fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/04/רמון-גדול.jpg

נועה רמון: יומנים נשרפים, אותיות פורחות באוויר

נועה רמון, בתם של רונה רמון ז”ל ושל האסטרונאוט אילן רמון ז”ל, איירה את הציור עבור ההזמנה לתערוכה “חי בחלל”, שתיפתח בחודש מאי במוזיאון ישראל, בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע

רונה רמון והילדים. מימין יפתח, טל, רונה ונועה בטקס הדלקת המשואות

רונה רמון והילדים, מימין לשמאל: יפתח, טל, רונה ונועה בטקס הדלקת המשואות (באדיבות קרן רמון)

התערוכה, “יומן אילן רמון ומגילת חנוך מקומראן”, היא חלק ממיזם משותף של מוזיאון ישראל וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.

דפי יומן החלל של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שרדו אחרי אסון המעבורת קולומביה בשנת 2003 . קטעי “ספר חנוך” נמצאו בין המגילות הגנוזות לפני כ-7 עשורים. העמדתם אלה לצד אלה, עד כמה שהיא מפתיעה, חושפת הרבה מן המשותף להם בתוכנם, במראם ובנסיבות הישרדותם.

שני הגיבורים, חנוך הקדום ורמון המודרני, “טייסי החלל הראשונים”, מספרים בגוף ראשון על חוויותיהם בעת סיורם במרחב הקוסמי. לצד הדפים המוצלים יוצג ספר תורה זעיר הדומה לספר שלקח עימו אילן רמון לחלל והוא משלים את הסיפור המרגש שמגוללת התערוכה.

האיור של נועה רמון לתערוכה חי בחלל

הציור עבור ההזמנה לתערוכה “חי בחלל” שאיירה נועה רמון

בתערוכה יוצגו קטעי יומנו של אילן רמון ובהם קטעים שמעולם לא פורסמו. נועה רמון, בתם של אילן ורונה רמון ז”ל, איירה את הציור עבור ההזמנה לתערוכה “חי בחלל”, שתיפתח בחודש מאי במוזיאון ישראל, בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע. על התערוכה, כתבה נועה:
“יומנים נשרפים, אותיות פורחות באוויר:
באותו הזמן כשחשבתי על הציור, קראתי שוב מהיומנים של אבא ואסף, נסעתי באוטו ושמעתי את השיר של אביתר בנאי ‘אותיות פורחות באוויר’.
כששמעתי את מילות השיר ‘יומנים נשרפים, אותיות פורחות באוויר’ הרגשתי שזה מתאר את הסיטואציה במדויק. ממש ראיתי וכבר דמיינתי בראש את הציור.
את הציור ציירתי בעיפרון בפעם אחת במחברת סקיצות קטנה ואט-אט הפך למה שהוא היום.
הציור מורכב ברובו מטוש שחור ומטוש לבן והעולם מצבע אקריליק. בסוף גם הוספתי את האותיות שפורחות באוויר בין הכוכבים ומבין דפי היומנים.
היומן, ממש כמו נס, שרד את ההתפרקות של המעבורת ונפל בין החתיכות. הוא נמצא בטקסס כשכל הדפים בערמה אחת כאילו מחכים שיבואו ויקראו אותם.
כשאמא שלי אמרה לי שפותחים תערוכה במוזיאון ישראל ויציגו בה את היומנים של אבא הרגשתי שהחיבור הוא מדויק וכל כך שמחתי כשהמוזיאון החליט שגם לו זה נראה ראוי ורצו את הציור שלי כהזמנה לתערוכה.
אני מתרגשת מאוד לקראת התערוכה ומהעובדה שהציור שלי שהוא חלק מהפרויקט הזה, ובעיקר מהנס שהיומנים נפלו וחזרו אלינו, וכך אנחנו זכינו לקרוא את המילים של אבא שלי משם”.

;