משפטנים: סקס מתוך שינה בין בני זוג נשואים עלול להיחשב כאונס לכל דבר ועניין

עו”ד עינבר לב מסבירה בעקבות הפרשיות האחרונות שבהן סוממו ונאנסו נשים אחרי בילוי משותף

מאת: עו”ד עינבר לב

הכותבת מתמחה בדיני משפחה

צילום אילוסטרציה: Photo by Toa Heftiba on Unsplash

בימים אלה פרץ לתודעה מושג חדש – “אנסי המגדלים” – שאותו טבעה הסופרת קארין קצב, בעקבות שטף של פרשיות הקושרות גברים עשירים לשימוש נרחב בסמי אונס במטרה לקיים יחסי מין שלא בהסכמה מדעת עם בנות הזוג שלהם.

אותם גברים הואשמו על ידי צעירות רבות, ביניהן דוגמניות ומלכת יופי לשעבר, בכך שסוממו על ידם ונאנסו לאחר בילוי משותף. להגנתם, טענו רוב הגברים כי המעשים נעשו בהסכמה במסגרת מערכת יחסים בין הצדדים.

חשוב לדעת, כי סקס מתוך שינה בין בני זוג הנשואים זה לזו שנים רבות עלול להיחשב על פי הדין הפלילי כאונס לכל דבר ועניין. גם כאשר אשה הנתונה במערכת יחסים זוגית, לא מתעוררת במהלך יחסי המין, אך מגלה את עובדת התרחשותם רק עם השכמתה בבוקר, הדבר יכול להיחשב כאונס. ואם האירוע חוזר על עצמו, למרות בקשתה המפורשת מבן זוגה שלא ישכב עמה – הוכחת עבירת האינוס מקבלת משנה תוקף.

הדין הפלילי לא מבדיל בין בני זוג הנשואים זה לזו, לבין בני זוג שרק החלו את מערכת היחסים שלהם, אך לא כל מקרה הנחשב כהטרדה מינית וכמעשה מגונה בין מעסיק לעובדת למשל, ייחשב ככזה כאשר ייעשה בין בני זוג, נשואים כלא נשואים.

היחס לתלונות על מעשים מגונים ומין בכפייה בין בני זוג, מצד המשטרה והפרקליטות, הוא מאד מקל, וכמעט ולא נפתחו הליכים פליליים נגד בעלים שפגעו מינית בבנות זוגם, אלא אם כן המעשים לוו באלימות קשה, והפכו וחצו את הרף הפלילי בצורה מובהקת. גם במקרים המועטים אשר מגיעים אל בתי המשפט, אלה נוטים להשית עונשים קלים יחסית על בעלים שפגעו מינית בבנות זוגם, ויש להצר על כך מאוד.

דווקא בתי הדין הרבניים מפצים את הנשים

הדבר שונה לחלוטין בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים, הדנים בסכסוכים בין בני זוג בכל הנוגע לחלוקת משאבים ופיצויים נזיקיים. ערכאות אלה בהחלט מייחסות משקל רב לפגיעה מינית במסגרת זוגיות, ואף מפצים את הקורבן – ברוב המקרים האשה – באמצעות חלוקת רכוש לא שווה לטובתה, ובאמצעות השתת תשלום פיצויים על הבעל, אשר ייגרע מחלקו ברכוש המשותף.

עו”ד עינבר לב:  “אשה שבעלה קיים איתה יחסי מין בשנתה קיבלה 65% מהרכוש המשותף – ולא מחצית, ובמקרה זה מדובר בהבדל של מיליוני שקלים”. צילום: ענת קזולה

קיום סקס מתוך שינה אינו דבר נדיר כלל. אשה שהגיעה למשרדי סבלה מבעיות שינה, נהגה ליטול כדורי שינה, ובשל כך נהנתה משינה עמוקה במיוחד. בוקר אחד התעוררה האשה עירומה כביום היוולדה, על אף שזכרה שהלכה לישון עם בגדים. היא שאלה את הבעל האם הפשיט אותה וקיים איתה יחסי מין בעוד היא ישנה, והוא הודה בדבר.

האשה הזדעזעה עמוקות, וביקשה מהבעל שלא יחזור על מעשיו בשנית. כתוצאה מהמקרה רבו בני הזוג ולא דיברו מספר ימים. אך לאחר מספר שבועות חזר המקרה בשנית, השניים רבו שוב, וכעבור זמן מה חזר הבעל על מעשהו בשלישית.

הדבר פסק רק כאשר האשה איימה כי תגיש נגד הבעל תלונה במשטרה על אונס. בשלב זה הנוהג הפסול של הבעל פסק, אך האירוע דרדר את יחסיהם של בני הזוג, ובעקבותיו הם החליטו להתגרש.

