“העתיד בעולם האסתטיקה טמון בתאי גזע שיש להם פוטנציאל לתקן ולחדש את העור”

ראיון עם דר’ רם בורבין, מומחה בעל שם לכירורגיה פלסטית, על עולם הניתוחים שלא מפסיק להתחדש

מאת: נעמה דוד

צילום אילוסטרציה: Photo by karelys Ruiz on Unsplash

האסוציאציה הראשונה שלנו כשאנחנו שומעות “מומחה לכירורגיה פלסטית” היא של מי שמבצע ניתוחי הרמת פנים, הקטנה או הגדלת חזה, ניתוחי אף או עפעפיים, שאיבות  שומן ומתיחות בטן – שהם בבסיס עבודתו של המנתח הפלסטי – ואנחנו רצות ישר למראה הקרובה כדי לראות ומה ואיפה אנחנו צריכות להרים ולתקן.

אבל דר’ רם בורבין, 65, מומחה בעל שם לכירורגיה פלסטית, שעונה להגדרה הזאת ועושה את הניתוחים האלה בהצלחה יתרה כדי שנהיה יפות ומאושרות יותר, הוא הרבה יותר מזה. הוא גם מומחה לניתוחים משחזרים של עצמות הגולגולת והפנים ולטיפול בעיוותים מולדים.

את לימודי הרפואה סיים דר’ בורבין בטכניון בהצטיינות, והתמחה בכירורגיה פלסטית בבית החולים בילינסון בישראל. בהמשך, נסע להתמחות-על בהרווארד שבבוסטון, ארצות-הברית, בתחום הניתוחים המשחזרים של עצמות הגולגולת (התמחות קרניו-פציאלית)  ובעיוותים מולדים, הליך שבא לשחזר את המבנה התקין של הגולגלת. מדובר בנושא פחות מוכר, וגם הרבה פחות סקסי. אבל לצד התובענות שהוא מחייב, הוא מרתק,  מאתגר ומשנה חיים, הרבה יותר מכל ניתוחים אחרים.

איך אתה משלב גם וגם? 

“אני אספר לך סיפור: בזמן התמחות-העל שלי בניתוחים משחזרים, ניתחתי בין השאר תינוקת שנראתה מעוותת, שהיה קשה להסתכל עליה, ואחרי ניתוח השחזור שעברה, הסבתות שלה באו אליי בהתרגשות ואמרו לי ‘התינוקת נראית מדהים, למה שלא תעשה לנו ניתוח פייס ליפט?’.

“ככה התחלתי, בתחילה זה היה בהיחבא כי בהרווארד ניתוחים אסתטיים של הרמת הפנים לא נחשבו לפסגה רפואית לעומת בניה ושחזור של גולגלות ופנים. אבל כשחזרתי לארץ היוצרות התהפכו. אני זוכר שכשבצעתי בהדסה עין כרם את הניתוח המשחזר הראשון אצל תינוקת עם עיוות קשה במצח ופגיעה בגולגולת, הזמנתי את המתמחים להיות נוכחים בניתוח הזה. לתדהמתי, אף אחד מהם לא הגיע לצפות. וזה בניגוד לניתוחים האסתטיים שבוצעו באותה תקופה”.

מתסכל?

“כן. עניין אותם העניין האסתטי ולא הרפואה המשחזרת. דווקא זאת האחרונה, מאפשרת לך להגיע לרמות מקצועיות הרבה יותר מאתגרות ועמוקות אבל בתוך עמי אני יושב, וכיום  עבודתי המקצועית מתחלקת חצי בחצי. עבודות השחזור שלי היא של עיוותי כלי דם בגוף ובפנים ועיוותי גולגולות והחצי הנוסף הוא במגוון ניתוחים אסתטיים”.

