fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/12/ארונוב-גדול.jpg

אנה ארונוב בגילוי לב: “יחסים לא נבנים אם אחד מבני הזוג לא סגור על עצמו במאה אחוז”

אנה ארונוב, 37, מצאה את אהבת חייה, אייל אלגבי, 35, בתוכנית “לאהוב את אנה”, ונתנה תקווה להרבה רווקות. אחרי שבעה חודשים של זוגיות הדוקה השניים התארסו ולפני ארבעה חודשים הם נישאו. עכשיו, בפוסט מרתק, היא כותבת מה למדה על אהבה, יחסים ומה שביניהם

1אנה ארונוב ואייל אלגבי

אנה ארונוב ואייל אלגבי: “לפני עשור הייתי מספרת לעצמי שגבר שלא מוצא בשבילי זמן, לא סגור אם בא לו להעביר איתי את יום שבת, גבר שלא שרוף עליי, מעריץ אותי, חושב שאני האשה המושלמת, כשאני רחוקה מזה כמובן, הוא לא צריך להיות הגבר שלי

לפני יותר משנה, השתתפה אנה ארונוב, 37, בתוכנית הריאליטי “לאהוב את אנה”, שהיה מסע אמיץ ומפרך למצוא לעצמה בן זוג לחיים. “לא יודעת מאיפה יש לי כזאת כמות של אומץ, אבל ללא צל של ספק זה הדבר האמיץ והאמיתי שעשיתי בחיי”, הודתה אז ארונוב. “לפני כמה חודשים קניתי כרטיס לרכבת הרים הכי מטורפת בעולם בלי לדעת את היעד הסופי ואם יש ביטוח למיתקן. לא היה שום תסריט, טקסט או הכנה מוקדמת. זה היה אמיתי, בלי טיפת זיוף, זה היה מפחיד בלי גרם של בטחונות, זה היה ריגשי בלי פילטרים וריטוש. קפצתי בנג’י לתוך מעמקי נפשי, פגשתי פחדים, חרדות, התמודדתי עם הדבר הכי מפחיד שיש לכל אחד מאיתנו, התמודדתי עם עצמי”.

השבוע, ארבעה חודשים לאחר שנישאה לאייל אלגבי, 35, שאותו בחרה בתוכנית, יש לה מה להגיד על אהבה, יחסים ומה שביניהם. וזה מה שהיא כתבה בפוסט מרגש באינסטגרם: “מה הייתי אומרת לעצמי לפני עשור?! בגדול זה לא משנה, כי לא הייתי מקשיבה לאף אחד והייתי צריכה לעבור את אותם השיעורים. אבל אם בכל זאת הייתי צריכה, אז הייתי אומרת שאין דבר כזה חוסר ביטחון ביחסים, אין דבר כזה ‘הוא לא התקשר היום, בטח היה עסוק’. שיחסים לא נבנים אם אחד מבני הזוג לא סגור על עצמו במאה אחוז.

2אנה ארונוב ואייל אלגבי

אנה ארונוב ואייל אלגבי: “הייתי אומרת גם שאם קשה, אם כל יום זאת מלחמה, אם יש הרבה ניגודים, אם אי אפשר פשוט להישען לאחור ולהיות ברוגע ובטוב, זה לא שלי

“הייתי אומרת שלא צריך להתאהב ברעיון שלך על בן אדם, אלא בבן אדם עצמו! את המשפט הזה בטוח הייתי אומרת לעצמי, אבל לא בטוח הייתי מבינה, אז, לפני עשור. הייתי מספרת לעצמי שגבר שלא מוצא בשבילי זמן, לא סגור אם בא לו להעביר איתי את יום שבת, גבר שלא שרוף עליי, מעריץ אותי, חושב שאני האשה המושלמת, כשאני רחוקה מזה כמובן, הוא לא צריך להיות הגבר שלי. שאין סיבה לתת זמן למישהו שלא מעריך את הזמן שלי.

