אתם חרדים? גם העור. כיצד תזהו שהעור שלכם בחרדה ומהן דרכי המניעה וההתמודדות?

דר’ להבית אקרמן ודר’ סיון מרסר, מומחיות ברפואת עור, מסבירות איך מטפלים בעור ש”חווה לחץ”

מאת: יעל ולצר

דר’ להבית אקרמן: מומחית לרפואת עור: “גם אקנה, פצעי בגרות, יכולים להופיע כתוצאה ממתח נפשי, שמעלה את רמות ההורמונים ומעודד הופעת פצעונים”. צילום: אלון שפרנסקי

כבר כמעט שנתיים שאנחנו מתעוררים בכל יום מחדש למציאות מורכבת. כתוצאה ממנה, לא מעט מאיתנו מרגישים איך החרדה מכניסה את הגוף להרגשת סטרס וחרדה, שבאה לידי ביטוי בצורות שונות. אבל, מתברר, שלא רק הגוף נותן ביטוי לחרדה, גם עור הפנים מרגיש בזה ונותן אותותיו.

אז איך תדעו שעור הפנים שלכם גם נלחץ כתוצאה מהמצב הבטחוני או האישי? ואיך מטפלים בזה?

“הגוף מרגיש את מה שהראש לא תמיד קולט”, אומרת דר’ להבית אקרמן, מומחית ברפואת עור. “מחקרים הוכיחו, כי דריכות מתמשכת, חוסר שינה, שהייה ממושכת במרחבים מוגנים או תחושה של חוסר שליטה, יכולים להיחשב כטריגרים בעיני הגוף, ולקבל את האותות בעור הפנים והגוף, ואף לגרום לשינויים הורמונליים כמו עלייה ברמות הקורטיזול. במקרים רבים מדובר בהתפרצות התופעה גם אם האדם עצמו אינו מגדיר את עצמו כ’חווה לחץ’”.

כיצד זה בא לידי ביטוי?

“למשל, סבוריאה דרמטיטיס, מחלת עור דלקתית וכרונית, המתבטאת באדמומיות, קילופים וקשקשת, בעיקר בפנים ובקרקפת, נוטה להתפרץ או להחמיר במצבי סטרס. תופעה נוספת היא הפסוריאזיס, מחלה אוטואימונית המתבטאת בנגעים אדומים עם קשקשת. מתח נפשי עלול להחמיר התפרצות או לעורר הופעה ראשונית של המחלה

“בתקופת חרדה עלולה גם להגיע החרפה של אטופיק דרמטיטיס, אסתמה של העור. גם אקנה, פצעי בגרות, יכולים להופיע כתוצאה ממתח נפשי, שמעלה את רמות ההורמונים ומעודד הופעת פצעונים. גם הזעת יתר נפוצה במצבי לחץ, ומגבירה את תחושת אי-הנוחות”.

כמה זמן לאחר אירוע שמכניס לחרדה אפשר לראות את הביטוי שלו על העור?

“תוך ימים ספורים, לעיתים אף מהר יותר. במיוחד אצל מי שהתמודד עם בעיות עור דומות בעבר”.

מה עושים?

“חשוב לשמור על שגרת טיפוח יומית עם תכשירים מתאימים, ולהיעזר ברופא עור שימליץ על טיפול תרופתי מקומי בעת הצורך. מומלץ באופן קבוע להקפיד על פעילות גופנית ועל תרגול נשימה, שיכולים להיות טיפול משלים יעיל, ולהקפיד על תזונה מאוזנת. אם צריך, לא להסס לשקול תמיכה רגשית”.

“למתח יש קשר דו-סטרי בין המוח והעור שלנו”, מסבירה דר’ סיון מרסר, מומחית לרפואת עור. “העור, כאיבר הגדול ביותר בגוף והחשוף כל הזמן לעולם החיצון, רגיש במיוחד לגורמי לחץ סביבתיים, ויכול לייצר הורמוני לחץ בתגובה”.

דר’ סיון מרסר, מומחית לרפואת עור: “המתח פוגע ביכולת העור לשמור על לחות, מה שגורם לו להיראות יבש ומקומט”. צילום: יח”צ

גם דר’ מרסר מצביעה על החמרת מחלות דלקתיות, כמו פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, אקזמה ואקנה בתקופות לחץ. “כדוגמה, אצל חולי פסוריאזיס, הפלקים הופכים אדומים יותר ומתקלפים יותר. אצל חולי אקזמה, העור הופך יבש ומגרד באופן מוגבר, ולעיתים מופיעים אזורים חדשים של פריחה”.

דר’ מרסר מתייחסת גם לנשירת שיער כתוצאה ממתח פסיכולוגי. “נשירת שיער מסטרס היא תופעה נפוצה, ולעיתים היא מתרחשת כחודשיים עד שלושה לאחר אירועים טראומתיים. למרבה המזל”, היא מדגישה, “ברוב המקרים מדובר בנשירה זמנית, והשיער חוזר לצמוח בתוך שנה”.

דר’ מרסר מדגישה את תופעת ההזדקנות המוקדמת של העור כתוצאה מהמתח, ומתייחסת גם להשפעתו סביב העיניים. “המתח מפחית את ייצור הקולגן והאלסטין, חלבונים שאחראים לגמישות העור וליציבותו. הסטרס גם פוגע ביכולת העור לשמור על לחות, מה שגורם לו להיראות יבש ומקומט. בנוסף, רמות הקורטיזול הגבוהות מפחיתות את קצב התחדשות התאים, כך שהעור מאבד את הברק הטבעי שלו. באשר לעיניים, בכי ומחסור בשינה, חשיפה מוגברת למסכים בתקופות לחץ, כל אלו גורמים לתופעות כמו כהויות מתחת לעיניים, נפיחות בעיניים ושקיות מתחת לעיניים”.

איך מטפלים בתופעות האלו? מהם הפתרונות?

“חשוב לשמור על טיפוח יומיומי עם מוצרים המכילים רכיבים אנטי-דלקתיים כמו ניאצינמיד או אלוורה, שיכולים להרגיע את העור ולהפחית אדמומיות. טיפוח נכון של העור בתקופות קשות תורם גם לרווחה הנפשית. חשוב גם לשמור על לחות גבוהה חיונית באמצעות קרמים ומסכות, במיוחד באזור העיניים. מחקרים מראים שטכניקות הפחתת מתח כמו מדיטציה ונשימות עמוקות יכולות להוריד את רמות הקורטיזול בזמן קצר. פעילות גופנית סדירה מסייעת לווסת את הורמוני הלחץ, ותזונה עשירה בנוגדי חמצון יכולה להפחית את הנזק. מכיוון שלמראה חיצוני יש גם השפעה פנימית, אפשר לשקול טיפולים מקצועיים, כדוגמת הזרקות בוטוקס או חומצה היאלורונית או טיפולי לייזר, כדי להחזיר מראה חיוני לעור. מראה חיצוני והרגשה פנימית משפיעים זה על זה. זה ישפר את ההרגשה וכך גם יפחית את הלחץ”.