אנה לוקצקי: “החיים הפוטוגניים ברשת, כל כך שונים מהחיים המורכבים של המציאות”

מעצבת האופנה אנה לוקצקי, בעלת חנות הקונספט AnnA, מי שייצרה בגדים עד מידה 50 והיתה מהפעילות המובילות למען אידיאל יופי מגוון, הודיעה השבוע כי היא סוגרת את החנות שלה. לוקצקי: “עבדתי 20 שעות ביום, ממלאת כל תפקיד אפשרי בעסק, אבל גם זה לא עזר לצערי, ואחרי רכבות הרים שרק עולם האופנה יכול לייצר, מגיע הדבר המפחיד הזה – סגירת העסק”

אנה לוקצקי: “הפריצה הכלכלית המיוחלת, חשבנו כולנו, ממש כאן מעבר לפינה. הרי כל כך הרבה נשים חיזקו, האמינו, באו, קנו, ובכל זאת הנס לא קרה והמורכבות של עסק ישראלי בעולם האופנה רק גדלה”

מעצבת האופנה אנה לוקצקי, 37, הבינה שהיא רוצה לעסוק בעיצוב אופנה כבר בגיל 11, כשסבתא שלה הסבירה לה שבגדים מספרים את הסיפור של האדם שלובש אותם. אז היא הבינה שהיא רוצה לייצר סיפורים כאלה עבורה ועבור נשים אחרות. כשהקימה את המותג שלה, היה לה ברור שהוא ייתן לכל אחת לראות ולאהוב את עצמה בדיוק כמו שהיא.

לפני כמה שנים פתחה לוקצקי את חנות הקונספט שלה, AnnA, החלה לייצר בגדים עד מידה 50 והפכה מהר מאוד לאחת הפעילות המובילות למען אידיאל יופי מגוון. העסק שלה הפך למדובר, מוכר, חברתי וויראלי. היא ניהלה קהילה ברשת בת כ-60 אלף עוקבות והרצתה ביחד עם דוגמנית העבר מעיין קרת, תחת הכותרת “ככה אני”, על הגוף ודימויו בשיח החברתי.

על מסלולי התצוגות של לוקצקי צעדו נשים אמיתיות בכל המידות ובכל הגילאים. בעבר סיפרה כי מודל ההשראה שלה הן אופרה ווינפרי, מישל אובמה וטיירה בנקס, נשים שיצרו שינוי והשפיעו על סדר היום החברתי. החלום שלה היה להיפגש עם בעלי מותגים גדולים בעולם ולהראות להם איך ניתן להגדיל את טווח המידות בדגמים קיימים.

השבוע, על רקע המצב הקשה שבו נתונה תעשיית האופנה הישראלית וסגירת מותגים ותיקים לצד בתי אופנה של מעצבים, הודיעה אנה לוקצקי כי גם היא סוגרת את החנות שלה. “זה הפוסט הכי חשוף שכתבתי אי פעם וכנראה גם אכתוב, היציאה שלי מהארון ברמה הכי ישירה, חשופה וכואבת”, כתבה בפייסבוק בגילוי לב אופייני.

אנה לוקצקי: “ההישגים שהצטלמו נפלא הסתירו לא אחת הישרדות יומיומית קשה ובלתי זוהרת בעליל – פערים גדולים מדי בין חיי הרשת לבין החיים האמיתיים”

“פשוט אתחיל מהסוף – אחרי הרבה דמעות וכאב, בשבועות הקרובים אמכור את הקולקציה האחרונה שלי ואסגור את הסטודיו האהוב. בשנתיים האחרונות אני נלחמת יומיום באינטנסיביות אדירה להצלת מפעל חיי. בניסיון אחרון להציל את העסק, נעזרתי בחברת הבראה לעסקים שליוותה אותי, באמונה מלאה באפשרות להצליח למרות כל המכשולים, ואני החלטתי שאעשה הכל, אבל הכל, בשביל להצליח. בשביל להיות מסוגלת להסתכל בעיניים לאנשים שהאמינו בי.

“בשנים האלה לא היו לי כמעט זמנים כאמא, כבת זוג, כחברה – רק עבודה. עבדתי 20 שעות ביום, ממלאת כל תפקיד אפשרי בעסק, אבל גם זה לא עזר לצערי, ואחרי רכבות הרים שרק עולם האופנה יכול לייצר, מגיע הדבר המפחיד הזה. הדבר שבגללו המוני שכירים וחולמים לא מעיזים לפתוח עסקים, והמוני עצמאיים משקשקים ומקווים שזה לא יקרה להם לעולם – סגירת העסק.

