עוזרי, שחי בניו-יורק, בחר להתרכז ב”דיינר”, אייקון אמריקאי על-זמני, שחרוט במיתולוגיית החיים באמריקה
יגאל עוזרי. ה”דיינר” האמריקאי מספק כבוד והגינות למעמד הפועלים, מקום בילוי מבוקש לבני העשרה וחווית אכילה נגישה לכל המשפחה. צילום: Jonathan Mannion
יגאל עוזרי, 63, נולד אומנם בחולון ולמד אמנות במכון לאמנות בבת-ים, אך בשנות ה-80 עבר לניו-יורק, ומאז הוא חי ויוצר שם. לכן זה לא מפתיע שהתערוכה החדשה שלו, “אמריקנה”, שתיפתח ב-13.11.21 בגלריית זימאק לאמנות עכשווית בתל-אביב, עוסקת ב”דיינר”, אייקון אמריקאי על-זמני שחרוט במיתולוגיית החיים האמריקאיים.
בתחילת דרכו החל עוזרי לצייר בסגנון מופשט, אולם בשלב מתקדם יותר עבר לציור ריאליסטי, וכיום סיגל לעצמו שפה ייחודית של ציור היפר ריאליסטי. עבודותיו נמצאות באוספים של מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, במוזיאון מקניי בסאן-אנטוניו, במוזיאון היהודי בניו-יורק, בספרייה הציבורית בניו-יורק, במוזיאון תל-אביב לאמנות, במוזיאון אלברטינה בווינה ועוד.
“אמריקנה”, תערוכתו הנוכחית של עוזרי, מציגה אומנם נושא חדש, ה”דיינר” האמריקאי, אך היא הרחבה של נושאים המייצגים את הסמליות האמריקאית ביצירתו ומאפשרת לו להמשיך את החקר של זהות ואינטימיות בתוך רקע תרבותי דינמי משתנה.
סעודה משפחתית ב”דיינר”. אחד מציורי תערוכת “אמריקנה” של יגאל עוזרי בגלריית זימאק בתל-אביב. צילום: Matt Ruiz
עוזרי בחר להתרכז בתערוכתו החדשה ב”דיינר”, שבמשך שנים ארוכות היה תופעה משונה שסייעה בהתרופפות הגבולות בין המעמדות החברתיים, בתקופה שבה, סעידה מחוץ לבית היתה שמורה למעמד הגבוה. ה”דיינר” במהותו הינו “חוף מבטחים” לכל; חלל שהוא ציבורי ועם זאת פנים-אישי, המספק כבוד והגינות למעמד הפועלים, מקום בילוי מבוקש לבני העשרה וחווית אכילה נגישה לכל המשפחה.
עוזרי לוכד במכחולו בציורי ה”דיינר” אלמנטים רבי אימפקט של הבניית העבר – החל מריהוט וכלה בתאורה. ה-mise-en-scene (אמצעי מבע חזותיים-עיצוביים) הייחודי כולל אבזרי כרום מתכתיים המשקפים תאורת ניאון קופצנית וקווים עזים של צבעים תוססים. מזכרות וינטג’ עתיקות עושות את דרכן פנימה אל תוך הקומפוזיציות ומוסיפות מעין דוק של נוסטלגיה קסומה הנוגעת ברבדים קמאיים.
בסידרת עבודות ה”דיינר” וכמרכיב נוסף לצביון הנוסטלגי של ציוריו, עוזרי כולל פריטים בני זמננו שלעולם יהיו מזוהים עם הזיכרון הקולקטיבי הרחב. ישנן גם רמיזות המאפיינות את עידן הקורונה: ממלצרית החובשת מסיכה על פניה, דרך עמדת בידוק עם מד חום בכניסה ושלט על החלון המציין חובת חבישת מסיכות.
ב”דיינר” אפשר לאכול גם לבד. עוד יצירה מתערוכת “אמריקנה” של יגאל עוזרי. צילום: Matt Ruiz
באמצעות ההנגדה בין חדש לישן, עוזרי הופך סידרת עבודות זאת לחוצת ממדי זמן ומורכבת. יחד עם זאת, הוא נשאר נאמן לסגנון ציוריו, המאופיין במשיכות מכחול חדות לפרטי פרטים המשולבים עם מרכיבים מופשטים, תוך שהוא מטיל זרקור ומאיר את הקרביים של דימויים אדריכליים רטרוספקטיביים.
ברבדים רבים סידרת ה”דיינר” מגלמת את החלום האמריקני, כפי שאמר ההיסטוריון והסופר האמריקאי ג’יימס טרוסלו אדאמס: “אתוס לאומי – אוסף של רעיונות שבהם החירות כוללת את ההזדמנות לשפע והצלחה המשדרגים את הניידות החברתית למשפחה ולילדים, שמושגת באמצעות עבודה קשה בחברה עם מעט גבולות”.
עוזרי מציג תערוכות רבות מסביב לעולם – בספרד, סין, הולנד, צרפת, גרמניה ומקסיקו ועבודתו אף מככבת בשער של כריכת הספר “פוטוריאליזם והעידן הדיגיטלי”. תערוכת יחיד שלו מוצגת בימים אלה במוזיאון פלינט במישגן, מציגה רטרוספקטיבה של אמצע קריירה ותינעל בינואר 2022.
יגאל עוזרי. היצירות שלו כוללות אבזרי כרום מתכתיים המשקפים תאורת ניאון קופצנית וקווים עזים של צבעים תוססים. צילום: Jonathan Mannion
“אמריקנה”, גלריה זימאק אמנות עכשווית, החל מ-13.11.21 בשעה 20:00 בערב ועד 25.12.21.ה’ באייר 68, כיכר-המדינה, תל-אביב.
פסטיבל סרטי נשים בירושלים: פסטיבל חדש המוקדש כולו לסרטים שבוימו על ידי נשים
תורמים מכונות הנשמה, מסייעים לאנשים מוגבלים ומעניקים ייעוץ דיגיטלי חינם לבני הגיל השלישי
מגשימת החלומות: שרונה קרני-כהן הקימה קולקטיב של אמנים שיהפכו כל רעיון שלכן ליצירת אמנות