fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/03/בחירות-2021-גדול.jpg

בחירות לכנסת ה-24: ישראל ממוקמת במקום ה-73 בעולם בשיעור הייצוג של נשים בפרלמנט

איך זה שבכנסת ה-23 כיהנו רק 31 נשים, שהן 25.8% מכלל חברי הכנסת? ומה יהיה בכנסת החדשה?

בחירות 2021

לרגל הבחירות לכנסת ה-24, שמתקיימות היום, הנה 10 נקודות חשובות למחשבה בעניני נשים:

*לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-2018 הנשים היוו 50.3% מהאוכלוסייה, בעוד הגברים היוו 49.7% ממנה. בסוף 2020 חיו בישראל 4,677,700 נשים, מתוכן כ-60% בין הגילאים 15-61, וכ-13% מעל גיל 65. אז איך זה שבכנסת ה-23, כיהנו רק 31 נשים, שהן 25.8% מכלל חברי הכנסת?

*39 מפלגות מתמודדות על הכניסה לכנסת ה-24, כשרק בראש מפלגה אחת עומדת אשה – מירב מיכאלי במפלגת העבודה. מספר הנשים הממוקמות במקום ריאלי בבחירות הנוכחיות עומד על 38. 38 מתוך 120. אפילו לא שליש.

*ברשימת 30 המועמדים לכנסת של הליכוד נמצאות 7 נשים. ברשימת 20 המועמדים לכנסת של יש עתיד – 8 נשים. ברשימת 20 המועמדים לכנסת של תקווה חדשה – 7 נשים. ברשימת 17 המועמדים לכנסת של ימינה – 5 נשים. ברשימת 10 המועמדים לכנסת של העבודה -4 נשים. ברשימת 10 המועמדים לכנסת של ישראל ביתנו – 2 נשים. ברשימת 10 המועמדים לכנסת של כחול לבן – 3 נשים. וברשימת 10 המועמדים לכנסת של מרצ – 3 נשים.

*מבין 25 הפוליטיקאים המובילים מבחינת מספר ההופעות בתקשורת בשבוע שעבר, רק שלוש היו נשים: מרב מיכאלי, שהגיעה למקום השלישי ברשימת הפוליטיקאים המובילים בהופעות בתקשורת; תמר זנדברג, שהגיעה למקום ה-24 ויפעת שאשא-ביטון, שהגיעה למקום ה-25.

*השיעור הממוצע של הופעות של פוליטיקאיות בתקשורת המשודרת עמד בשבוע החולף (7-14.3) על 15% בלבד, וזאת בעיצומה של מערכת בחירות. שיעור ההופעות של פוליטיקאיות בשלושת השבועות האחרונים עמד בממוצע על 14%. במילים אחרות, שיעור ההופעה שלהן בבימות האקטואליה המרכזיות עמד על כמחצית משיעורן בכנסת.

*בדיקה שערכה חברת “יפעת” עבור שדולת הנשים נגעה לניתוח סדר היום התקשורתי הכללי, כדי לראות באילו סוגיות בולטת הזווית המגדרית. לפי בדיקה זו, מתוך שמונה הסוגיות הבולטות, שלוש כללו זווית מגדרית בולטת, יותר מאשר בשבועות הקודמים לבדיקה. בשבוע החולף נרשם סיקור ניכר לפרשת האונס במלונית הקורונה (116 אייטמים), יום האשה הבינלאומי (261 אייטמים) ופרשת יהודה משי-זהב (279 אייטמים). רק מבצע החיסונים ופתיחת המשק זכו למספר גדול יותר של אייטמים.

*אלימות נגד נשים, ובעיקר עליית האלימות בימי הקורונה, היא הנושא החשוב ביותר שחברות הכנסת החדשות חייבות להתמודד איתו. לפי נתוני האו״ם, 243 מיליון נשים ונערות בעולם בגילאי 15-49 היו נתונות לאלימות מינית או גופנית מצד בן זוגן ב-12 החודשים האחרונים. לפי נתוני משרד הרווחה אצלנו, מספר התלונות לגבי אלימות במשפחה זינק פי 3 מתחילת המגיפה.

*ויצו הקימה בימי הקורונה מקלט חירום ארצי יחד עם משרד הרווחה. מיום פתיחת המיזם, במאי 2020, סיפק המקלט סיוע ל-120 משפחות – פי שלושה מנתונים המוכרים ממקלטים בתקופות אחרות. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל חושף כי בקורונה חלה עלייה של 95% בדיווחים לקו החם שלו. אבל למרות כל הנתונים המדאיגים האלה, שני שליש מתיקי התקיפה המינית נסגרים בבתי המשפט מחוסר ראיות.

*ועדת הכספים של הכנסת ציינה ביום שלישי, 24.11.20, שחייבים להעביר באופן מידי כ-100 מיליון שקל למלחמה באלימות נגד נשים, כך לאור תוכנית של הכנסת שקבעה כבר ב-2017 כי במשך 5 שנים יועברו 250 מיליון שקל לתוכנית שגובשה ואושרה. שלוש שנים אחרי, הועברו רק 50 מיליון שקל לפרויקט.

*על רקע העלייה החדה בתקופת הקורונה, ביחס ל-2019, בפניות לקווי הסיוע לאלימות משפחתית, נחשפים הנתונים הבאים: 88% מהנפגעות מדווחות שהיתה להן הכרות קודמת עם התוקף ו-64% ממקרי התקיפה המינית של בני 12 ומטה מבוצעים על ידי בן משפחה.

;
Font Resize
Contrast