“הכל קרה כמעט במקרה – עסק קטן מהגליל שהפך למדובר, מוכר, חברתי וויראלי. המון אנשים האמינו ברעיון, במותג, בי… הפריצה הכלכלית המיוחלת, חשבנו כולנו, ממש כאן מעבר לפינה. הרי כל כך הרבה נשים חיזקו, האמינו, באו, קנו, ובכל זאת הנס לא קרה והמורכבות של עסק ישראלי בעולם האופנה רק גדלה. כדור השלג שבניתי בכוחות עצמי גדל ותחתיו אני קורסת, אחרי שנלחמתי ונאבקתי… עד שאזלו כוחותיי.

אנה לוקצקי: “איך בכלל אפשר לספר שלמרות כל הבגדים היפים, הפוסטים והתמונות, לפעמים החרדה הופכת מציאות כשלא נשאר כסף אפילו לאוכל הביתה“

“אני מבקשת סליחה מכל מי שהשקיע ושם מכספו האישי בעסק, ומתקשה להסתכל במראה בגלל חובותיי לאחרים. מבקשת סליחה מכל מי שהצטרפה והיתה חלק מהעשייה המשמעותית הזאת שהיתה ונותרה חשובה לי כל כך, בעומק נשמתי. מכל הנשים שהאמינו בי, בערכים שלAnnA , שקיימו והחיו את המותג.

“החיים הפוטוגניים ברשת, כל כך שונים מהחיים המורכבים של המציאות. ההישגים שהצטלמו נפלא הסתירו לא אחת הישרדות יומיומית קשה ובלתי זוהרת בעליל – פערים גדולים מדי בין חיי הרשת לבין החיים האמיתיים.

“סבתא שלי היתה אומרת, ש’עד שאתה לא מת אתה חייב להיראות טוב, לחייך, להיות נחמד וללבוש בגדים יפים’. כמה חיוכים לבשתי על עצמי כשמאחוריהם היו התקפי חרדה, דיכאון ושברון לב גדול. איך בכלל אפשר לספר שלמרות כל הבגדים היפים, הפוסטים והתמונות, לפעמים החרדה הופכת מציאות כשלא נשאר כסף אפילו לאוכל הביתה.

“לפני כמה ימים, באירוניה של החיים, העברתי הרצאה בירושלים על הנושא שהוא לא פחות משליחות בעיניי – דימוי גוף ואופנה. בסוף ההרצאה ניגשה אליי מישהי ושאלה על חיי הזוהר שאני מנהלת. אני! מנהלת! חיי זוהר… חייכתי, ניסיתי להסביר לה שזה לא כמו שזה נראה… ותוך כדי נקרעתי מהפער. הותשתי.

אנה לוקצקי: “אין לי מושג לאן אני הולכת מכאן, אבל אני מתפללת שאוכל להמשיך לקיים ולהפיץ את האמונה המלאה מנימי ליבי – שהיופי האמיתי נמצא במיגוון האנושי”

“היום אני מפסיקה לחייך במאמץ. פשוט עוצרת… נושמת, מבקשת סליחה, ומפסיקה לנהל חיים כפולים… זה פוגע לי בגוף ובנפש, בחיי המשפחה ובקשר שלי עם העולם. מגיע גם לכן וגם לי שהאמת תאמר ככה כמו שהיא… מפחידה ועצובה ככל שתהיה.

“מציפים אותי פחדים ושאלות כמו – מה אעשה? ממה נתקיים? איך תעבור המשפחה האהובה שלי את התקופה הקשה הזאת? מאיפה מתחילים עכשיו? אני לוקחת נשימה וחושבת על שתי הילדות שלי, שמגיעה להן דוגמה מאמא שבה הן כל כך מתגאות… כן, גם עכשיו. אני רוצה להראות להן שגם כשקשה כל כך, ממשיכים, גם כשזה מרגיש בלתי אפשרי.

“אין לי מושג לאן אני הולכת מכאן, אבל אני מתפללת שאוכל להמשיך לקיים ולהפיץ את האמונה המלאה מנימי ליבי – שהיופי האמיתי נמצא במיגוון האנושי ושכל אחת מאיתנו היא הייצוג של אידיאל היופי. תמיד ביקשתי מכן לכבד את גופכן, לקבל את עצמכן כמו שאתן. היום – אני מבקשת מעצמי לקבל אותי, עכשיו, כמו שאני, ברגעים הכי נמוכים, הכי קשים, מורכבים, לא פוטוגניים, והכי אמיתיים של החיים!”.