בגדים נערמים אחד על השני, תפסתי אותה מטפסת על הערימה כדי לפתוח את החלון ולהיכנס לבית. הרגל נתקעה לה בכל מקום, זה היה עצוב כל כך לראות את אחותי מנסה להיכנס לבית שלה שבמצב רגיל היה שווה הון אם לא היה עמוס בצורה מפחידה כל כך.….
הראש נוגע בתקרה כי הכמות של הזבל עוברת את המטר וחצי! כך היא עוברת בין החדרים כשהבית נראה כמו מעורה של עכברים. הכול צר, המעברים חסומים וזה באמת מדאיג. כמויות זבל בכל נקודה, מכל עבר, אין לי מושג מה עושים. בפעם הקודמת שדפקנו אצלה בדלת היא פשוט לא ענתה ופעם אחת היא פשוט סרבה לפתוח.
לילה היא ישנה על ערמת הזבל ואם תשאל אותה מבחינתה זה נוח. היא לא מבינה מה רוצים ממנה אם בכלל. “זה לא שיש לי גופה או שאני מזיקה או מסתירה משהו” כך היא מכנה את האגירה ולא מבינה מה רוצים ממנה.
המקרר עמוס במזון ישן, השירותים והמקלחת חסרי גישה כך שהיא לא מתקלחת ורוב הזמן היא מנקה את גופה עם מגבונים. עד כמה שמצער לומר את הצרכים שלה היא עושה לתוך שקית שאותה היא מאחסנת בצד וכל כמה ימים כשהיא יוצאת לאגור היא זורקת אותה בלי שאף אחד ייראה. בינתיים הריח בדירה חזק מאוד וגם כשהיא אוטמת את החלונות השכנים צועקים הצילו.
השכונה מדהימה, נקייה מבחוץ אבל כשנכנסים לבית של אחותי בת השישים מבינים שזה רחוק מלהיות פסטורלי ומשהו שובר את זה בענק, אני חושב שקוראים לזה אגרנות כפייתית רק שאחותי לא מודעת לכך, כל הארבעה חדרים כולל השירותים והאמבטיה מלאים בכמויות בלתי נתפסות של זבל.
האם זאת האחות שגדלתי איתה? עכשיו כשהיא עוברת טיפולי כימותרפיה אין לה איפה ואיך לנוח והיא חייבת עזרה! מי עוזר לפנות דירות כאלו? איך גורמים לה לשנות גישה ולהפסיק עם הדבר הזה שמסכן אותה כל כך?
פינוי דירות מלאות זבל וניקיון – אתם שואלים המפנה עונה
מה שקראתם הרגע זה תרחיש אחד מיני אין ספור תרחישים של אגרנים כפייתיים שלא מבינים מה רוצים מהם. הם אוגרים ללא הפסקה וחלקם רוצים להפסיק אבל לא באמת יודעים מאיפה ואיך להתחיל את הפינוי הגדול הזה. חלקם מתביישים, חלקם מפחדים ואפילו כאשר ועד הבית מתקשר לגבות את החובות של הבניין הם רועדים בכל גופם, מחכים שהוא ילך ורק שהוא נעלם הם מתקשרים ומבטיחים להגיע בכוחות עצמם לשלם – הכול כדי שלא יתפסו אותם “בשעת מעשה”.
זה תמיד מתחיל בערוץ קניות, משהו שמביא קצת נחמה, משהו שמניע, מעיר ומפיג את הבדידות ומשם זה ממשיך גם לאגירת זבל בדיוק כמו המקרה של הגברת בסיפור שלנו כאן.
לוקח זמן עד שאגרן יבוא ויצהיר שהוא מתגעגע, שהוא רוצה לראות את הנכדים, שהוא רוצה לארח את המשפחה אבל לא יכול בגלל המצב שנקלע אליו. פתאום הוא מבין שהוא לא יכול להיות שום חלק בחיים של אנשים וזה מציק ושזה מגיע לשם, רק בנקודה הזאת אפשר לנסות ולייצר שינוי. במקרה של הגברת הזאת המחלה שקיננה בה גם היא עוררה אותה לייצר את השינוי ואת השביל זה גם הגענו לכאן, לתת יד, לעזור לאדם שנמצא בשעת משבר וסכנה.
איך ומה קרה לך במפגש הראשון עם הגברת הזאת?
הגענו למקום והיא לא פתחה את הדלת, אח שלה דפק על הדלת אבל היא לא הסכימה לפתוח. ביקשתי ממנו לנסות ולתת לי לדבר איתה. ביקשתי שלא תפחד, אנחנו כאן רק להכיר, לא לעשות שום דבר שהיא לא רוצה. עדיין הדלת נותרה סגורה ובשנייה שכמעט עמדנו ללכת היא פתחה את הדלת ויצאה אלינו.