בתום לימודיו בהרווארד, שב דר’ בורבין לישראל והתמנה לראש הצוות הקרניו-פציאלי בבית החולים הדסה עין כרם המסונף לאוניברסיטה העברית בירושלים, והקים בו את הקבוצה לעיוותים מולדים בכלי הדם. ההתמקדות שלו היא בניתוחים משחזרים של עצמות גולגלת, כלי דם, ניתוחים אסתטיים של הפנים, בעיקר הרמות פנים, ניתוחי עפעפיים, אף ושפתיים, ניתוחי חזה, פיסול גוף ומתיחות בטן.

דר’ רם בורבין: “בניתוח להרמת פנים פיתחתי שיטה שמצד אחד נותנת תוצאה טבעית ומצד שני היא ארוכת טווח”. צילום: יח”צ

עד כמה אתה חש שישראל הפכה למעצמה בתחום האסתטי? 

“זה נכון. רואים את זה הרבה בכנסים בינלאומיים. לישראל יש שם טוב מאוד בתחום האסתטי, ולראייה בין הלקוחות שלי ישנן כאלה שמגיעות להתנתח אצלי מארצות סמוכות לנו וגם ממזרח אירופה: כמו רוסיה וקזחסטן וממדינות אירופה וארצות-הברית”.

מה היתרון שלך כמנתח פלסטי?

“בישראל המנתחים הפלסטיים הם מהשורה הראשונה ונמצאים כתף מול כתף עם טובי המנתחים האמריקאים והאירופאים. אני התעמקתי בשכלול הגישה להרמת פנים ופיתחתי שיטה שמצד אחד נותנת תוצאה טבעית ומצד שני היא ארוכת טווח.

“הגישה שלי היא הוליסטית, ולא משהו גנרי לכולם. אני מבצע ניתוחים ‘מותאמים אישית’ לכל מטופלת או מטופל, בהתאם למבנה הפנים ולסוג העור  שלהם. הפרסונליזציה מבטיחה תוצאות טובות יותר. כך, למשל, בנשים עם פנים כבדות ומלאות לא אבצע אותו ניתוח כמו לנשים רזות עם שכבה דקה של עור ורקמות תת-עוריות דקות. אם עושים ניתוח זהה לכולם אז אצל חלק תהיה תוצאה טובה, אצל חלק התוצאה תהיה בינונית ואצל אחרות תוצאה פחות טובה”.

באופן כללי ניתן לומר שהניתוחים הפלסטיים האסתטיים השתכללו ?

“בהחלט. לארסנל הכלים הניתוחיים שלנו הצטרפו שיטות שהן מצד אחד מינימליות בפולשנות שלהן, ומצד שני, יותר פולשניות ועמוקות שמאפשרות לנו כיום לבצע ניתוחים מוצלחים מאוד גם בנשים עם רקמות כבדות, מה שבעבר הגביל אותנו בהשגת תוצאה מיטבית. בניתוח כזה אני מרים את השריר בחלק העמוק של הפנים.

“עפעפיים הפכו לניתוח פופולרי מאוד בקרב גברים כיום כאשר העודף העורי מכסה את העפעפיים ברמה שזה מפריע לשדה הראייה. כיום קופות החולים וחברות הביטוח מעודדות ומכסות את עלות הניתוח הזה כדי למנוע בעיות עתידיות”.

מה לגבי גיל המנותחים?

“הגיל כל הזמן בירידה. גם כי נשים וגברים מודעים יותר מבחינה חברתית ורואים מה קורה סביבם וגם כי אנשים מסתכלים יותר על עצמם, בהשפעת הרשתות החברתיות והמפגשים הווירטואליים, זה בהחלט מדרבן אנשים לעשות שינויים ולמצוא מזור למה שמציק להם.

