לידה בימי קורונה – ראיון מלב חדר לידה בעיצומה של מלחמה רפואית

מאת : אלגרבלי עדי.

עם ד”ר כלנית הרשקוביץ שפורן (סגנית מנהלת הפגייה ומחלקת ילודים במרכז הרפואי קפלן ) שוחחתי בשיא המלחמה האינטנסיבית בנגיף הקורונה, בכדי לקבל תמונה אמיתית של המתרחש בין המסדרונות של אחד מבתי החולים המרכזיים בארץ, בתקווה לשפוך קצת אור ואולי אופטימיות על המצב. 

כשהיא נושקת לגיל 40 ד”ר שפורן כבר הספיקה לא מעט בחייה. היא אמא ל-3, נשואה בעלת שתי התמחויות: האחת ברפואת ילדים והשנייה בניאונטולוגיה. 

מהשיחה עמה ניסיתי להבין איך וכיצד במחלקה שבימים כתיקונם היא הכי שמחה בבית החולים, אפשר עדיין להנות מחווית הלידה למרות כל השינויים שחלו בה.

תוכלי לספר לי על החיים במחלקת היולדות לאור המצב ? 

” האווירה הכללית השתנתה . יש אווירה של דריכות של הצוותים הרפואיים לקראת מה שעתיד לבוא, מה שכולם מקווים שלא יבוא אך עלול לבוא כפי שקרה במדינות אחרות. מעבר לדריכות התחושה היא של שעת מבחן גדולה שלנו כרופאים.” 

” יש רופאים שבחרו בהתמחויות שהן מאוד רחוקות מחיים של טיפול נמרץ וקשיים נשימתיים ולנוכח המציאות הם עלולים להיות מעורבים בסיטואציה טיפולית שלא מוכרת להם. למשל, רופא עיניים או נשים , אני מניחה, שלא העלו בדעתם שיצטרכו לעסוק בהנשמה. כרופאים זה מחזיר אותנו לגרעין התפיסתי של מהו בעצם רופא. כולם נותנים כתף בכל צורך כי לפני הכול אנחנו רופאים. משבר הקורונה גרם להומוגניה מסוימת שמזכירה לכולם את השורשים הרפואיים שלהם ומחדדת את המחויבות של הרופא לעזרה לאחר.” 

ד”ר שפורן רואה במשבר הקורונה שעת מבחן. ” כולנו נרתמים , מגויסים, מסורים ואינני שומעת קולות אחרים אלא רואה רק את הרוח של עמידה באתגר הזה ‘ בכל מחיר’ וזה מרגש בהחלט”. 

ומה עם הרופאים המבוגרים הנמצאים באוכלוסיית סיכון?

” מדהים לראות איך רופאים שהם גם באוכלוסיית סיכון , בני 60 ומעלה נותנים כתף ועושים ככל שביכולתם לעמוד בחזית על אף הסיכון האישי. הם עובדים במשמרות של 12 שעות אינטנסיביות פיזית ורגשית וזה דבר לא פשוט.” 

תחום הפריון נפגע בעקבות הקורונה 

” בחודש האחרון כל בתי החולים התגייסו לעבודה בעת משבר ועברו למצב חירום שזה אומר שכל מה שאינו טיפול חיוני , מציל חיים נדחה. מרפאות ומכונים למינהם  עברו לעבודה מצומצמת. עובדי המעבדה במכון לטיפולי פריון, הלכו לתת ‘כתף’ לטובת בדיקות האיבחון לקורונה. בהקשר הזה התחום בהקפאה . זה מאוד כואב, אך יש הרבה תקווה כי זו עצירה זמנית ורוח האדם תגבר ואני מאמינה כי לא ירחק היום ויחזירו את השירותים הללו.” 

המצולמות הינן מיילדות בבית החולים קפלן ולא הרופאה. צילום באדיבות: דובר ביה״ח אופיר לוי.

ספרי על אווירת הלידה בימי הקורונה 

” זה אתגר מאוד גדול הן לילודת והן לבן זוגן ,משפחתן ולצוות . לידה היא כמובן אירוע מאוד משמח ומרגש , ליולדות מטבע הדברים יש חלומות , ציפיות ורצון שהרגע הזה יהיה כמה שיותר חוויה חיובית מעצימה שתהפוך לזיכרון מתוק. היו להן הרבה ציפיות מהלידה כמו לכולנו ומה שקורה כרגע לא בשליטתן ולא בשליטתנו וללא ספק שינה את התוכניות והפך את חווית הלידה המוכרת. 

חווית הלידה השתנתה ברמה האובייקטיבית. לפני עידן הקורונה , היולדת יכלה להגיע לחדר לידה עם מי שהיא רוצה , מספר מלווים כולל בן/ בת הזוג, בני משפחה, חברות, תומכת לידה ועוד. כלומר, הייתה אפשרות למעגל תמיכה רחב לפי רצון היולדת והיום מטבע הדברים בימי הקורונה בשלב הזה ניתן להיות רק עם מלווה אחד. 

מסיכה על פני היולדת, ציוד מיגון,ומשקפיים לצוות, עלולים לתרום לתחושה של ריחוק וגם עלולים ליצור תחושה שתהליך טבעי ובריא ביסודו הופך לחולה. עזרי המיגון עלולים לייצר אווירה אחרת ממה שהייתה עד כה מנת חלקה של לידה טבעית. 

ד”ר שפורן אף מציינת כי ימי הקורונה הולידו חשש מלהיות בסביבת בית חולים בשאלה המתבקשת האם עצם היותי שם מסכנת אותי או את העובר שלי כי בבית החולים נמצאים חולי קורונה. 

