האמנית מיכל ליטואר גבריאלוב מציגה, בהשראת ארכיון הצילומים של סבה, עבודות בטכניקות שונות
מיכל ליטואר גבריאלוב: “הסבא הפרטי שלי הוא מעין נייר לקמוס לדור של אז אבל גם לזהות שלנו היום”
מיכל גבריאלוב, בעבר סוכנת אישית לאנשי תוכן ולתסריטאי טלוויזיה וקולנוע, וכיום אמנית מצליחה שעבדה והציגה בארץ ובניו-יורק, מציגה עכשיו תערוכה חדשה, בגלריה “על הצוק” בנתניה, שנוצרה בהשראת ארכיון הצילומים של סבה. את התערוכה אצרה דניאלה גרדוש-סנטו.
מיכל, מה מניע אותך ליצור?
מיכל: “כמה וכמה פרמטרים. כמובן הצורך הבסיסי לצייר ולרשום, אבל באמת הזהות. הגיבוש וההבנה מהי הזהות שלי כאשה יהודייה, כישראלית שחיה הרבה שנים בארצות-הברית, כאמנית, כאמא, כבת וכבת זוג. והסביבה שלי, כולל הסביבה הפיזית, היא האווירה במדינה, המאווים והתקוות”.
מה מזקק את התערוכה הזו?
“אני מתעסקת בזיכרון, במהות של הזיכרון. מה נשאר לנו מאירוע? לרוב אנחנו מתקבעים על פריימים מהאירוע ולאו דווקא על האירוע. אז אני לוקחת פריים ומשנה אותו לעיבוד של הזיכרון של היום. מה אומר לי אותו הזיכרון בהווה ואיך הוא ישפיע עלי בעתיד”.
אחת מהיצירות של מיכל ליטואר גבריאלוב בתערוכה “מחר לא ימחק את העבר”
מהיכן “הפריימים”?
“אני כבר שנים חופרת בארכיון הצילומים של סבי. חשבתי שאני אקים תערוכה אחת או שתיים ואפסיק. אבל מאז שמצאתי את הארכיון טרם סיימתי לעבוד עליו. מי שעזרה לי מהיום שהגיתי וסיפרתי שהוא בידיי, היא האוצרת של התערוכה הנוכחית, דניאלה גרדוש-סנטו, שגם היא באה מתקשורת וטלוויזיה וגם שם הכרנו. דניאלה עזרה לי למיין את הארכיון לאורך תקופה ארוכה.
“הרצון לזקק תקופה של תחילת הדרך של הקמת המדינה נותן לי כוח להבין למה אני ציונית למרות שחייתי הרבה שנים בארצות-הברית. אני פה, ועם כל הביקורת על מה שקורה בימים אלה, אני אופטימית. המדינה תשרוד ותשתנה, יש פה אנשים נהדרים ומדינה שנותנת לנו אפשרות לחיות בזהות שלנו. אנטישמיות יש בכל העולם וכנראה לא תיעלם. הסבא הפרטי שלי הוא מעין נייר לקמוס לדור של אז אבל גם לזהות שלנו היום”.
האם זו תערוכת צילומים?
“ממש לא. אני לוקחת את הצילום כמו קנווס ובעצם משתמשת בו כנקודת התחלה. בנוסף יש בתערוכה ציורים לא בטכניקה מעורבת. אני משתמשת גם בתאורה, שכבר בתערוכה אחרת השתמשתי בצילומים שלי מנאפולי. גם פה אני משתמשת בקולאז’ ובחומרים שונים. מעבר לכך, הפעם יצרתי גם וידיאו ארט, שזה תחום חדש לי והעורך המצוין היה דן תומר ואת המוזיקה יצרה הבת שלי, המוזיקאית שירה גבריאלוב, עם ייעוץ של מיקי, בעלי. יצרתי גם מיצב שמורכב מתיבות דואר ישנות, ועוד-ועוד”.
התערוכה: “מחר לא ימחק את העבר” תיפתח ב-6.1.23 בגלריה “על הצוק” בנתניה, רחוב המעפילים 19, בשעות 11:00-14:00, ותהיה פתוחה עד ה-4 במרץ 2023.
עוד עבודה מהתערוכה “מחר לא ימחק את העבר”
הרומן החדש של הפסיכולוגית רוית ראופמן: הסיפור שמעולם לא סופר על הניצולה ממחנה ההשמדה בלזץ
“לכי להיבדק ותדרשי גם בדיקת אולטרסאונד מדי שנה. ותאהבי את הגוף שלך, מגיע לו ולך”