fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/01/פרופ-זאב-רוטשטיין-וקורונה.jpg

פרופ’ זאב רוטשטיין בראיון בלעדי: “מהנתונים שבידי, 20% מחולי הקורונה בארץ נדבקו במוטציה הבריטית”

מנכ”ל הדסה בראיון ל”רות עבור”: על החיסונים והמוטציות, על התנהלות הממסד, היכן טעינו ואיך אפשר לתקן

מאת: לימור אזולאי

1פרופ זאב רוטשטיין

פרופ’ זאב רוטשטיין: “בחודשים מאי-יוני יהיו לנו 15 מיליון חיסונים של המכון הביולוגי וזה בהחלט יכול להיות גלגל הצלה, אם נסתבך”. צילום: יח”צ

“לפני כשלושה שבועות קיבלתי את החיסון הישראלי ואני אחד מ-900 הנסיינים המתנדבים של המכון למחקר ביולוגי בישראל”, אומר פרופ’ זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי הדסה. “מדובר במנת חיסון אחת אבל אני לא יודע מה קיבלתי, ואדע רק בעוד שלושה שבועות אם אכן קיבלתי חיסון אמיתי או פלצבו. כמובן שאני פוחד להידבק, מה גם שיש לי רקע של גורמי סיכון, אבל כל מי שמתנדב מוותר על משהו ואני מאמין בדוגמה אישית וויתרתי למען הכלל”.

פרופ’ רוטשטיין נחשב לבולדוזר ולאיש עקרונות אמיץ, מי שאינו נרתע מלהביע דעות אופוזיציוניות לצעדי הממשלה ביחס לקורונה, ועולה פעם אחר פעם להתקפות על משרד הבריאות והממסד הרפואי. לפני ניהול הדסה, ניהל את המרכז הרפואי שיבא-תל השומר, וכיום משמש גם פרופסור חבר קליני באוניברסיטת תל-אביב.

בימים אלה, ימי הסגר השלישי המהודק, עונה פרופ’ רוטשטיין בראיון מיוחד ל”רות עבור” לשאלות הבוערות בעניין הקורונה: על החיסונים והמוטציות, על ההתנהלות של הממסד,  כן או לא סגרים, היכן טעינו ואיך אפשר לתקן, וגם על התפקיד הבא שלו.

“ישנן 20 מוטציות מוכרות של הווירוס”

פרופ’ רוטשטיין, ידוע שווירוסים מייצרים מוטציות וכבר לפני כחצי שנה התפרסמו מחקרים על המוטציות של הקורונה. איך קרה שרק עכשיו המוטציות התחילו לעורר בהלה גדולה?

“ישנן 20 מוטציות מוכרות של הווירוס שלא השפיעו על הדבקה, החמרה ותמותה. לאחרונה הבריטים מצאו מוטציה, שאנחנו מכנים אותה המוטציה הבריטית, שהיא מתפשטת מהר יותר ויש אי ודאות אם הנוגדנים כתוצאה מהחיסון יעילים נגד המוטציה הזאת והסברה אומרת שכן, אבל התקופה שבה אנחנו מחוסנים לא יכולה עדיין להעיד ועובדה שיש כאלה שחוסנו וחלו.

“אצלנו, משום מה, משרד הבריאות נוקט בשיטות נלוזות של העבר כשהכל מנוהל על ידו ואנחנו לא שותפנו מי נדבק במוטציה ומי בווירוס הקורונה המוכרת. מהנתונים שלי, 20% מחולי הקורונה בארץ נדבקו במוטציה הבריטית שאנחנו יודעים עליה שהזמן מהמגע שלה עם חולה עד ההדבקה, הוא קצר יותר ומכאן שההדבקה ממנו באוכלוסייה – היא מהירה.

“לכן ראינו שמה-19 בדצמבר יש עלייה גדולה בשכיחות ההדבקה. מה שמאפיין את ההדבקה בגל השלישי קשור למוטציה הזאת. וטווח הגילאים הוא צעיר יותר לעומת הסגרים הקודמים בעיקר בגילאי 21-60. לפחות בהדסה, אני יכול להגיד שיש יותר חולים, אבל בחומרת המחלה אין שינוי”.

האם תוכל להסביר את ההבדלים בין החיסונים השונים?

“ההבדלים הם בטכנולוגיה. של ‘פייזר’ ו’מודרנה’ הם בטכנולוגיה של הנדסה גנטית ולא חיסון חי, שמוכרת כבר עשור בשם mRNA. הגוף מייצר נוגדנים נגד החלבון הספציפי שנמצא על הנגיף, מערכת החיסון תוקפת אותו ומנטרלת אותו. ההבדל בין השניים הוא במערכת השומנים שעוטפת את החיסון, ולכן בעוד את החיסון של ‘פייזר’ יש לשמור במינוס 70 מעלות וניתן לשמור אותו במקרר רק חמישה ימים ולתת את המנה השנייה 21 יום אחרי לפחות, החיסון של ‘מודרנה’ נשמר במינוס 20 מעלות וניתן להשתמש בו עד חודש ימים ויש לתת את המנה השנייה אחרי 28 יום.

