fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/08/חיסון-שלישי-לקורונה.jpg

למה חובה ללכת ולקבל את זריקת הבוסטר השלישית נגד קורונה, אם אתם למעלה מגיל 60? 

פרופ׳ יניב ארליך: “הבוסטר לא רק מחזיר את הנוגדנים לרמה של החיסון השני אלא מעלה אותם פי 5 בממוצע”

מאת: פרופ׳ יניב ארליך

פרופ׳ יניב ארליך

פרופ׳ יניב ארליך: “כשיורים עליך הרבה – אתה צריך שריון יותר עבה”. צילום מסך הרצאת “טד”

מי אני? קוראים לי פרופ׳ יניב ארליך. הייתי ראש מעבדה באוניברסיטת קולומביה וב-MIT. אני חי כיום בישראל ויש לי סטראט-אפ בתחום התרופות. לפני כן גם הייתי המדען הראשי של MyHeritage.

בוסטר או זריקת חיסון שלישית. מה אנחנו יודעים. מה אנחנו לא יודעים. ומה לעשות?

1.וירוס ה”דלתא” הוא קורונה משופרת. מדובר בווירוס שמדבק פי שתיים לערך מהקורונה הסינית המקורית. כמה מדבק? יותר מדבק מפוליו, שפעת, וצינון. למעשה, קיימים מעט מאד וירוסים בבני אדם שהגיעו לרמת ההדבקה הזאת. מעבר לכך, מתגברות העדויות שהוא אף יותר אלים מהקורונה המקורית. מחקרים בלתי תלויים מהשבועות האחרונים בקנדה, סקוטלנד, וסינגפור מראים שדלתא מגביר את הסיכון לאשפוז וטיפול נמרץ בערך פי 2 לעומת הזן הבריטי שהסתובב פה בגל השלישי. בקיצור, לא פראייר.

2.מעבר לכך, קיימות עדויות שהאפקטיביות של החיסונים דועכת גם ללא דלתא. למשל, במחקר בקרב מתחסני פייזר במדינות ללא דלתא באותה תקופה, נראה שהיעילות יורדת ככל שעובר הזמן, מ-96% בחודשים הראשונים ועד 84% מחודש 4 לחודש 6. אומנם בפוסטים קודמים, הצגתי את הקשיים הסטטיסטים בהבנה מדוע האפקטיביות דועכת, אבל כך או כך, בוסטר יכול לעזור.

3.כשיורים עליך הרבה – אתה צריך שריון יותר עבה. ככל שעובר הזמן מתרבות העדויות שרמת הנוגדנים היא קריטית להגנה. אחד מעדויות המפתח הוא מחקר שפורסם השבוע מבית החולים שיבא ב-NEJM. במחקר, בית החולים בדק כ-40 אנשי צוות שהתחסנו וחלו בחודשים האחרונים (לפני דלתא). לכ-20 אנשי צוות, בית חולים ביצע בדיקה סרולוגית ביום הגילוי של המחלה והראה שרמת הנוגדנים שלהם היא נמוכה בערך פי 2.5 לעומת אנשי צוות אחרים שלא חלו ומתאימים להם במאפיינים דמוגרפים. בנוסף, בית החולים גילה שלרוב אותם אנשי צוות שחלו, הייתה רמת נוגדנים נמוכה פי 8 לעומת אנשי צוות אחרים בערך חודש אחרי החיסון השני. כלומר, רמת הנוגדנים הנמוכה ביום הגילוי היא לא בגלל המחלה.

התצפית הזאת היא חשובה מאוד. בפעם הראשונה אנחנו רואים קשר בין רמת הנוגדנים סביב יום הגילוי לתחלואה. עכשיו, שימו לב שהמחקר היה בחולים לפני זן הדלתא. אבל, בגלל האלימות של דלתא, אפשר לשער שהדבר נכון שבעתיים. רוצים הגנה בפני הדבקה? שימרו על רמות נוגדנים גבוהות.

4.אז מה הרציונל לבוסטר? מודרנה ופייזר פרסמו מחקרים עם בערך 35 איש בסך הכל (האמת שפייזר פרסמו שקפים כי הם עצלנים. מודרנה פרסמו מחקר) שהבוסטר לא רק מחזיר את הנוגדנים לרמה של החיסון השני אלא אפילו מעלה אותם פי 5 בממוצע. זאת אומרת, שמי שייקח את הבוסטר צפוי להיות במצב אפילו יותר טוב מאשר באזור ינואר-פברואר. זה מאוד חשוב משום שדלתא כנראה צריך רמת נוגדנים עוד יותר גבוהה ולכן הבוסטר צפוי מאוד לעזור.

