משחקי הכס, גירסת התנ”ך: מה קורה כשדוד המלך, בת-שבע ושלמה המלך נפגשים על במה אחת?

ההצגה המרשימה “הבא אחריו” ב”תיאטרון באר-שבע” מצליחה ליצור באמצעות האנסמבל המוצלח שלה חיבור מעניין בין מיתוס תנכ”י למציאות עכשווית ולהפוך את הסיפור המקראי לדרמה פוליטית מלאת תככים ותשוקה. ובתפקיד דוד המלך: נתן דטנר, שגורם לנו להבין שגם מלך הוא בשר ודם

צילום: מעיין קאופמן

תום אבני, נתן דטנר ואדווה עדני בהצגה “הבא אחריו” ב”תיאטרון באר-שבע”

בת-שבע, אשה צעירה הנשואה לאוריה החיתי, צדה את עינו של דוד המלך, שחומד אותה, שוכב איתה ושולח את בעלה לשדה הקרב. החטא הזה מרחף כצל על ההתרחשות בהצגה “הבא אחריו” ב”תיאטרון באר-שבע” ומניע חלק ממלחמת הירושה, שיש בה גם רפרנסים לפוליטיקה של ימינו.

את ההצגה המצוינת כתבה שחר פנקס וביימה שיר גולדברג, המנהלת האמנותית החדשה של תיאטרון באר-שבע.  בעיניי, העובדה שההצגה נוצרה על ידי שתי נשים, מביאה זווית ראייה חדשה ומאתגרת גם לדמויות המקראיות הנשיות, המקבלות במחזה חיזוק וקול משלהן.

ההצגה, העוסקת בימי מלכותו האחרונים של דוד המלך ובמלחמת הירושה בין אדוניהו לשלמה, מציגה צדדים אחרים ומודרניים של הדמויות התנ”כיות, שאנו רגילים לראות אותן כמיתוסים רחוקים ולמעשה מקרבת אותן לעולמנו ומדגישה שגם הם, כמונו, היו מונעים משיקולים כמו תשוקה, אנוכיות, חמדנות, תאוות כוח ועוד. את החיבור בין העבר להווה יוצרים מסכי וידיאו שעליהם מוקרנים נאומיו של דוד ובמקביל פסוקים מתוך ספר מלכים.

נתן דטנר ומולי שולמן ב”הבא אחריו”

כמו בכל משפחה – גם במשפחת המלוכה של דוד רוחשים היצרים והקנאות, מעל ומתחת לפני השטח. הראשון להופיע ולטעון לכתר הוא אדוניהו, בגילומו של תום אבני. נער תפנוקים מגונדר, לבוש חליפת מכנסיים לבנה ומודרנית ומעוטר בתכשיטים. דמותו מייצגת חולשה וקלות דעת וגם את הידיעה שהוא אינו היורש הטבעי והנכון.

לפני אדוניהו, היו שניים שגם בעיני אדוניהו עצמו היו טובים ממנו – אבשלום, אהוב נפשו של דוד, ואמנון. רק לאחר מותם הגיע תורו. הנואשות שמביע אבני בגילום דמותו של אדוניהו נוגעת ללב לעיתים, כשהיא מביאה אותו למקום של שבירה וגילוי לב רגשי, ומקוממת לעיתים אחרות, כשהיא מביאה אותו למקום של יהירות ורהב.

אבני יוצר דמות שיש לה כיוון ואג’נדה, אולם בחוסר הכריזמה שלה ובידיעתנו כצופים, שאדוניהו לעולם לא ימלוך אחרי דוד, אנחנו יכולים לעקוב אחרי התפתחותה הפסיכולוגית, והניסיונות שלו להגיע לליבו של דוד לא רק כבן צעיר ומפונק, אלא כיורש ראוי.

יונתן צ’רצ’י ותום אבני ב”הבא אחריו”

מי שמביאה את בנה, שלמה, לארמון בשיתוף עם נתן הנביא, בגילומו של מולי שולמן, היא בת-שבע, שאותה משחקת אדווה עדני. חנוטה באוברול לבן צמוד ובהופעה מרשימה, כמי שאומרת: אני עדיין כאן. אמירה זו מתחזקת מול דמותה של אבישג השונמית, הבחורה הצעירה שאמורה לחמם את המלך דוד, לשמש לו מעין שמיכה אנושית, עוברת החפצה על ידי אדוניהו ויואב, ובכל זאת שומרת על זקיפות קומה, ואינה מוכנה להיות מושתקת גם במאבק האיתנים שמתחולל בין בניו של דוד ומול בת-שבע.

את אבישג השונמית, משחקת ענבר דנון היפה והמוכשרת, והיא, בעזרת המונולוג שלה נגד המלחמה והגברים שיוזמים אותה, נלחמת את מלחמתה של אבישג המקראית המוצגת כמי שכל תכליתה הוא לשמש את דוד בימיו האחרונים.

יונתן צ’רצ’י מפחיד ומרשים כיואב בן-צרויה, שר צבאו של דוד, המנסה גם הוא לשחק ב”משחקי הכס” של מלכות ישראל ויהודה. את שלמה, יפה התואר, שמגיע מלימודיו לסעוד את אביו בימיו האחרונים, מגלם אורן כהן, בביטחון שקט ובתכונות נאצלות של אהבה וכבוד לסובבים אותו, גם לנשים.

נתן דטנר, יונתן צ’רצ’י, תום אבני ואדווה עדני ב”הבא אחריו”

כששלמה נשבר ומתעמת עם אמו על נסיבות היכרותה עם אביו, הוא מצליח להביא את הכאב שלו בצורה שיוצרת רגע עמוק של אמפטיה אליו ואל הכאב שהוא חש. ברגע הראשון כשהוא נכנס לבמה, אין כבר ספק שמדובר במלך הבא. לו, בניגוד לאדוניהו ההיסטרי, יש את האקס פקטור.

ולבסוף, דוד המלך: נתן דטנר, שמצליח גם הפעם להביא לתפקידו במשחקו המשכנע, את  ההבנה הזו שלנו כצופים, שבסופו של דבר גם אותו מלך אגדי, היה קודם כל בשר ודם – אב אוהב וסלחן, שלא התאושש ממותו הטראגי של בנו אבשלום וקשה לו להכריע בין ילדיו בסוגיית הירושה.

דוד המלך בהצגה הוא חלש אופי ברגעים מסוימים, נחוש ונועז ברגעים אחרים, אבל מפוקח ויודע שימיו כמלך מגיעים עוד רגע לקיצם והתהילה שידע כשליט תתחלף בישיבה בצד כמשקיף אילם. ובכל זאת – גם כך, בסוף ימיו הוא מלא עוצמה וביטחון וכריזמה. מלך אמיתי – כשחקן וכדמות.

אין ספק שמדובר בהצגה מרשימה, שמצליחה ליצור באמצעות האנסמבל חיבור מעניין בין מיתוס תנכ”י למציאות עכשווית ולהפוך את הסיפור המקראי לדרמה פוליטית מלאת תככים ותשוקה. שאפו!

נתן דטנר בתפקיד דוד המלך ב”הבא אחריו”