“החיסון ‘אסטרהזניקה’ הוא של חברת תרופות בריטית, גירסה מוחלשת של נגיף חי, קל לאחסון וגם קל להובלה, זול יותר, ויש להזריק את המנה השנייה כעבור חודש. שמעתי ש’אסטרהזניקה’ חברה לחיסון ‘ספוטניק 5’ הרוסי והשילוב של שניהם עושה היגיון ואני מאמין להם. החיסון של המכון למחקר ביולוגי בישראל מבוסס על וירוס מוחלש או מומת שאחרי שהוא מוזרק לגוף הוא מעורר את המערכת החיסונית לפעול והיא מייצרת נוגדנים נגדו. החיסון הישראלי דורש מנה אחת בלבד”.

כמה חברות יש במירוץ לחיסון נגד הקורונה?

“14 חברות. ריבוי החיסונים, בעיניי, הוא לתועלת ולא לרועץ”.

“הטעות הכי גדולה היא הפוליטיזציה של המגיפה”

בחברת “פייזר” טוענים שהחיסון שלהם יעיל נגד המוטציות.

“יכול להיות ש’פייזר’ צודקים, יש להם ידע קודם ומחקרים. אבל אנחנו במדינה לא עמדנו מול הסוגייה כי התושבים אצלנו רק עכשיו התחילו לקבל חיסון שני ויעברו עוד מספר שבועות עד שנדע. לפי שעה כולם צפויים להידבק ונדרשים לזהירות. לכולנו יש תחושה של סיום קורס ולולא הסגר ההדוק, ההתפרעויות היו יותר גדולות. אחרי כמעט שנה לציבור נמאס, הוא רוצה לחגוג במסיבות, בפאבים. אנחנו נמצאים על קצה גבול היכולת מבחינת היענות להגבלות ולסגר, אז יש מירוץ מקביל בין כמה חיסונים“.

מהי הטעות הכי גדולה שנעשתה בישראל בהתמודדות עם הקורונה?

“הטעות הכי גדולה מההתחלה ועד הסוף היא הפוליטיזציה של המגיפה. הטענה שנשמעת בציבור יותר ויותר היא שאי אפשר לסמוך על משרד הבריאות, יש חוסר אמון במשרדי הממשלה ובראש הממשלה, ישנה פגיעה במרקם החברתי, חוסר אחדות בין התושבים, אם זה חרדים, ערבים, יהודים. והתוצאה: מדינה סובלת ושסועה, כלכלה שפגעה קשה בעצמאים, בבעלי חנויות, שכל עולם הקמעונות שלה על הפנים, יש גל עצום של מובטלים ובנוסף, הרגלנו את כל הצעירים לקבל תמיכה מהממשלה במקום לצאת לעבוד. זה עולה ביוקר וזה יעלה ביוקר. לא זכינו לפנדמיה, למגיפה קלה, איבדנו עד כה מעל 3,500 אנשים, ובעוד רבים שחלו. אין גרוע יותר ממה שעברנו”.

האם, לדעתך, עשו הכל כדי למנוע סגר שלישי?

“לא. אני לא האדם לשאול אותו, כי אני עקרונית מתנגד לסגרים. הטענה שלי היא שהמחיר הכלכלי והחברתי לא מצדיקים סגר. בכל סגר, כשמצמצמים התקהלויות וסוגרים פאבים, תהיה ירידה בתחלואה ואנשים לא יידבקו. אבל אם היינו מקפידים על ההנחיות, יכולנו להגיע לזה בלי סגר.

“תופעת הסגרים ניתנה בקלות יתרה על ידי הממשלה עם מודלים מהמאה שעברה ולא נקטו במשהו יותר חכם כדי לשמור עלינו מהתחלואה. מערכת הבריאות חזרה לפעול בלי שום אמצעי מגן, למשל כמו שנעשה בתחילה בבתי אבות אחרי שגילינו מאות נדבקים ויצרנו רגיעה ובגל הזה אכן אין הרבה קשישים.

“אם היו יוצרים מגן בחינוך, היו מונעים 50% מההדבקות בבתי ספר. אבל לא הפעילו שיקול דעת, מה שנקרא, ישראליות במיטבה והווירוס התפשט ככל העולה על רוחו. ראש הממשלה והממשלה המנופחת לא קיבלו החלטות בזמן וההחלטות שכן התקבלו לא נבעו מבריאות אלא משיקולים אחרים”.

“תעשיית הישראבלוף פגעה קשה ביכולת לנהל את המערכה”

אילו יכולת לחזור בזמן, לימי הסגר הראשון, מה היית עושה אחרת?

