביותר. ב-2007 עשו על זה אפילו סרט, “גיליון ספטמבר”, שחשף את מאחורי הקלעים של הגיליון החגיגי של “ווג” האמריקאי בעריכתה ובכיכובה של אנה ווינטור.

גם ב”ווג” הבריטי נערכים חודשים מראש להכנת גיליון ספטמבר, והשנה הם בחרו במייגן מרקל לעורכת האורחת של הגיליון, שיצא בימים אלה אל הדוכנים. הפעם, לשם שינוי, לא מייגן מככבת על השער, כי אם 15 נשים שהיא בחרה – נשים פורצות דרך, חזקות ופעילות חברתית, שלא פוחדות להשמיע את קולן. מרקל, אגב, היא האורחת הראשונה שהוזמנה לערוך את המגזין הבריטי מאז שהוקם בשנת 1916.

הכותרת הראשית של המגזין היא Forces for Change, כוחות לשינוי, נשים שניצלו את כוחן כדי לגרום לשינוי. בין 15 הנשים שמחנו לגלות גם 6 נשים שחורות הקוראות לעודד את המיגוון הנשי בכל התחומים. מי שמוביל את המהלך הזה ב”ווג” הבריטי הוא העורך הראשי של המגזין מאז 2017, אדוארד אנינפול, שהוא העורך השחור הראשון ב”ווג”.

מייגן מרקל. בחרה נשים שמהוות עבורה השראה

שער המגזין מורכב מ-15 דיוקנאות בשחור-לבן שצולמו על ידי צלם האופנה הנחשב פיטר לינדברג. 15 הנבחרות הן: ראש ממשלת ניו-זילנד ג’קינדה ארדרן; השחקניות סלמה הייק-פינו, לוורן קוקס, ג’מילה ג’מיל, יארה שהידי וג’מה צ’אן; הדוגמניות כריסטי טרלינגטון, אדואה אבואה ואדוט אקש (פליטה מסודן שהפכה לאחת הדוגמניות המצליחות בעולם); המתאגרפת רמלה עלי; תומכת הגיוון סינייד בורק; הרקדנית הראשית של הבלט המלכותי פרנצ’סקה הייוורד; והסופרת עטורת הפרסים צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה (מחברת “כולם צריכים להיות פמיניסטים”).

מקום אחד בשער, המקום ה-16, הושאר ריק והוא למעשה מראה, שמטרתו לכלול כל קוראה ולעודד אותה להשתמש בפלטפורמה שלה כדי להביא לשינוי. הדוכסית מסאסקס אמרה כי היא מקווה שהקוראות ירגישו בהשראת המגזין כמוה: “שבעת החודשים האחרונים היו תהליך מתגמל של יצירה ושיתוף פעולה עם אדוארד אנינפול במטרה לקחת את גיליון האופנה הנקרא ביותר בשנה ולהפנות את המיקוד שלו לערכים, לגורמים ולאנשים המשפיעים על העולם כיום”.

על העבודה עם מרקל, אמר עורך “ווג” הבריטי: “זה היה כבוד גדול לעבוד עם אחת הנשים המשפיעות ביותר בבריטניה. זו היתה הפתעה נפלאה, כפי שתוכלו לראות מהבחירות המעניינות של הנשים שמובילות את הגיליון. מייגן היתה פתוחה לתחומים מורכבים ולניואנסים, בין אם מדובר בהעצמה נשית ובריאות הנפש, או בבעיות גזע ושוויון זכויות.

שער גיליון ספטמבר 2019 של “ווג” הבריטי: 15 נשים אקטיביסטיות צולמו על ידי פיטר לינדברג

לפניכן 5 נשים מרשימת 15 הכוחות לשינוי של “ווג” הבריטי:

אדואה אבואה: דוברת פעילה לקידום נשים שחורות בתעשיית האופנה

אדואה אבואה, 26, מהדוגמניות המצליחות כיום, חורכת את המסלולים הכי נחשבים בשבועות האופנה בעולם, ואף כיכבה על השער של “ווג” הבריטי, הראשון שערך אדוארד אנינפול, אחת הדמויות הבולטות במאבק נגד גזענות בתעשיית האופנה. אבואה, כהת עור, כמעט קרחת, עם נמשים, לא מגרדת את גובה 175 ס”מ, זכתה לפני שנתיים בפרס דוגמנית השנה בטקס פרסי האופנה של בריטניה. היא ידועה כמי שבעבר התמודדה עם בעיות דיכאון והתמכרות לסמים, אך כיום היא נקייה ומודה שההצלחה בעולם האופנה פשוט הצילה אותה.

