מחקרים חדשים קובעים: פעילות גופנית מפחיתה עד 30% את החזרה של סרטן השד

“מחקרים חדשים, שכללו עשרות אלפי נבדקות, מאשרים כי פעילות גופנית מפחיתה עד 30% את הסיכוי לחזרה של סרטן השד ומהווה טיפול מניעתי חשוב ביותר”, אומרת פרופ’ נעמה קונסטנטיני, יו”ר המועצה הלאומית לבריאות האשה ומנהלת רפואת ספורט בבית החולים שערי צדק, שחזרה בימים אלה מהכנס הגדול בעולם לרפואת ספורט

פרופ’ נעמה קונסטנטיני, יו”ר המועצה הלאומית לבריאות האשה ומנהלת רפואת ספורט בבית החולים שערי צדק 

מאות נשים השתתפו באחרונה בכנס ייחודי של האיגוד הישראלי למיילדות ולגינקולוגיה במרכז הכנסים של “כפר המכביה” אשר בחן את הקשר בין ספורט נשים לבין טיפול מונע וכתרופה למחלות עתידיות. את הכנס הובילה פרופ’ נעמה קונסטנטיני, יו”ר המועצה הלאומית לבריאות האשה ומנהלת רפואת ספורט בבית החולים שערי צדק. המשתתפות החלו את יומן בפעילויות גופניות עם מיטב המדריכים והמכשירים  שיש למועדון “כפר המכביה” להציע ולאחר מכאן התכנסו לשיחה מרתקת עם פרופ’ קונסטנטיני על הקורלציה האקדמית בין ספורט לבריאות.

פרופ’ קונסטנטיני, ששבה מהכנס הגדול בעולם לרפואת ספורט, שיתפה את הקהל הישראלי: “מחקרים חדשים, שכללו עשרות אלפי נבדקות, מאשרים כי פעילות גופנית מפחיתה עד 30% את הסיכוי לחזרה של סרטן השד ומהווה טיפול מניעתי חשוב ביותר. פעילות גופנית הפכה לחלק מהבסיס הטיפולי למחלות הסרטן בקרב נשים, אבל הדברים תקפים גם לגבי סוגי סרטן נוספים גם בקרב גברים”.

הרפואה שינתה את עמדתה גם לגבי פעילות גופנית של נשים בהיריון, אומרת קונסטנטיני: “כיום הדעה היא שפעילות עדיפה ללא ספק מחוסר פעילות גופנית בזמן היריון. פעילות גופנית משפרת את בריאות התינוקות לכל חייהם. עובר שאמו עסקה בפעילות גופנית יהיה אדם בריא יותר גם בגילאי 30 ו-40, מדובר על השפעות לטווחים ארוכים מאוד. הביטוי הגנטי לפעילות נשים בהיריון, מה הן אכלו ובכמה הן עלו במשקל בתקופת ההיריון, משפיעה על הסיכוי של הילדים להיות בעלי נטייה רבה או פחות להשמנה כבוגרים. אם האמא העלתה בתקופת ההיריון 20 קילו, הסיכוי של הבת שלה להשמין בגיל 40 עולה משמעותית”.

במאמר שפרסמה לא מכבר פרופ’ קונסטנטיני, היא כתבה: “מרבית הגורמים להתפתחות הסרטן הם התנהגותיים (סגנון חיים) וסביבתיים. הגורם הגנטי מהווה רק כ-20% מהגורמים למחלה. חוסר בפעילות גופנית הוא אחד הגורמים הסביבתיים, המגבירים את הסיכון לפתח מספר סוגים של גידולים נפוצים. ההשפעה המיטיבה של המאמץ הגופני פועלת במספר מנגנונים אפשריים, והיא בולטת יותר כאשר כמות הפעילות המבוצעת היא של כ-4 שעות שבועיות.

פעילות גופנית והסיכון לתחלואה בסרטן

“נקדים ונציין, כי כאשר מדובר במחלות אשר תהליך התהוותן ממושך, כמו לדוגמא מחלת הסרטן בקרב מבוגרים, ישנו קושי לבצע מחקרים התערבותיים. לכן, במחקרים הגדולים שבהם נבחן הקשר בין גורמי סיכון התנהגותיים (אורח חיים) וסביבתיים למחלה זו, נעשה שימוש במחקרים תצפיתיים בלבד, ונעשה ניסיון לבצע תיקון לגורמי סיכון סביבתיים נוספים. למשל, ידוע כי אנשים אשר פעילים גופנית הם בדרך כלל בעלי אורח חיים ‘בריא’ יותר- תזונתם שונה, והם מעשנים פחות. מכיוון שידוע, כי לתזונה ולעישון יש תפקיד בהתפתחות סוגי סרטן מסוימים, חובה על החוקרים לתקנן לגורמים מבלבלים אלו. גורם חשוב נוסף הוא השמנת היתר, אשר מעלה את הסיכון לחלות בסוגים רבים של גידולים סרטניים. לפיכך, רוב גדול של המחקרים מתקנים למסת הגוף או לשינויי משקל.

סרטן השד: מומלץ על לפחות ארבע שעות פעילות בשבוע

במחקרים השונים, אשר הקיפו בסך הכל מעל למאה אלף מקרים של סרטן השד, נמצא כי פעילות גופנית מקנה הגנה של כ-30% כנגד הסיכון לחלות. גם כאן נמצא קשר תלוי מינון, אשר היה קיים בכל קבוצות הגיל בהן הגידול הופיע (גיל פוריות, סביב או לאחר הפסקת המחזור החודשי). יתכן וישנה חשיבות לפעילות בעיקר בגיל ההתבגרות, אך גם לפעילות עקבית לאורך החיים נמצאה מידה חשובה של השפעה. נראה, כי כדי להשיג את ההגנה המיוחלת, יש צורך בסך של כ-4 שעות פעילות בשבוע, שוב, ערך אשר ניתן להשגה. במחקר אשר בחן את כל סוגי הפעילות הגופנית (תעסוקתית, שעות פנאי, עבודות בית) לאורך כל החיים על פי שאלון מפורט, אכן נמצא כי בקרב הנשים הפעילות נמצאה ירידה של עד כ-30% בהיארעות סרטן השד לעומת הנשים הפעילות פחות.