“דבר נוסף ומשמעותי הוא תוחלת החיים שעלתה מאוד. אם לפני 40 שנה, אדם בן 65 נחשב זקן וכבר יצא לפנסיה, כיום בן 65 הוא בשיא הפריחה שלו, בשיא הידע והיכולת שלו והוא מלא באנרגיה ורצון לעשייה. אנחנו נחשפים בעבודה לנשים וגברים בשיא הקריירה שלהם, ולמרות שהגיל הכרונולוגי לא השתנה, הגיל הביולוגי אצל רבים צעיר מהכרונולוגי. ישנם שמרגישים צעירים ב-15 שנה ורוצים להיראות כמו שהם מרגישים.

“ודבר אחרון הוא השינוי בגישה. כיום רבים מהמטופלים מתחילים את הטיפולים בגיל צעיר יותר כטיפולי מנע, וכך הם יגיעו לגיל מבוגר במצב הרבה יותר טוב”.

מה לגבי ניתוחים אסתטיים בעולם הגברי?

“גם פה יש עלייה. לפני 15 שנה הייתי מנתח גבר אחת לארבעה חודשים עד חצי שנה. המספר עלה בסדרי גודל משמעותיים וכיום אני מבצע ניתוחים אסתטיים לגברים כמעט בכל חודש”.

יש הרגשה בציבוריות שלעומת העבר, שבו נשים וגברים הקפידו להסתיר, כיום השיח בנושא פתוח יותר.

“נכון, בעבר היתה הסתרה. זה לא היה נושא שדובר בו בגלוי. כיום נשים מביאות נשים, הן יושבות בקליניקה, מדברות ומשתפות ואפילו משוויצות בתוצאות הניתוח כי זה כבר לא אישיו שצריך להסתיר. הטרנד הזה חזק בעולם כבר הרבה זמן. נשים שניתחתי בבוסטון לא הסתירו עוד לפני שנים ובהדרגה זה חלחל גם אלינו”.

הידיים של דרמטולוגים ורופאים אחרים שעוסקים באסתטיקה לא ניתוחית, מלאות עבודה כיום. האם כיום יותר מתמיד ניתן לדחות ניתוחים שכרוכים בסכין ובהרדמה?

“אני מאמין שצריך להשתמש בכל האופציות האפשריות כדי להקטין את היקף הניתוחים ולחסוך אותם אם זה ניתן, אבל אני חייב להודות שלא תמיד זה ניתן. גם אני מבצע הזרקות כי הן חלק מארגז הכלים שיש למנתח הפלסטי. ויש בהחלט מקרים שזה מספיק. למשל, אם מקדימים לבצע את ההזרקה באזור שבין בגבות, מה שנקרא ‘קמט הזעם’, בגיל 28, או 30, אז לא ייווצר החריץ הקבוע והפנים יישארו יותר רגועות. כלומר, בארבע דקירות של בוטוקס או דיספורט אפשר להימנע במקרים מסוימים  מניתוח.

“צריך להבין שההזרקות מתחלקות לחומרים שמרפים שרירים, וזה בקבוצת הבוטוקס, ומנגד יש חומרי מילוי שנותנים נפח, וזה כולל חומצות היאלורוניות, הידרוקסי אפטיט, שזה סוג של סידן, ועוד חומרי מילוי נפחי שמשמשים באזור הלחיים, בצידי הפה ועוד.

“אבל לא כל הרמה אנטומית היא במקום הליך כירורגי ניתוחי, ובפועל אנחנו רואים רבים, כולל מפורסמים שמראה פניהם השתנה לגמרי ולא לטובה, כי יש גבול לכמה אנחנו יכולים להזריק. מבחינתי לקבל קצת נפח – כן וכן, אבל לנסות  ולבצע הרמה של הפנים עם חומרי מילוי, זה לא – כי יכול להיווצר עיוות ונפיחות מוגזמת ואנשים מאבדים את המראה הטבעי שלהם. הגישה שלי לשמור על הטבעי ולעשות אנשים יפים יותר”.

כיום מדברים הרבה על שילוב טיפולים: למשל הזרקות עם מכשור.

