נשים, שינה וחלומות: למה נשים סובלות פי שניים מהפרעות שינה מאשר גברים?

למה נשים סובלות פי שניים מהפרעות שינה מאשר גברים? מהו קושי להירדם? מה הקשר בין השינויים ההורמונליים לקושי להירדם? ואיך משפיעים דיכאון וחרדה על שנת הלילה? דר’ ציפי דולב, פסיכיאטרית לבריאות האשה, כתבה ספר הדן בבעיות שינה של נשים, מגיל הפריון ועד גיל המעבר, המספק הצצה למנגנון השינה המופלא

Photo by Kinga Cichewicz on Unsplash

כמעט כל אשה תסבול בשלב כלשהו בחייה מנדודי שינה. נשים סובלות פי שניים מהפרעות שינה מאשר גברים, ועם הגיל הפער מגיע עד פי ארבעה. למרות זאת, הן ממעטות לשתף את סביבתן בכך, ורואות בזה גזר דין שיש לקבלו, או לכל היותר להילחם בו בעזרת כדור שינה.

ידוע לכל כי שנת לילה טובה חשובה הן לבריאות הפיזית והן לבריאות הנפשית. המפתיע הוא שרק בשנים האחרונות קיימת התעוררות מחקרית וקלינית בתחום חקר השינה ביחס להבדלי המגדר. בימים אלה ראה אור הספר “נשים, שינה וחלומות” (“אסיה הוצאה לאור”), מאת דר’ ציפי דולב, פסיכיאטרית לבריאות האשה, שכתבה על בעיות שינה, מגיל הפריון ועד גיל המעבר.

דר’ דולב עוסקת בתחום המגדר בפסיכיאטריה, מטפלת בעיקר בנשים, בדגש על הקשר שבין השינויים ההורמונליים לשינויים הנפשיים שהן עוברות במהלך חייהן, ונחשבת חלוצה באופן טיפולה ובראייתה באשה מכלול של גוף ונפש. בספרה החדש היא מספקת הצצה למנגנון השינה המופלא ומבהירה שהבנת הסיבות להפרעות שינה היא הדרך למניעתן.

כבר בתחילת הספר, מסבירה דר’ דולב כי נשים סובלות יותר מגברים מהפרעות שינה במשך כל חייהן, אך התופעה מחמירה עם הגיל. לדבריה, “הסיבות לכך מורכבות. חלקן נעוצים בשינויים ההורמונליים הקשורים לפוריות האשה ומשפיעים על השינה לאורך החיים. הכוונה לשינויים לאורך המחזור החודשי, במהלך ההריון, לאחר הלידה ובעיקר בתקופת גיל המעבר והפסקת הווסת”.

עד כמה ברור הקשר בין שינה לשינויים הורמונליים? דר’ דולב: “את זאת אפשר לראות במחקרים שהוכיחו קשר בין עבודה במשמרות לשיבושים במחזור החודשי, קשר בין הפרעות שינה כרוניות לבעיות פוריות וקשר בין שחלות פובליציסטיות (ביוץ ומחזור לא סדירים) לדום נשימה”.

סיבה אחרת המוסברת בספר לכך שנשים סובלות יותר מהפרעות שינה היא העובדה שדיכאון וחרדה שכיחים בקרב נשים פי שניים בהשוואה לגברים, והפרעות שינה הן חלק מהסימפטומים של דיכאון וחרדה. בנוסף, נשים ממלאות תפקידים רבים בחייהן, ובדרך כלל נאלצות לתמרן בין העבודה לניהול הבית יותר מגברים. עובדה זו מקשה עליהן לא אחת להגיע לרגיעה, בעיקר לפני השינה.

מהו הקושי להירדם?

יש נשים שנדרשות להן חמש דקות כדי להירדם, יש נשים הזקוקות ל-15 דקות ויש מי ששוקעת בשינה רק לאחר 45 דקות. כלומר, הזמן הנחוץ כדי להירדם הוא אינדיבידואלי, ולכן חריגה מהנורמה של אותה אשה תיחשב הפרעת שינה. המדד לקביעת נדודי שינה הוא שינוי מהרגלים קודמים או ירידה ביכולת התפקוד ביום עקב עייפות.

