אבחון מוקדם מציל חיים: בעשור אחרון חלה ירידה של כ-25% בשיעורי התמותה מסרטן השד

לרגל החודש הבינלאומי להעלאת המודעות לסרטן השד, יצאנו לברר מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכוי ללקות בה? מהו הקשר בין סרטן השד לבין ברוקולי, אספירין ופעילות אירובית? מה החשיבות של בדיקת ממוגרפיה? ולמה לא תמיד ניתן לסמוך עליה?

Photo by Eugene Chystiakov on Unsplash

לפי נתוני “האגודה למלחמה בסרטן”: כיום חיות בישראל 23,969 נשים שאובחנו עם סרטן השד. 64% מכלל החולות החדשות אובחנו בשלב מוקדם ב-2016 לעומת 58% ב-2005. 78%  מהחולות החדשות ב-2016 היו מעל גיל 50. נצפתה מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד בנשים יהודיות של כ-2% לשנה, ובעשור אחרון חלה ירידה של כ-25% בשיעורי התמותה. ישראל נמצאת במקום ה-26 במספר המאובחנות החדשות לשנה, אך במקום ה-64, מבחינת שיעורי התמותה, כנראה עדות לאבחון מוקדם וטיפול עדכני יעיל.

גילוי מוקדם מציל חיים

אחת משמונה נשים עלולה לחלות בסרטן השד בשלב כלשהו בחייה. החשש, חוסר הידע ומידע מוטעה בנושא מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן, להכיר את שדיהן, להיבדק על ידי רופא או לבצע בדיקת ממוגרפיה בגיל המומלץ. עובדה זו עלולה למנוע גילוי מוקדם, שנכון להיום הוא האמצעי היעיל ביותר למלחמה בסרטן השד ויכול להציל חיים. הנה מספר עצות להעלאת הסיכוי לגילוי מוקדם של המחלה:

1. רצוי להכיר את השדיים שלנו כבר מגיל 20 ולעקוב אחרי השינויים שחלים בהם. ככל שנכיר טוב יותר את גופנו, נוכל להבחין מוקדם יותר בשינויים במידה שהם קיימים, לפנות לרופא ולברר את טיבם.
2. יש לבצע בדיקה עצמית פעם בחודש, כשבוע לאחר סיום מחזור הווסת. את הבדיקה יש לבצע בעמידה מול מראה (כשהידיים מורמות גבוה מעל הראש, מונחות על המותניים תוך אימוץ שרירי החזה, וכשמתכופפים קדימה), ובמישוש השד בשכיבה בתנועות סיבוביות, תוך הפעלת לחץ שיאפשר להרגיש את השד עמוק ככל שניתן, במעגלים הולכים וקטנים לכיוון הפטמה.
3. ב-90 אחוז מהמקרים הסימן הראשון לסרטן הוא גוש בשד, אולם ישנם גם סימנים אחרים שאליהם יש לשים לב: שינוי בצורה או בגודל השד, ורידים מורחבים או בולטים, שקע או בליטה בעור, גירוד עקשני שאינו חולף, אי נוחות או כאבים בשד, הפרשה דמית או שקופה בפטמה, פריחה על הפטמה או מסביב לה, פטמה ששקעה פנימה לאחרונה או שינתה צורה, נפיחות בזרוע העליונה ונפיחות או התקשות תחת בית השחי. בנוסף לבדיקה עצמית, רצוי להיבדק פעם בשנה על-ידי רופא המתמחה בבדיקת שד ידנית.
4. לנשים בגיל 50 ומעלה מומלצת ממוגרפיה פעם בשנתיים. נשים הנמצאות בקבוצת סיכון, כמו כאלו שלהן אם או אחות שחלו בסרטן, מומלצת הבדיקה מגיל 40-49 פעם בשנה ולעיתים מוקדם יותר, על-פי המלצות הרופא.
5. חשוב לדעת: אם בבדיקה ידנית מאובחן גוש והאשה נשלחת לממוגרפיה – גם אם בבדיקת הממוגרפיה התקבלה תשובה שהכול תקין, יש בכל זאת לברר את טיבו של הגוש באמצעות בדיקות נוספות. בחלק מהנשים, בעיקר אצל אלה שמבנה השד שלהן צפוף, השימוש בממוגרפיה כבדיקה יחידה אינו מספק ויש לערוך בדיקות משלימות, כמו אולטרה סאונד.