אבואה ידועה כאקטיביסטית חברתית ודוברת פעילה בכל הנוגע לנראות של נשים שחורות בתעשיית האופנה. היא הקימה את Gurls Talk, במה אינטרנטית המאפשרת לצעירות לפנות אליה בנוגע לדימוי גוף, גזע ומיניות. בכך יצרה מרחב חשוב שבו צעירות יכולות לדון איתה בכל נושא ולהרגיש שייכות.

ל”ווג” הבריטי סיפרה אבואה: “הפעילות החברתית שינתה את חיי. במשך שנים לא היתה לי כל תמיכה, הרגשתי שאני לבד. העובדה שכיום אני תומכת בנשים אחרות מעניקה לי המון כוח ושמחת חיים”.

אדואה אבואה. צילום: פיטר לינדברג

ג’יין פונדה: “מפורסמים צריכים להשתמש בפלטפורמה שלהם כדי לדחוף לשינוי”

בגיל 81 השחקנית ג’יין פונדה לא עוצרת לרגע. מי שלא חששה בעבר להביע את עמדותיה האנטי-מלחמתיות בווייטנאם ובעיראק, ממשיכה כיום לעבוד עם קהילות ילידי אמריקה, לפעול למען איכות הסביבה ולהילחם על זכויותיהן של נשים. “מפורסמים צריכים להשתמש בפלטפורמה שלהם כדי לדחוף לשינוי”, היא מסבירה.

ל”ווג” הבריטי אמרה: “אנשים אומרים, ‘הו אלוהים, הם רק שחקנים, הם צריכים לסתום את הפה שלהם’, אבל העובדה שמבקרים אותנו מוכיחה שאנחנו יעילים. יש לנו במה ואנחנו צריכים להשתמש בה. תפקידנו להגביר קול כדי שישמעו את האנשים שאין להם קול”.

ומי כמו ג’יין פונדה מבינה את המחיר: “יהיו אנשים שלא יאהבו אותך, שלא יראו עוד את הסרטים שלך, שיקראו לך בשמות. אבל את לא עושה את זה לעצמך אלא למען אנשים שלא בהכרח זוכים לחשיפה ולתשומת לב תקשורתית”.

ג’יין פונדה. צילום: פיטר לינדברג

סינייד בורק, פרקליטה ומרצה לגיוון: עלינו לוודא שהשינוי מתרחש בכל הצמתים

סינייד בורק היא עו”ד נמוכת קומה שגם מרצה על הצורך בגיוון בכל התחומים. היא כבר כיכבה בעבר ב”ווג” הבריטי ברשימת 25 הנשים המשפיעות ביותר בממלכה, ואף זכתה להיפגש לפני כשנה עם מייגן מרקל במהלך ביקורה המלכותי באירלנד. “ועכשיו”, היא אומרת, “אני האדם הקטן הראשון שאי פעם כיכב על השער של מגזין ‘ווג’ כלשהו…”

הכתבה איתה זכתה בהמון תגובות תומכות. “הורים לאנשים קטנים שלחו לי תמונות של התינוקות שלהם מחזיקים את המגזין חזק צמוד לחזה שלהם”, סיפרה. “בני נוער שנראים כמוני יצרו קשר לשאול איך הם יכולים לעבוד באופנה, ואנשים עם מוגבלות מכל פינה בעולם הופיעו באינסטגרם שלי, תוך שהם מנסחים את התקווה שיראו אותם כמו כולם”.

