https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/07/שנקר-גדול-2.jpg

כוונות טובות 2019: בשנקר עיצבו מערכות לבוש לספורטאים נכים בהתאמה אישית ובהשראתם

30/07/19 | מאת: דנית דביר

לראשונה בשנקר, בקורס Good intentions, התקיים שיתוף פעולה עם הוועד לספורט פאראלימפי ולספורטאים נכים. במהלך הקורס המשותף לסטודנטים מהמחלקות לעיצוב אופנה ולעיצוב טקסטיל, כל צמד מעצבים עבד בצמוד לספורטאי/ת נכה. התוצאה: מערכות לבוש אופנתיות בהתאמה אישית עבור כל ספורטאי ובהשראתו. חלק מהספורטאים המצטיינים האלו ייצגו את ישראל באולימפיאדת טוקיו ב-2020 במשחקים הפאראלימפים

הרקדנית ויטל זינגר מתוך הפרויקט בשנקר. צילום תמר רוגובסקי

אחד הקורסים המיוחדים שנערכו באחרונה בשנקר חיבר בין סטודנטים לעיצוב אופנה ולעיצוב טקסטיטל לבין ספורטים נכים והוועד לספורט פאראלימפי. מתוך הדיאלוג שנוצר בין הספורטאים והסטודנטים יכלו הסטודנטים להתייחס בעיצוב שלהם גם למגבלות הפיזיות של הספורטאים ולהציע פתרונות מעשיים ופרקטיים המוטמעים במערכות הלבוש. את הקורס הנחו מאיה ארזי, הדס הימלשיין, תמר מני, אליסה לוינטון.

לצוות ההוראה בשנקר חשוב מאוד שהסטודנטים ילמדו במסגרת התואר להיות מעצבים טובים ויחד עם זאת להיות בני אדם בעלי אופקים רחבים, ובעלי יכולת להשפיע לחיוב על העולם בו הם חיים, בעזרת הכלים העיצוביים שניתנו להם.

לפניכן, חלק מהדגמים היצירתיים:

הרקדנית ויטל זינגר בדגם של הסטודנטים חנא חמאם ושני יוסף. צילום מיכאל צור

הרקדנית ויטל זינגר. הסטודנטים הלבישו אותה וגם את כיסא הגלגלים שלה. צילום מיכאל צור

רקדנית הריקודים הלטיניים ויטל זינגר ביקשה מהסטודנטים חנא חמאם ושני יוסף בגד ריקוד נוח ומרשים, שישמש אותה באליפות העולם הקרובה. המעצבים החליטו להלביש אותה וגם את כיסא הגלגלים שלה ב”שמלה” זהה.

“ניהלנו דיון פתוח ורצינו בעיקר להיות קשובים לצרכים ולחלומות של ויטל” הסבירו חנא ושני. “המשפט שהכי נגע בנו היה שהיא מרגישה שכיסא הגלגלים הוא חלק בלתי נפרד ממנה והוא לא מגבלה אלא מאפשר לה חופש לנוע ממקום למקום. לכן כשניגשנו לעיצוב הדגם היה לנו חשוב להתייחס לזה.

“עיצוב הדגם והבדים היו בהשראת אשליות אופטיות בשביל ליצור חיבור בין הבגד לכיסא. את הבדים הכנו בסדנת ההדפס בשנקר. ויטל ביקשה בגד שיהיה פרקטי גם לספורט שהיא עוסקת בו, הריקוד הפאראלימפי, וגם שיהיה בו מסר של העצמה, לראות את האדם ולא את הנכות”.

שחקן הבוצ’ה נדב לוי בדגם מחויט של הסטודנטים תמרה גולן ועמית גלעדי. צילום מיכאל צור

מראה הדגם מאחור של נדב לוי. צילום מיכאל צור

נדב לוי, שחקן בוצ’ה (משחק פאראלימפי שהשחקנים בו מנסים להשליך כדור קרוב ככל האפשר לכדור מטרה לבן), הוא בעל שיתוק מוחין המתמודד בעקבות זאת עם אתגרים סביב נושא לבישת הבגדים. מהשיחות איתו הבינו הסטודנטיות תמרה גולן ועמית גלעדי שהוא היה רוצה ללבוש בגדים מחויטים אך שם הוא נתקל בקשיים רבים יותר.

לדבריהן, “בתהליך בניית הדגמים ניסינו למצוא פתרונות מבניים וטקסטיליים כדי ליצור לו מערכת לבוש שתהיה נוחה ללבישה ועם זאת במראה מחויט וספורטיבי”. הסטודנטיות עיצבו מערכת לבוש מחויטת המאפשרת בעזרת שילוב של סריג ואריג לבישה והסרה של הז’קט באופן עצמאי.

הקלעית יוליה צ׳רנוי בחליפה אסימטרית של הסטודנטיות אילונה מגדלייב וטל פישר. צילום מיכאל צור

מראה הדגם מאחור של יוליה צ’רנוי . צילום מיכאל צור

הקלעית יוליה צ’רנוי ביקשה חליפה שבה המכנסיים המחויטים יעוצבו כך שיטשטשו את השוני בין שתי רגליה. הסטודנטיות אילונה מגדלייב וטל פישר לה מכנסיים מחויטים במראה אסימטרי במידות ובצבעים. טל ואילונה: “ליוליה יש הבדל משמעותי של משקל בין שתי הרגליים, מה שמקשה עליה למצוא מכנסיים בגזרות שיתאימו ויחמיאו לה. בנוסף, בגדי המשלחות הייצוגיים תמיד נראים לה מאוד גבריים. בעקבות אלו עיצבנו לה מכנסיים בגיזרה מחויטת, אסימטרית במידות ובצבעים, באופן כזה שיטשטש את ההבדלים בין שתי הרגליים ועם זאת יחמיא לגזרתה”.

מטפס הקירות מור ספיר בדגם של הסטודנטים שיר כהן ושלווה גוטליב. צילום מיכאל צור

מבט מקרוב על הדגם של מור ספיר. צילום מיכאל צור

הסטודנטיות שיר כהן ושלווה גוטליב עיצבו מערכת לבוש ספורטיבית קלילה עבור מטפס הקירות מור ספיר. תחילה אף אחת מהן לא האמינה שמור יכול לטפס. הן הלכו לראות אותו בפעולה כי היה להן חשוב להבין איך הוא מתפקד ומטפס בלי אצבעות.

“הדבר העיקרי שבלט הוא שמור מתפקד 100% ולא צריך הנגשה בכלל, ושהוא מצא את הדרכים שלו לעשות פעולות בסיסיות”, מספרות שיר ושלווה. כאשר שאלנו אותו מהן הציפיות שלו מהפרויקט, הוא ענה: ‘הפעם אני רוצה לחגוג, אז במקום להנגיש – תעצבו דגם שמעצים. כשהלכנו לקנות חומרים, קנינו שאקלים פשוטים, ושמנו לב שעל כולם חרוט not for climbing. בחרנו לזרום עם זה, ולמתג ככה את הפרויקט שלנו”.