עטיפת הספר “נשים, שינה וחלומות” מאת דר’ ציפי דולב

הפרעות שינה שכיחות בקרב נשים

בפרק 4 בספר בוחנת דר’ דולב את הסוגים השונים להפרעות שינה בקרב נשים. מדובר בשישה סוגים של הפרעות: נדודי שינה, תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, דום נשימה, ישנוניות יתר במשך היום, ישנוניות יתר הקשורה למחזור החודשי ופעילות בלתי רצונית מתוך שינה (הליכה בלילה, מצבי בלבול, ביעותי לילה, הפרעות אכילה מתוך שינה ומצבי ניתוק). אנחנו נתרכז בנדודי שינה.

נדודי שינה

נדודי שינה היא הפרעת השינה השכיחה ביותר בגיל המעבר: כ-40-61 אחוזים מהנשים יסבלו מנדודי שינה בגיל המעבר, לעומת 33-36 אחוזים מהנשים לפני גיל המעבר. המאפיינים של נדודי השינה הם: קושי בהירדמות, יקיצות מרובות במהלך הלילה, יקיצה מוקדמת בבוקר ותחושה במהלך היום שהשינה לא היתה טובה ואיכותית.

הסיבות לנדודי השינה הן רבות, משולבות זו בזו ומשפיעות זו על זו. הסיבות קשורות לשינוי ההורמונלי,  למחלות פיזיות הנלוות לגיל, למחלות נפשיות המחמירות עם הגיל, לשינוי במחזור שינה-ערנות ולאירועי חיים שונים. בספר מתייחסת דר’ דולב לסיבות השכיחות ביותר: גלי חום (הגורמים ליקיצות תכופות במהלך הלילה), דיכאון וחרדה (השכיחים בגיל המעבר) והשינויים במחזור שינה-ערנות, בעיקר השינויים החלים בהפרשת מלטונין (הורמון המופרש בחושך ומשפיע על המחזור שינה-ערנות).

גלי חום

גלי חום יכולים להופיע ביום ובלילה, וככל ששכיחותם רבה יותר – כך השינה מופרעת יותר. כ-80% מהנשים בגיל המעבר סובלות מגלי חום. נשים מדווחות על תחושת חום שמתחילה בחלק הגוף העליון, מתפשטת לצוואר ולפנים ומסתיימת בהזעה.

גלי החום שונים בשכיחותם בין אשה לאשה, ויש נשים שלא חוות אותם כלל, למרות שאותו תהליך פיזיולוגי עובר גם עליהן. לרוב, ללא טיפול הורמונלי תחול ירידה בשכיחותם של גלי החום 3-6 שנים לאחר הופעתם, עד שייפסקו כמעט לחלוטין, אך אחוז קטן מהנשים ימשיכו לסבול מהם אפילו 10 שנים ויותר.

מחקרים רבים מצביעים על ירידה בזרימת הדם למוח במהלך גלי החום, מה שמסביר את הקושי לתפקד בזמן שהם מופיעים. מחקרים נוספים הראו את הקשר בין גלי החום לסיכון למחלות לב, לחץ דם וסוכרת, ועל כן חשוב מאוד לטפל בגלי החום, ולא רק בגלל ההפרעה לאיכות החיים.

אם הסיבה לנדודי השינה הם גלי החום, הטיפול היעיל ביותר יהיה בהורמונים חלופיים, שיפחיתו את גלי החום ויקלו את הפרעת השינה. לא כל אשה יכולה או רוצה להיעזר בהורמונים, ואז הפתרון הוא תרופות נוגדות דיכאון, שיכולות להקל את גלי החום, אם כי במידה פחותה בהשוואה להורמונים.

דיכאון וחרדה

נשים סובלות מדיכאון פי שניים מהגברים, ובתקופת גיל המעבר שכיחותו מזנקת לכמעט פי ארבעה בהשוואה לגברים. 30-35 אחוזים מהנשים בגיל המעבר יסבלו מדיכאון ומחרדה, שאחד ממאפייניהם הבולטים הוא נדודי שינה.

יש תת-קבוצה של נשים שרגישות לשינויים הורמונליים וסבלו יותר מתסמונת קדם-וסתית או מדיכאון לאחר לידה. נשים אלה עלולות לסבול מדיכאון ומחרדה בשכיחות רבה יותר עם השינוי ההורמונלי שחל בגיל המעבר. יחד עם זאת, כותבת דר’ דולב, היא פגשה גם נשים שלא סבלו בעבר מסימפטומים נפשיים, והן הגיעו לטיפול לראשונה בחייהן בעקבות בעיות נפשיות שהחלו עם גיל המעבר.