“תקוותי הגדולה”, הוסיפה סינייד, “היא שמגזיני האופנה יהפכו למקום מקלט וחממה לאנשים עם מוגבלויות ולקויות. שישמעו את הסיפורים שלהם. אשמח אם אנשים כמוני יאכלסו בקרוב את השערים והדפים של כתבי העת המבריקים ברחבי העולם”.

סינייד בורק. צילום: פיטר לינדברג

לוורן קוקס: טרנסית שחורה וגאה

היא נחשפה ב”כתום הוא השחור החדש”, אבל מאחורי לוורן קוקס קריירה ארוכה כשחקנית, כדוגמנית וכמפיקה, מה שזיכה אותה בעבר בכניסה לרשימת “100 האנשים המשפיעים” של “טיים”. לפני כן הספיקה לשחק בעונה הראשונה של הסידרה “אני רוצה לעבוד עבור דידי”, והפיקה וערכה תוכנית מייק-אובר בשם “טרנספורם מי”, מה שהפך אותה לטרנסג’נדרית הראשונה שכיכבה והפיקה תוכנית ריאליטי משלה.

קוקס, שעשתה את המעבר המיגדרי שלה ב-2008, הופיעה גם בתפקידי אורח בסידרה “חוק וסדר: מדור מיוחד”, בסרט “כיסאות מוזיקליים” ועוד. בראיון ל”ווג”, אמרה קוקס: “מציאות חייהן של הטרנסג’נדריות לא קלה ורבות מהן מהוות מטרות לאלימות. אנו חוות אפליה גדולה יותר מכלל הקהילה הלהט”בית. אחוזי האבטלה בקרב הטרנסג’נדריות הם פי שניים מהממוצע הארצי, וכשאת אפרו-אמריקאית האחוזים הם פי ארבעה מהממוצע הארצי. אנחנו חייבים לפעול למען שוויון זכויות מיגדרי ופחות לשאול שאלות מיותרות ולחדור לגופן של טרנסג’נדריות”.

קוקס ידועה כפעילה למען קהילת הטרנסג’נדריות ומרבה להופיע בפורומים חברתיים העוסקים בנושא. “אני כאן כדי להדגיש את האנושיות העמוקה שיש לטרנסג’נדרים מכל הסוגים”, אמרה. “זה יום מרגש בשבילי להצטלם לשער של ‘ווג'”.

לוורן קוקס. צילום: פיטר לינדברג

סלמה הייק-פינו: “אנחנו יכולות למצוא את הכוח רק אחת בשנייה”

השחקנית סלמה הייק-פינו היא גם עורכת דין ואקטיביסטית למען זכויות נשים. ל”ווג” הבריטי סיפרה כי מצאה את קולה האמיתי רק בשנות החמישים לחייה. “התחלתי להיות פעילה למען זכויות נשים לפני 25 שנה. אף אחד לא רצה אז לדבר על זה. חשבו שזה לא מספיק סקסי. זה היה מאבק אדיר. כיום כולם פעילים”.

בדצמבר 2017 פרסמה סלמה טור ב”ניו-יורק טיימס” שבו חשפה את מסכת ההתעללויות שחוותה בעבודה עם המפיק הארווי ויינשטיין על הסרט “פרידה”. לדבריה, ויינשטיין הכריח אותה לצלם סצינת מין עם אשה. הכתיבה על החוויה הקשה גרמה לה להרגיש חופשייה. “נשים חייבות לדבר”, היא אומרת.

כשחקנית, מפיקה ופעילה, היא כיום עסוקה מכפי שהיתה אי פעם. “אני חושבת שהזמן הכי טוב בחיי הוא עכשיו. הכוח שלי לשינוי הוא אני. אנחנו יכולות למצוא את הכוח רק אחת בשנייה. כל אשה שמשתתפת בפרויקט ‘כוחות לשינוי’ מעוררת בי השראה. מעתה צריך לעבור לשלב הבא: מה נעשה עכשיו כששומעים אותנו? מהי התרומה שלנו? מהי הצורה הבאה של התקווה?”.

סלמה הייק-פינו. צילום: פיטר לינדברג