5.עדות מחזקת נוספת היא מחקר של אוניברסיטת בריגהם שהתפרסם במאי האחרון ומצא שאם נותנים את שתי המנות הראשונות בהפרש גבוה (3 חודשים) אז נוצרים נוגדנים יותר איכותיים. איך זה קורה? תחשבו שכל מנה היא כמו אימון למערכת החיסון. בין המנה הראשונה לשנייה, המערכת לומדת ומשננת את החומר ומשפרת את הנוגדנים.

המחקר מצא, שאם נותנים לה יותר זמן, אז היא מצליחה הרבה יותר ב”מועד ב'”. אנחנו בישראל, בניגוד לאופי הרגיל, עקבנו אחר הוראות היצרן ונתנו את שתי המנות תוך שלושה שבועות. לעומת זאת המחקר החדש מציע שאם היינו נותנים לה יותר זמן אז יש סיכוי שהיינו מביאים אותה לרמה גבוהה יותר. הרעיון בבוסטר היא לתת למערכת מועד ג’. כך נקבל לא רק רמה גבוהה יותר של נוגדנים אלא גם יותר איכותיים.

סיכום ביניים ראשון:

למרות שאין לנו עדויות ישירות על כך שהבוסטר יהיה יעיל מול דלתא, יש לנו כמה עדויות שמשלימות זו את זה ומציעות שהבוסטר יעזור: א. רמות הנוגדנים מסבירות בצורה חזקה את הסיכוי לתחלואה אצל מחוסנים. ב. בוסטר מעלה בצורה חזקה מאוד את רמת הנוגדנים. ג. זמן בין המנות יגרום לנוגדנים יותר איכותיים.

כלומר נראה שיש כאן תועלת רפואית לתת את הבוסטר לאוכלוסייה בסיכון הכי גבוה.

6.השאלה הבאה היא האם הבוסטר בטוח. קודם כל נראה שהחיסון במנות 1 ו-2 שלו הוא מאוד בטוח. תופעת הלוואי היחידה שקורת ברמה מספיק גבוהה שזכתה להתייחסות ה-CDC, היא דלקת שריר/קרום הלב. אבל התופעה הזאת קורית בעיקר בצעירים. מעל גיל 50, ה-CDC לא מצא הבדל בין שכיחות התופעה לבין כמות הדלקות בשנה רגילה. בנוסף, צריך לזכור שמעל מיליארד איש(!) הם אחרי חיסון שני לקורונה. כלומר, ה”תכשיר הזה” הוא אחד מהתרופות שהם הכי בשימוש אי פעם בבני אדם.

7.אבל האם הבוסטר בטוח? מודרנה דיווחה על תופעות הלוואי בבוסטר שלהם. זה מחקר קטן מאוד, אבל הראה תופעות לוואי די דומות לתופעות הלוואי הקודמות. יש עוד קצת דאטה במדוכאי חיסון אבל לדעתי אי אפשר ללמוד יותר מדי מכך. מי שמתחסן בבוסטר, צריך לצפות לכאבי ראש וחום כמו בחיסון השני. זה די ברור. מעבר לכך, אין לנו שום מידע.

8.השאלה שצריך לשאול היא לא “האם לקחת את הבוסטר” אלא “האם לקחת את הבוסטר בהתחשב בנתוני התחלואה”. הממשלה נוקטת במדיניות שאני לא ממעריציה, וניתן לסכם אותה בשמירה על המבוגרים תוך כדי שמירה על הכלכלה. אני הייתי חושב שצריך לצמצם גם את התחלואה. אבל זה מה יש. ובגדול, הבוסטר זה המהלך המשמעותי שהממשלה נוקטת בו כדי לצמצם את השפעת הגל הרביעי. אין ולא יהיה בקרוב עדכון לחיסון לדלתא. שוב: זה מה יש.

להערכתי, התחלואה עשויה להמשיך לטפס בחודש הקרוב באזור ה-10% ביום. כלומר כל שבוע, הסיכוי שלכם לפגוש מאומת גדל בערך פי 2. לדעתי, יש לנו קצת זמן חסד כרגע, כי הילדים לא בבתי הספר ונראה שהווירוס עובד טיפה פחות טוב בקיץ מאשר בחורף.

ולכן – זה הכלי המרכזי שיש לכם אם אתם לא רוצים להיכנס לסגר עצמי. ומכאן, שאם הייתי בן 60+, בשיקולי העלות-תועלת, הייתי לוקח את הבוסטר.

9.למי שחושש, אני לא רואה בעיה לחכות שבוע-שבועיים כל זמן שאתם שומרים על עצמכם כדי לראות שהכל בסדר. אבל, אני לא הייתי מחכה מעל שבועיים, משני טעמים: ראשית, אתם רוצים לבוא לראש השנה מחוסנים כראוי ואמצע אוגוסט הוא בערך התאריך האחרון לפתח תגובה חיסונית טובה ושלמה. שנית, אם מגמת התחלואה תמשיך לעלות, הסיכון יעלה כבר פי 8 מהיום וזה נראה יותר.

10.בהצלחה לכולנו!

;