חכמות בסופר: 5 דברים שכדאי לדעת כדי שהקניות שלכן בסופרמרקט יהיו מזינות

שפע המוצרים בסופר מבלבל? נאוה רוזנפלד, תזונאית קלינית, מסבירה איך להתמודד עם ההיצע הגדול ולבחור נכון

מאת: נאוה רוזנפלד, תזונאית קלינית

צילום: iStock.com/eldinhoid

שפע המוצרים בסופר מבלבל, בין אם דוחפים עגלה עם גלגלים ובין אם העגלה או הסל הם וירטואליים ורוכשים באמצעות המקלדת. הנה מספר טיפים שיסייעו להתמודד עם המבחר העצום ולבצע קנייה מושכלת יותר.

1.רשימת קניות

לרשימת הקניות השפעה גדולה על איכות המוצרים בסל הקניות, לכן חשוב להכין מראש רשימת קניות. הרשימה מבטיחה שבבית תמיד יהיו מצרכים שהם “חובה במטבח” עם או בלי מירכאות. יחד עם זאת, תמיד אפשר להוסיף במהלך הקנייה כשלושה מוצרים שלא הופיעו בה.

הרשימה מחייבת תכנון של הארוחות בהתאם למספר בני המשפחה ולנתונים נוספים, כמו למשל צמחונות והעדפות קולינריות. עצם השקעת המחשבה והתכנון מקדמים בריאות.

רשימת הקניות לרוב גם משתלמת כלכלית, שכן היא מצמצת הוצאות כספיות בגלל קניות מיותרות (רכישה של מוצרים שיש בבית, קנייה אימפולסיבית בגלל פרסומת או טעימה בסופר). ואפילו בעלת השלכה אקולוגית שכן, אם הקניות יהיו בכמויות המתאימות יפחת איבוד המזון, פחות מזון יתקלקל וייזרק.

2.הכל כלול – המידע שעל גבי האריזות

אריזות של מוצרי מזון מכילות מידע רב על האיכות התזונתית. ברוב המקרים, ההצהרות והנתונים נכונים ואינם מטעים, בהתאם לרגולציה הנדרשת בישראל.

רשימת הרכיבים: מוצרים מומלצים יותר הם בעלי “תווית נקייה”, כלומר רשימת רכיבים קצרה ומובנת. הרכיבים מוכרים, ולא כאלה שפירושם אינו ידוע או שהם מספרים ואותיות. הרכיבים מופיעים בסדר יורד. הראשון הוא הרכיב ממנו יש את הכמות הגדולה במוצר, והאחרון בכמות המעטה ביותר. שימו לב בעיקר לרכיבים שבתחילת הרשימה.

טבלה תזונתית: הטבלה כוללת ערכים של אנרגיה (קלוריות), חלבון, פחמימות, שומנים, נתרן ועוד. הטבלה מסייעת להשוות בין שני מוצרים דומים באותה קבוצה, למשל בין יוגורטים. בהשוואה יש לבחון את הערכים התזונתיים ולהעדיף את המוצר שבו פחות סוכר, נתרן, שומן רווי, ולא להשוות רק את מספר הקלוריות.

בפעמים הראשונות צריך להתעכב קצת ולקרוא כדי לבחור את המוצרים  העדיפים בקטגוריה, ועם הזמן מפתחים מיומנות והקניות הופכות קלות ומהירות יותר.

נאוה רוזנפלד: “ברוב המקרים, ההצהרות והנתונים על גבי אריזות מוצרי המזון נכונים ואינם מטעים, בהתאם לרגולציה הנדרשת בישראל”. צילום: אלי דסה

3.מה הסיפור של מונוסודיום גלוטמט?

הזדמנות לנפץ את מיתוס. מונוסודיום גלוטמט (MSG) – המוסף למוצרי מזון כמשפר טעם – הוא מלח של חומצת האמינו גלוטמט. גלוטמט נמצאת בפטריות, בעגבניות, בבשר, בדגים ובמזונות נוספים, ומקנה להם טעם מיוחד המכונה אומאמי. בעבר ייחסו למונוסודיום גלוטמט את הסיבה ל”תסמונת המסעדה הסינית”. היו אנשים שלאחר אכילת מזון אסייתי שעשיר במונוסדיום גלוטמט סבלו מכאבי ראש ומחולשה. אין הוכחות מדעיות לקשר בין מונוסודיום גלוטמט לתופעות אלה. לכן, אין סיבה לקנות מוצר ללא מונוסטדיום גלוטמט, לעיתים הוא יהיה אפילו יקר יותר, ממוצר מקביל עם מונוסודיום גלוטמט. חברות המזון פיתחו מוצרים ללא רכיב זה, ואף להצהיר על כך על גבי האריזה מסיבות שיווקיות.

4.תכל’ס, מה להכניס לסל?

הנה מספר דוגמאות למזונות שמומלץ שתמיד יהיו במזווה, במקרר או במקפיא. אלה מזונות טעימים, מזינים, מתאימים לכל המשפחה, זמינים וקלים להכנה. מזונות מקבוצות המזון השונות (פחמימות, חלבונים, שומנים, פירות וירקות): לחם מדגנים מלאים, שיבולת שועל (קוואקר) להכנת דייסה או להעשרת מרק, יוגורט, ביצים, ירקות מוקפאים במבחר צבעים (כדי שתמיד יהיו ירקות בבית), דגים משומרים (טונה, אנשובי, מקרל, סרדינים), מיגוון קטניות כמו גרגרי חומוס, עדשים, שעועית, אפונה (יבשים, מוקפאים או משומרים), פירות טריים ומיובשים, אגוזים ושקדים.

5.”כשרעבים אוכלים הכל”

בסופרמרקטים רבים יש מאפייה והריח מפתה מאוד לקנות, ובסמוך לקופה נמצא את המדפים הקטנים של הממתקים והחטיפים. כשהבטן “מקרקרת” הסיכוי שחוש הראייה והריח ישפיעו על היד, שתוסיף את המוצרים האלה לקנייה, הוא גדול. כדי לצמצם את הסיכוי לקנייה אימפולסיבית של מזונות שלא תמיד טעימים או איכותיים מספיק, חשוב להגיע שבעים.

נאוה רוזנפלד היא תזונאית קלינית בכירה. מרצה, מתמחה בייעוץ אישי ובהדרכת הורים.

 התמונה למעלה: Photo by gemma on Unsplash