באותו הזמן שהדלת נפתחה ריח חזק מתוך הנכס הגיע עד אלינו והבנו עד כמה המצב שלה חמור ועד כמה היא זקוקה ליד מושטת ועזרה. לאחר שיחה ממושכת היא הסכימה שנתחיל בפינוי, הבטחנו לה שהיא תהיה חלק ממנו, לא נעשה שום דבר שהיא לא רוצה.
כיצד התנהל הפינוי בדירה? דברים מקדימים לפינוי, בין הפינוי ותוך כדי:
ביום למוחרת הגענו לנכס מוקדם מהרגיל. כהרגלינו ידענו בדיוק היכן לחנות את הרכבים, לא תפסנו שום חנייה ומובן שתלינו מודעה יום לפני על לוח המודעות של הבניין על אודות הפינוי שאנחנו עומדים לעשות. מכיוון שהיינו זקוקים למעלית, הכנו את השימוש שלה מראש וכדי שלא לפגוע ברכוש השייך לבניין עטפנו אותה והכנו את כל אמצעי המיגון כדי לעבוד איתה.
הגברת התיישבה על כיסא ומדי פעם נתנה לנו הערות לגבי מה היא רוצה להשאיר ומה לזרוק. מובן שבכל פעם הקשבנו, אם נגענו בשקית או אפילו חלילה במשהו שרגיש לה היינו מתנצלים והולכים “בין הטיפות” כדי לא לעצבן או לערער את הביטחון שלה.
המיון נעשה במהירות יחסית, פתאום הרגשנו שהיא מתעייפת מלומר לנו מה כן ומה לא ובוטחת בנו! ניצלנו את הרגע הזה אבל לא יותר מדי, עדיין הבנו שכל רגע של פינוי מול אגרן יכול להשתנות והוא יכול לעצור את כל ההליך. לכן, הכול נעשה בעדינות, ביחס קרוב, בשקיפות מלאה.
איך מוצאים את הזבל בלי להביך את האגרן? לאן שולחים את כל כמויות הזבל? העירייה לא עוזרת?
במקרה של כמויות זבל בלתי נתפסות שיוצאות מדירה של אגרן צריך להבין! אין זה מתפקידה של העירייה לקחת חלק בזה ואם היא כבר מושכת כמות של זבל שהייתה מונחת מתחת לבניין זה עלול להתפזר ולגרור הרבה פעמים כעס מצד השכנים וקנסות שחשוב למנוע מראש!
אז איך עושים את זה נכון? במסגרת שירותי הפינוי של שי פינוי דירה אנו ערוכים לכל תרחיש ובין היתר גם להוצאת האשפה כך שהיא לא תביך את האגרן ולשם כך משתמשים אצלנו בשקיות אטומות שחורות שאת תכולתן אף אחד לא רואה. כמו כן לפני שבכלל מסיקים מסקנה כזו או אחרת הזבל נשלח ישירות אל מכולה ייעודית ומשם ישירות אל אתר אשפה והתוצאה? בית חף מכמויות הזבל בצורה התקנית ביותר.
איך מנקים דירה של אגרן לאחר פינוי זבל ומתי צריך לשפץ?
ניקיון של דירת אגרן הוא הליך שמתנהל אצלנו באמצעות חומרי ניקוי הטובים ביותר, לצד חומרים המכילים גם חומרי חיטוי מצוינים. המטרה היא בסופו של דבר למגר את הזוחלים שמצאו בית בתוך כמויות הזבל ולשלול הימצאותם של כאלה העלולים לגרום בסופו של דבר לתחלואים וסכנת חיים.
את הנכס מנקים באמצעות אקונומיקה וחומרי ניקוי חזקים ומרוכזים במיוחד – הכול כדי שהבית אכן יקבל את המענה הנקי ביותר. מקרר שהיה נגוע במזון מקולקל, כלים לא שטופים, תריסים שבורים שצריך לנקות, חלונות, מצעים, שטיחים, חדרי אמבטיה ועוד.
כאמור, אלו רק חלק מהשירותים המוצעים על ידינו אבל הסוד הגדול ביותר זה החיוך שעולה על פניו של אדם שזוכה בפינוי דירה אמיתי. כמו הגברת כאן יש כיום המוני אגרנים שחיים בתנאים שאינם תנאים ומתפקידכם בני המשפחה לאפשר להם לחיות בכבוד ולהפסיק את האגירה אחת ולתמיד.
זקוקים לעזרה? פנו עוד היום אל המפנים של שי פינוי דירה ובואו לראות ולשמוע על אין ספור סיפורים שהוכיחו את עצמם והחזירו ללא מעט אנשים את חייהם בחזרה.
המאמר נכתב בשיתוף שי שטיקגולד, פינוי דירה – https://www.house-eviction.co.il