מחקרים: ללכת יותר, לנקות פחות

שתייה מרובה של תה ירוק ומיץ חמוציות, הימנעות משימוש בחומרי ניקיון, אכילת ברוקולי ולקיחת אספירין, והקפאת הגידול כאמצעי לשיפור סיכויי ההישרדות. לפניכן, מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות ברחבי העולם, שבדקו איך ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. ריכזנו עבורכן את הבולטים שביניהם:

תה ירוק כאמצעי מניעה? מחקר משותף אמריקאי-סיני מצא כי צריכת תה ירוק יכולה להפחית באופן מתון את הסיכון לסרטן השד. מנתוני המחקר, שהקיף אלפי נשים בשנגחאי, עולה כי נשים שצורכות תה ירוק הינן בעלות סיכון הנמוך ב-12% לפתח סרטן שד לעומת נשים שלא צורכות תה ירוק. עוד עלה כי ככל שעלתה כמות צריכת התה וזמן צריכתו, הלכה וירדה מידת הסיכון.

לפעמים עדיף לנקות פחות. מחקר שפורסם בארצות-הברית, מצא כי שימוש מרובה בחומרי ניקיון יכול להעלות את הסיכון לחלות בסרטן השד בקרב נשים. מהממצאים עולה כי נשים אשר דיווחו על שימוש רב במוצרי ניקיון הינן בעלות סיכון כפול לפתח סרטן שד, לעומת נשים אשר דיווחו על שימוש מועט. כמו כן, נמצא קשר בין שימוש במטהרי אוויר, מוצרים נגד עובש ותכשירים דוחי חרקים ובין סיכון מוגבר למחלה.

האם ברוקולי יכול למנוע או לרפא סרטן שד? חוקרים אמריקאיים מצאו שתמצית ברוקולי עשויה למנוע סרטן שד או לשמש כטיפול נגדו, על-ידי התמקדות בתאי גזע, שלדעת החוקרים הם האחראיים להתפתחות הגידול. במחקר נבחן החומר סולפוראפן, המצוי בברוקולי ונבטי ברוקולי. החוקרים הפיקו סולפוראפן מברוקולי, הזריקו אותו לעכברים בעלי גידול שד, וגילו ירידה בולטת במספר תאי הגזע שלהם. בנוסף, תאי סרטן מעכברים שטופלו בסולפוראפן לא היו מסוגלים להצמיח גידולים חדשים.

פעילות אירובית לא רק מרזה. חוקרים מקנדה מצאו כי פעילות גופנית אירובית בקרב נשים מייצרת שינויים הורמונליים העשויים להפחית את הסיכון לסרטן שד. במסגרת המחקר נמצאה בראשונה עדות כי פעילות גופנית משפיעה על רמות האסטרוגן. מכיוון שישנו קשר בין רמות אסטרוגן והסיכון לסרטן שד, נבדקת כעת במחקרים נוספים הסברה כי פעילות גופנית עשויה להשפיע על הסיכון לסרטן שד.

להשמיד את הסרטן עם מיץ חמוציות. במחקרים שונים שנערכו באחרונה נמצא כי בחמוציות מנגנונים שמעכבים באופן משמעותי חלוקה של תאי סרטן מסוגים שונים, ביניהם סרטן שד, ושמדכאים חלוקת תאי שד אנושיים באמצעות עידוד השמדה עצמית של התא ועצירת שלב החלוקה הראשוני שלו. במסגרת אחד המחקרים התגלה כי לאחר חשיפה של תאי סרטן לחמוציות במשך 24 שעות, עיכוב חלוקתם היה גבוה פי 6 מכרגיל.

לוותר על מאכלים שמנים בהריון. מחקר אמריקאי מצא כי דיאטה עתירת שומן במהלך הריון קשורה לסיכון לסרטן שד בקרב שני הדורות הבאים. במסגרת המחקר הזינו החוקרים עכברות בהיריון בדיאטה עתירת שומן. לאחר שנולדו להן שני דורות צאצאים, עלה כי בקרב הבנות והנכדות שלהן היה שיעור סרטן השד כמעט כפול.