במסגרת הדיון בחלוקת רכוש בבית הדין הרבני, טענתי בשם האשה לאיזון לא שוויוני של משאבי הצדדים. כלומר, ביקשתי שהאשה תקבל יותר ממחצית הרכוש שנצבר לבני הזוג לאורך יחסיהם – בגלל הסבל הרב וההתעללות שאותם ספגה מצד בעלה לאורך יחסיהם.

לחיזוק דרישתי, הצבעתי על כך שההתעללות המינית שבה נקט הבעל היא זו שהולידה את גירושי הצדדים. הדיינים התרשמו שאלה אכן עובדות המקרה, ופסקו כי האשה תקבל 65% מהרכוש המשותף – ולא מחצית, ובמקרה זה מדובר בהבדל של מיליוני שקלים.

בתי המשפט למשפחה לא ייטו לבצע את האיזון הלא שוויוני אלא אם כן נעשו מספר עבירות מין אשר השתרעו על פני תקופה של שנים. לא די במקרה אחד ספציפי. לגישה זו הצטרפו בשנים האחרונות גם בתי הדין הרבניים, למרות שהחוק האזרחי לא מחייב אותם, והם דנים לרוב על פי דיני ההלכה.

בנוסף על הבקשה לפיצוי במסגרת איזון משאבים בין בני זוג, אשה בהחלט רשאית להגיש תביעה נזיקית נגד בן זוגה לשעבר (או להיפך), אך אז עליה לעמוד בסטנדרטים הדרושים של דיני נזיקין, כלומר עליה להצטייד בחוות דעת של מומחים, שיתקבלו על ידי בית המשפט.

חוות הדעת צריכה להצביע על כך שהאשה סבלה, או סובלת מנזקים עקב מעשי בעלה, בין השאר, מבעיות נפשיות כרוניות, כמו התקפי חרדה פוסט טראומטיים (PTSD), אובדן שמחת חיים, קושי באינטימיות וקיום יחסי מין ועוד. במקרים כאלה יכולה האשה לזכות במאות אלפי שקלים נוספים של פיצויים מצד בעלה, שאינם משפיעים על איזון המשאבים שנקבע בין הצדדים.

גם כאן, באופן לא מפתיע, לא ייטו מערכות המשפט להעניק לאשה זכויות כספיות גבוהות אלא אם מדובר בריבוי מקרים ובאופן שלא מותיר ספק כי לא ניתנה הסכמה לקיום המגע המיני בין בני הזוג – באופן של מעל 51%.

אין ספק, שטענת ההגנה של אותם “אנסי מגדלים”, לפיה יחסי המין נעשו במסגרת מערכת יחסים זוגית – לא מחזיקה מים. גם בזוגיות וגם מחוצה לה, אשה חייבת לתת את הסכמתה מדעת לקיום יחסי מין – אחרת מדובר באונס לכל דבר ועניין.

למרות כל זאת, לעניין מקרים שנחשבים עבירות מין בין בני זוג, קיימים יותר מ-50 גוונים של אפור וכל מקרה נמדד לגופו. רשויות האכיפה ובתי המשפט ירצו להבין איך בני הזוג היו נוהגים זה מול זו בענייני המין, וביחס לכך לקבוע את חומרת המעשים.

במקרה ובני הזוג נהגו להשתעשע במשחקים סאדו מזוכיסטיים בסגנון BDSM, ייטה בית המשפט להקל ראש בהתנהגויות גסות מאוד מצד הבעל או האשה, התנהגויות שבמערכות זוגיות אחרות עלולות להתקבל כפגיעה קשה מאוד והתעללות. אבל ישנם דברים שאין עליהם מחלוקת, כמו מקרים של יחסי מין בכפייה, מתוך סדציה (טשטוש) עצמית או שימוש בסם אונס על ידי הגבר כדי להשיג את מבוקשו.

האם על מקרים של הטרדה וניצול מיני בין בני זוג יש בכלל התיישנות? חוק סדר הדין הפלילי קובע כי ההתיישנות על עבירת אונס תעמוד על 15 שנה. במישור האזרחי אין התיישנות, אבל הצדדים ודאי יעסקו בשאלת השיהוי בהעלאת הטענה.

כלומר, אם המקרה אירע לפני כ-20 שנה, תישאל בת הזוג, מדוע המשכת בזוגיות? מדוע לא התגרשת? כעיקרון, בכל טענה להתעללות בין בני זוג, תמיד יעלו טענות הנגד הללו. התשובה לכך תהיה לרוב שהאשה פחדה מהבעל, שהוא איים עליה שייקח לה את הילדים, או שלא היתה לה אפשרות להתקיים כלכלית אם היתה מתגרשת.

עו”ד עינבר לב http://www.dineymishpaha.co.il/  עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות, ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה על פי 100DUNS.