“זה נכון, אם מבינים שהמכשור יעיל בקמטים שטחיים או בינוניים וכשמדובר בנפילות קטנות יחסית, ויש מספר רופאים מצוינים שמצליחים בכך. אבל אם למישהי יש צוואר של תרנגול הודו והלחיים נפלו לגמרי, מכשור לא יעזור כי יש גבול עד כמה הטכנולוגיה יכולה לכווץ. כיווץ גדול על נפילה מג’ורית לא תבטיח תוצאה טובה. יש  אצלי לא מעט מטופלים שהגיעו לניתוח כי המכשור לא הביא לתוצאות שהן קיוו להן”.

כמי שמתעדכן ומעורה בחידושים, לאן הולך עולם האסתטיקה בעשור הבא?

“שאלה מצוינת. מזה תקופה אנחנו מסתכלים לכיוון של תיקון ביולוגי ברקמות של תאי גזע שיגיעו לאזורים פגועים ויתקנו אותם. נוכל לעשות זאת גם בעירוי. אבל בשלב זה הרגולציה שמה מעצור. בארצות כמו סין, מקסיקו, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה אין רגולציה והתחילו בטיפולים האלה.

“נכון להיום, בעולם המערבי שוב יש עניין ויש טכנולוגיות חדשות. כולם מדברים כיום על אקסוזומים, מין שלפוחית זעירה שמכילה פקטורים משקמים בתוכה ומקורה בתאים עם פוטנציאל לתקן ולחדש את העור – תאי גזע. אני הלכתי עם זה צעד קדימה ואני עוסק בפיתוח יחד עם חברה סינגפורית שיש לה את הטכנולוגיה שמוציאה את התוכן של תאי הגזע ואנחנו בהליך בדיקה גם לריפוי פצעים וחידוש הרקמות בטיפולים של מיקרונידלינג לפנים, וזאת על-ידי מריחת הג’ל שמכיל את המיצוי מתאי הגזע. תהליך הריפוי יתקצר ואנחנו כבר רואים את זה בפועל”.

הרשתות מלאות במידע על קרמים שמותחים את הפנים. זה אפשרי?

“כמובן שלא. אבל אם נצליח לרתום את תאי הגזע ומה שהם מכילים, תיאורטית נוכל לחדש את הרקמה. הרקמה תהיה יותר אלסטית ונקבל הצערה, ואפילו אם מדובר ב-50%  בלי שום התערבות ניתוחית, זה משמעותי. זה העתיד והוא מעבר לפינה, ועדיין זה לא יעזור למי שיש להן נפילה גדולה בפנים, אבל זה יכול לתת בוסט גדול יותר לתוצאות של טיפולים אסתטיים”.

עבדת שנים בבתי חולים. היכן אתה עובד כיום?

“יש לי קליניקה פרטית ברמת-החייל ואני מנתח בבתי החולים אסותא, רפאל, TLV ובמדיקל סנטר בהרצליה”.

מה האני מאמין המקצועי שלך?

“לעשות את מה שאני הכי אוהב ואני הכי טוב בו. ומבחינת המטופלים: לתת להם מענה הוליסטי משלב האבחון ועד הליווי שאחרי הניתוח. אני דוגל בגישה אקסקלוסיבית אישית תפורה למידותיו של כל מטופל, ויחד עם המארג של מקצוענות וחדשנות וייחודיות – הפכה המרפאה שלי למובילה בתחומה”.

אגב, אתה עשית ניתוח פלסטי?

“לא. אני אומנם בן 65 אבל נראה ומרגיש צעיר יותר. התחתנתי לראשונה בגיל 38 עם פסיכולוגית קלינית, יש לי שלש בנות: הבכורה סטודנטית לרפואה, השנייה בבצלאל והשלישית תסיים השנה את התיכון. אני לא יכול לנתח את עצמי, אבל אני בטוח שכשיגיע הזמן אמצא את הרופא הנכון”.