אספירין, לא רק לכאבי ראש. חוקרים אמריקאים מדווחים כי אספירין עשוי להפחית את הסיכון להתפשטות סרטן שד ולמוות מן המחלה. במחקר נבדקו 4,164 נשים במשך כ-20 שנה, כשבמהלך תקופה זו נפטרו כתוצאה מהמחלה 341 מהנשים. בקרב המשתתפות אשר נטלו אספירין 2 עד 5 ימים בשבוע, הופחת הסיכון להתפשטות המחלה ב-60% והסיכון למוות ב-71%. בינתיים מוזהרות נשים מלהשתמש באספירין בזמן קבלת טיפול בכימותרפיה או קרינה, בשל הסכנה שבתופעות לוואי אפשריות במצבים אלה.

האם חובה לכרות גם את השד השני? מחקר אמריקאי מצא כי ניתוח לכריתה מונעת של השד הבריא אומנם משפר את סיכויי ההישרדות, אך רק בשיעור קטן יחסית ולא בקרב כל הנשים. במחקר נותחו נתוניהן של 107,106 חולות סרטן שד שעברו כריתה מלאה ו-8,902 נשים שעברו כריתה מונעת של השד הנגדי. לאחר חמש שנות מעקב, נשארו בחיים 88.5% מהנשים שעברו כריתה מונעת, לעומת 83.7% מהנשים שלא עברו כריתה, פחות מ-5% הפרש. ההטבה ניכרה בעיקר בקרב נשים תחת גיל 50, שאובחנו עם סרטן שד מוקדם שאינו תלוי אסטרוגן.

להקפיא את הגידול. על-פי חוקרים בארצות-הברית, הקפאת הגידול הורגת אותו במקום וככל הנראה מייצרת גם תגובה חיסונית, שעוזרת לעצור את התפשטות המחלה ובכך לשפר שיעורי הישרדות. החוקרים בחנו שתי שיטות שונות של הקפאת הרקמה: באחת הוקפא בעכברים הגידול במהירות, תוך כ-30 שניות, ובשנייה הוקפא הגידול לאט יותר, במהלך מספר דקות. שתי שיטות ההקפאה הרגו בהצלחה את הגידול, אך בקרב העכברים שטופלו בהקפאה מהירה נצפו פחות גידולים שהתפשטו לריאות ושיעורי הישרדות טובים יותר.

העישון לא גורם רק סרטן ריאות. חוקרים ממכון הסרטן של ניו-ג’רזי מצאו באחרונה כי עישון מעלה סיכון לסרטן שני בקרב מחלימות מסרטן שד. במחקר השתתפו 796 מחלימות מסרטן שד מוקדם, שקיבלו טיפול משמר שד הכולל כריתה חלקית והקרנות. הממצאים הראו שלאחר 15 שנה מאז סיום הטיפול, למחלימות המעשנות היה סיכוי של 25% לסרטן שני חדש, לעומת 19% בקרב המחלימות הלא מעשנות. הסיכון לפתח סרטן בשד שלא טופל עמד על 13% בקרב המעשנות לעומת 8% בקרב הלא מעשנות.

הליכה מונעת סרטן. לדברי מדענים מ”הקרן העולמית למימון מחקרים בתחום הסרטן”, כל פעילות מתונה שהיא, המגבירה את קצב הלב ומתבצעת 45 דקות ביום, כמו הליכה מהירה, יכולה למנוע 5,500 מקרים של סרטן השד. צוות החוקרים הדגיש כי סך כל הזמן שבו עוסקים בפעילות הוא שחשוב. כלומר: אין צורך לפנות בכל יום חצי שעה להליכה או לרוץ לחדר הכושר  –  וגם פרקי זמן קצרים יותר של פעילות יכולים להועיל לא פחות – כל עוד הם מצטברים יחד לזמן המומלץ. פעילויות מומלצות נוספות הן רכיבה על אופניים, שחייה וריקוד, וגם גינון ועבודות בית.

להריח את הסרטן. גידולים סרטניים גורמים לשינוי בריחות הגוף, שניתנים לזיהוי. לאחרונה פותחה טכנולוגיה חדשה של “אף אלקטרוני”, שבעזרת שימוש בחיישן לזיהוי מדויק של שינויים כימיים – יכולה להבחין בין נשימה בריאה לנשימה בנוכחות המחלה, ואף לזהות האם מדובר בסרטן שד, ריאות, מעי גס או ערמונית. הממצאים מבוססים על מחקר קודם, שמצא כי חיישן שעשוי מננו-חלקיקי זהב מסוגל לגלות סרטן ריאות מנשימה.

תמונה למעלה: Photo by Sarah Cervantes on Unsplash