ברוב המקומות היום אין אפשרות למבקרים במחלקת יולדות מעבר למלווה אחד, מה שהיה נחלת חווית הלידה לפני ימי הקורונה. 

בארה”ב שזו מדינת מופת בתחום הפתיחות ושיתוף ההורים, קשה להאמין שפגיות רבות אינן מאפשרות להורים להיכנס ולראות את ילדיהם. למרות שיש חשיבה וכוונה טובה מאחורי המציאות  הזו התחושה של ההורים קשה וחלקם אף מבטאים אותה כתחושת חטיפה. 

ד”ר שפורן רואה את הקשיים הרגשיים שמלווים בכך ומדגישה כי מצבנו בישראל לא קרוב לכך וכדי שיימשך כך יש להמשיך ולנקוט את אמצעי הזהירות בעת הלידה גם אם עלולים לגרום לחווית לידה שונה ולזכור כי בכל מקרה חווית הילדה היא עוצמתית. אסור להיכנע לקורונה, לידה היא רגע ניסי ומדהים ויש להתמקד במתיקות הזיכרון ולא במשתנים החיצוניים שהשתנו. 

הרשקוביץ שפורן

אז מה עם החיים אחרי הקורונה? 

להערכתי, לתקופת זמן לא מבוטלת ככה תיראנה הלידות. 

מה את מציעה ומה בית החולים מציע על מנת לקדם את התהליך? 

המרכז הרפואי קפלן עושה מאמץ כביר כדי שתהייה הפרדה מוחלטת בין חולי קורונה למטופלים אחרים.

איך זה בא לידי ביטוי? 

ד”ר שפורן ציינה בגאוות יחידה כי כל המערך המבני של בית החולים עבר ארגון מחדש לטובת העניין . היא אף הוסיפה כי אחד ההישגים שבית החולים יכול לזקוף לזכותו הינו מבנה חדר לידה חדש וחדשני המיועד לחולות קורונה. כל הגופים הרלבנטיים בבית החולים נרתמו לצורך האצת תהליך בנייה של חדר לידה חדשני ייעודי לחולות קורונה כדי שתהייה להן חווית לידה בטוחה ולא תהיה סכנה ליולדות בריאות.

תהליך בנייה הוא לא דבר פשוט . כאן במרכז הרפואי קפלן כולם שינסו מותניים וסיימו את התהליך בתקופה קצרה לטובת היולדות. נעשה הכול למען שביב של תקווה למטופלות שלנו. 

ד”ר שפורן ציינה כי מה שמדהים בזה , זה שבעצם אפשרנו שביב של אנושיות וקרן אור עבור נשים שהן חולות קורונה בעת הלידה.מטרת המבנה החדש לתת לאותן נשים מתחם חדר לידה ברמה של מלון 5 כוכבים. כל זאת נעשה בהתגייסות מערכתית בתקופה מאוד קצרה להשלמת הבנייה כדי שחולות הקורונה לא ירגישו חלילה שהן נדחקות הצידה בשעת הלידה תוך שמירה על חייהן של שאר היולדות שאינן חולות קורונה. 

ומה עם שאר חדרי הלידה? 

חשוב לציין כי הסטנדרטים הקיימים של חדר הלידה עומדים בתקנים הגבוהים ביותר, אך מתוך רגישות לילודות החולות הוחלט לתת להן תנאים פיזיים מיטביים ולייצר שמחה במצב הקיים. 

אז מה הצפי שלך לגבי החיים החדשים שלנו? 

אני ממליצה בחום לא לצאת מהבית. אנשים מבוגרים או עם מחלות כרוניות- אל תצאו מהבית כלל. אני כרופאה לא יוצאת ( פרט לעבודתי בבית החולים) רק מחשש שהדבר ימנע ממני להיות כשירה לטפל במטופלים נאמנה.

לדעתי המסיכות הן כאן להשאר כרגע. אני בטוחה שנלמד לחיות במציאות בה המסיכות מלוות אותנו במרחב הציבורי. לגבי הכפפות צריך להבין שהוירוס נמצא עליהן כמו שעל פני כפות הידיים וברגע שאנחנו נוגעים איתן בפנים אנחנו עלולים להדבק. כאשר אנחנו נוגעים איתן בחפצים כמו תיק או טלפון אנחנו מעבירים אליהם את הוירוס. 

אז איך ומתי משתמשים בכפפות? 

כצוותים רפואיים אנחנו משתמשים בכפפות לפני מגע במטופל אך מיד לאחר מסירים אותן בטכניקה נכונה ומחטאים ידיים.יש להשתמש בכפפות למטרה נקודתית  (לפני מגע עם הסביבה) , לא לגעת עמן בפנים או בחפצים ובסיום להסיר מהחלק הפנימי , ללפף כלפי חוץ ולשלבה עם הכפפה השנייה מבלי לגעת בחלק החיצוני של אף אחת מהן ולזרוק לפח. 

מה המסר שלך לקיום חיים בריאים בתקופה זו ? 

שמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית ( אפילו בתוך הבית), לא לעשן  ולא להזניח מחלות כרוניות . להמשיך לקיים שגרת חיים בריאה ככל האפשר , לשמור על מצב רוח טוב ואופטימיות ולדעת שיש על מי לסמוך. הצוותים הרפואיים מעבירים ימים כלילות בעזרה, טיפול ודאגה ויש הרבה מקום לגאווה במדינת  ישראל על דרך ההתמודדות בשלב זה.