הסיבה העיקרית להופעת דיכאון בגיל המעבר היא ההשפעה הישירה של הירידה ברמת האסטרוגן. ירידה זו גורמת לגלי חום שגורמים להפרעות שינה, ואלו עלולות להוליך לדיכאון. כמו כן, ירידת האסטרוגן משפיעה על הסרוטונין במוח, שמשפיע על מצב הרוח. גם לגורמים פסיכולוגיים-סביבתיים הקשורים לגיל המעבר – כמו הזדקנות, הקושי להשלים עם הגיל, התרוקנות הקן בשל עזיבת הילדים והבעיות בזוגיות שעלולות להתעורר כתוצאה מכך – יש השפעה על המצב הנפשי.

אם הסיבה לנדודי השינה הם דיכאון או חרדה, הרי שהטיפול בתרופות נוגדות דיכאון או בהורמונים חלופיים או בשניהם יחד יכול להביא לשיפור בסימפטומים הנפשיים וכתוצאה מכך גם באיכות השינה.

שינויים במחזור שינה-ערנות

השינוי שחל בגיל המעבר בעקבות הפסקת הפרשת ההורמונים מהשחלות הוא חלק מתהליך גדול שנקרא הזדקנות, אייג’ינג, המשפיע בין היתר גם על השינה. ההשפעה על השינה נגרמת כתוצאה משינויים שונים שחלים במוח (כמו ירידה בזרימת הדם למוח) ובעיקר שינויים החלים במחזור שינה-ערנות ובהפרשת מלטונין.

מלטונין הוא הורמון שינה טבעי, המופרש מבלוטת האצטרובל, בלוטה קטנה בגודל גרגיר אפונה, הממוקמת במרכז המוח. המלטונין מופרש בכל פעם שאנחנו נמצאים בחלק הלילה של השעון הביולוגי ובחושך. הוא מתפרק במהירות לאחר ייצורו, ולא נמצא כשאנחנו נחשפים לאור. הפרשת המלטונין יורדת עם העלייה בגיל עקב התכווצות בלוטת האצטרובל.

דר’ דולב מציינת בספרה כי, רוב התלונות על נדודי שינה שהיא שומעת מנשים מתייחסות ליקיצה בין 2 ל-3 לפנות בוקר, זמן תחילת הירידה בהפרשת המלטונין. העלייה ברמת המלטונין בלילה גורמת לתחושת עייפות ולירידה בערנות, ולכן מתן תכשיר המכיל מלטונין יגרום לקיצור משך הזמן הנדרש כדי להירדם.

במקביל, בשעות היום, כאשר רמות המלטונין נמוכות – לאחר לילה עם רמות מלטונין גבוהות – נרגיש רעננים יותר, במצב רוח משופר, וכושר הריכוז שלנו יגבר. טיפול במלטונין הוכח כיעיל גם למצבי דיכאון, כך שהוא עשוי להשפיע גם על הפרעות השינה וגם על הדיכאון, הכרוכים זה בזה.

בנוסף, מלטונין עוזר גם לטיפול בשינויים המטבוליים שחלים עם הגיל, כגון עלייה בשומנים בדם, עלייה ברמות הסוכר, שינויים בלחץ הדם וירידה בתפקודה של מערכת החיסון. חשוב לדעת, כי הפרשת המלטונין פוחתת לא רק מאור השמש. גם אור מלאכותי – שנוצר על ידי נורת חשמל, מסך טלוויזיה מרצד, מסכי מחשב וטלפון נייד – מפחית את הייצור וההפרשה של המלטונין.

לסיכום, אם הפרעת השינה לא נגרמה בשל גלי חום או דיכאון, הטיפול המומלץ הוא בתוספת מלטונין – מתן סירקדין. חשוב לדעת, מדגישה דר’ דולב, כי בטיפול בהפרעות שינה בכל גיל, ובעיקר בגיל המעבר, חשוב לבדוק את המקור לבעיה ולא לפתור אותה במתן כדור שינה או כדור הרגעה. אלה אומנם מסייעים באופן זמני, אך אינם מטפלים במקור הבעיה ולעיתים אף מחמירים את הפרעת השינה.