“הייתי מספרת לעצמי גם שאם אני לא יכולה להיות נינוחה, לא תמיד אסופה, חלשה, לא הכי חכמה, לפעמים טועה, עצלנית, שברירית וילדותית בבית, אז כנראה זה לא הבית שלי. הייתי אומרת גם שאם קשה, אם כל יום זאת מלחמה, אם יש הרבה ניגודים, אם אי אפשר פשוט להישען לאחור ולהיות ברוגע ובטוב, זה לא שלי. שעבודה היומיומית של יחסים היא עבודה ממקום טוב, עבודה ממקום אוהב, בטוח ומעצים, ולא עבודה קשה של להדביק בכוח. מה שלא נדבק או לא מתחבר.

“הייתי אומרת גם שאם הוא רוצה לשנות אותך במקום לקבל, שאם הקבלה היא תמיד בתנאי, אם משהו צריך להישבר בשביל להתאים אז כנראה זה לא באמת מתאים! אבל מה זה משנה, כי בחיים לא הייתי מקשיבה לעצמי או למישהו אחר. הייתי צריכה ללמוד כל שיעור הכי קשה בשביל להגיע הביתה. אבל אולי, אולי מישהי פחות עקשנית ממני תקשיב ותבחר בחירה מדויקת שלה קצת יותר מוקדם ממני ועם פחות פצעים. אולי!”.

אנה ארונוב ואייל אלגבי

אנה ארונוב ואייל אלגבי: “הייתי צריכה ללמוד כל שיעור הכי קשה בשביל להגיע הביתה. אבל אולי, אולי מישהי פחות עקשנית ממני תקשיב ותבחר בחירה מדויקת שלה קצת יותר מוקדם ממני”

כמה ימים לפני פרסום הפוסט, שודרה בחדשות סוף השבוע של קשת 12 כתבתה של רותי שילוני שסיכמה 30 שנה לעלייה הגדולה ממדינות חבר העמים בשנות ה-90. בכתבה סיפרו עולים ועולות על קשיי הקליטה שלהם בארץ ועל ההשפלות הרבות שעברו בדרך להיות ישראלים. ארונוב, שנולדה בקירגיסטן הסובייטית, עלתה עם משפחתה לארץ בשנת 2,000, בגיל 18, וגם לה היה מה להגיד.

“הערב, בחדשות 12, שודרה כתבה על עולים מברית המועצות”, כתבה ארונוב בפוסט. “לא יודעת למה אבל בכיתי כל הכתבה. פשוט הקשבתי ודמעות זלגו מעיניי בלי שליטה. זר לא יבין זאת! אבל זה החזיר אותי לירידה מהמטוס, לחום של ספטמבר אי שם בשנת 2000. זה החזיר אותי לתחושה של זרות, של חוסר שייכות, של חוסר יכולת להבין איך מתחילים חיים חדשים מדף ריק בגיל 18. החזיר אותי לניסיון הלא מודע למחוק כל זיכרון ילדות בקירגיסטן. משהו בהזדהות עם כל הסיפורים עשה לי לבכות.

“היום אני מחבקת את ה’רוסיות’ שלי, אני מחזירה אותה הביתה. השנה התעקשתי שנחגוג נובי גוד. אייל אוכל את כל המאכלים הרוסיים שאני מבשלת בבית על בסיס קבוע. רק עכשיו אני חוזרת להיות גם ‘רוסייה’ כי אני כבר מספיק ישראלית. יותר נכון, כי אני ישראלית! נקודה.

“ועדיין, גם היום, יש כאלו שממש לפני יומיים כתבו לי בתגובה לתמונה, ‘תחזרי לבוכרה!’. אני לא יודעת לעשות דליט במוח ולא להתייחס, זה מיד זורק אותי לאותן תחושות לא נעימות. איזה דבר מטורף זה עלייה. לטוב, לטוב מאוד אפילו גם לרע. אבל אני היום תוצאה של חצי חיים שם וחצי חיים פה. והתוצאה היא מצוינת”.
צילומים: אינסטגרם

;
Font Resize
Contrast