“הייתי סוגר בצורה הרמטית את שדות התעופה. כל הגזירות הקשות של שבועיים בידוד לאנשים בריאים ששבו מחו”ל, גרמו לאי שיתוף פעולה של האנשים. בפועל רק 25% היו בבידוד והשאר ברחו. תעשיית הישראבלוף פגעה קשה ביכולת לנהל את המערכה, היו כמויות קטנות של בדיקות, ולקח זמן לקבל את התוצאות, המערכת לא דפקה כמו שצריך.

“ואז עברנו לקיצון השני והוצאנו כסף שאין לנו על מערך אפידמיולוגי של פיקוד העורף. אלפים עבדו שם וזה לא עזר כהוא זה נגד האפידמיה, כי גם לטיימינג יש משמעות גדולה. אם הייתי מקבל החלטות של מדינה, הייתי דואג קודם כל לחיסון הישראלי והייתי שומר על הכלכלה. יש מדינות אחרות שעשו את זה ונמנעו מסגר ולא היו שם נדבקים יותר מאשר אצלנו”.

מי שקיבלו את החיסון של ‘פייזר’ או ‘מודרנה’ יכולים כבר לדעת לכמה זמן הם מחוסנים?

“אין לנו עדיין מעקב ארוך טווח אחרי החיסוניות של חיסוני ה-mRNA. ‘פייזר’ בדקו אחרי 3 חודשים ועדיין נשמרת חיסוניות. ככל שיחלוף הזמן יהיה לנו מעקב ארוך יותר לכמה זמן החיסון יעיל. בין שאר הסיבות, ישראל מעניינת כמדינה שהתחסנה רובה לצורך מעקב ארוך טווח”.

האם יש סבירות שנצטרך לקבל חיסון אחת לשנה?

“יכול להיות שכן ואז נתייחס אליו כמו שמתייחסים לחיסון שפעת”.

פרופ’ יורם לס התייחס לנגיף הקורונה כאל שפעת ובכל זאת התחסן בו.

“יורם לס היה מאוד מקורי בגישה שלו, הפך להיות תופעה באולפנים לא כל כך רציניים. אני חושב שהוא טעה ועם כל הכבוד, הוא לא מדען ומומחה למחלות מתפרצות וזיהומיות”.

האם אתה מסכים עם שיטת התיעדוף של המדינה למתן חיסונים?

“אני הייתי מתעדף את אנשי מערכת החינוך כי הטראומה על תלמידי ישראל משולה לאיבוד שנה שלמה, מעבר לבעיות פסיכולוגיות ואחרות בשנת הזום שנכפתה עליהם”.

בתי חולים מסוימים החליטו על התיעדוף ובחרו לחסן מורים בניגוד לדעתו של משרד הבריאות, מה דעתך על זה?

“מחסור יוצר שוק שחור וכשהיה מחסור, עיריית תל-אביב עשתה תרגיל עם בית חולים איכילוב ועיריית רמת-גן עשתה תרגיל עם שיבא תל-השומר. זה לא נעשה מרוע לב, אלא מתוך צורך. בימים שהמנהיגים לא מראים את הצורך, העם קובע בעצמו והעם לא תמיד טועה”.

“לבחירות בחודש מרץ יש השפעה על מצב בריאותנו”

בזמן האחרון שומעים פחות ופחות רופאים שיוצאים נגד החלטות משרד הבריאות. לאן נעלמה הביקורת של בכירים במערכת?

“הביקורת ישנה, אבל לא באולפנים כי שם יש התיישרות עם הממשלה ומשרד הבריאות. עושים אצלנו אידיאליזציה של המנהיגות, לכן קשה למצוא את הקולות, למרות שראיתי כמה הפקות עם אנשי מקצוע, כמו הסרט של אורלי וילנאי וגיא מרוז, אבל כל מה שנעשה הוא בדרכים אלטרנטיביות. לבחירות בחודש מרץ יש השפעה על מצב בריאותנו”.

מהן ההשלכות של הקורונה על מערכת הבריאות כולה?

“הקורונה שינתה באופן יסודי את מערכת הבריאות וגם הפכה בתי חולים לבתי חולים לטיפולים נמרצים”.

אתה סבור שאנחנו צריכים להיערך לנגיף הבא?

“תמיד צריך להסתכל קדימה וכאן החשיבות הגדולה של החיסון הישראלי. בחודשים מאי-יוני יהיו לנו 15 מיליון חיסונים של המכון הביולוגי וזה בהחלט יכול להיות גלגל הצלה, אם נסתבך”.

בממשלה אמרו שעד פסח הקורונה תהיה מאחורינו, אתה מאמין שעד אז נחזור לשיגרה?

“שמעתי את ראש הממשלה אומר שבליל הסדר יבוא אליהו הנביא. אין לי סיבה שלא להאמין”.

לסיום, יש לך התלבטויות לגבי התפקיד הבא שלך?

“לא. אחרי קריירות ציבוריות במשך 37 שנים וחמש שנים בהדסה, תפקידי הנוכחי יסיים את תפקידיי הציבוריים. אני אהיה פנסיונר ב-100% + משרה כסבא לנכדים”.

;
Font Resize
Contrast