פוסט קורע לב: אמו של מאי פרץ בן ה-17 שנהרג בתאונה, נפרדת ממנו

שבוע אחרי תאונת הדרכים הנוראה שבה נהרג מאי פרץ בן ה-17 מהיישוב אשלים שבנגב על ידי בת דודתו בת ה-26, אמו – דנה טל לרנר – מתנדבת במד”א, פרסמה שלשום פוסט קורע לב שבו סיפרה איך הגיעה לזירת התאונה, ניסתה להציל את בנה הבכור במשך 20 דקות ארוכות ולא הצליחה. “אלוהים רצה אותך כנראה לידו. חייך אלינו מלמעלה”, כתבה

מאי פרץ ז”ל נושא את אמו על הידיים באחד מטיוליהם

בליל שבת, לפני עשרה ימים, התהפכו החיים לדנה טל לרנר מהיישוב אשלים שבנגב. בנה הבכור בן ה-17, מאי פרץ, נדרס על ידי בת דודתו בת ה-26. דנה, מתנדבת במד”א, הגיעה לזירת התאונה, הבינה מיד שבנה נמצא מתחת לגלגלים, ניסתה להציל אותו במשך 20 דקות ארוכות, אך הפציעה היתה אנושה. מאי פונה לבית החולים “סורוקה” בבאר-שבע כשהוא מורדם ומונשם. למחרת נאלצו רופאיו להודיע על מותו.

שלשום, שבוע אחרי התאונה הנוראית, פרסמה דנה טל לרנר פוסט קורע לב, שבו תיארה כיצד הגיעה ראשונה לזירת התאונה והעניקה לבנה טיפול רפואי ראשוני, עד שהגיע האמבולנס ופינה אותו לבית החולים. “בליל שישי, הלילה האחרון שלך, נתת לי מתנה, מתנה של צער וכאב עצום, ויחד עם זאת זכות ענקית להיות זאת שמגיעה אליך ראשונה, מפוקסת וחדורת מטרה להציל אותך!”, כתבה האם.

 הפוסט המלא של דנה: “הבן שלי בן 17. יש לי שלושה בנים. שיר בן רבע לשמונה. מור בן רבע לעשר.
ומאי בן 17. כן, לי יש בן בן 17. היו שלא האמינו לי עד שהייתי צריכה להוכיח. את כולך עוד ילדה !!!מאי שלי, בכורי שלי, גאוות חיי .

דנה טל לרנר. אמא שכולה בגיל 37

“כשנולד מאי בחודש שביעי פג במשקל קילו, כל הסובבים אותנו פחדו להתקרב. איזה פיצי שזה מפחיד, אמרו לי! איך מקלחים דבר כזה?! ובשבילי הוא היה רגיל, הבן הראשון שלי, קטן נכון, אבל שלי, לא ידעתי אחרת .בת עשרים הייתי .ילד שגדל כבן להוריי ואח לאחיי, ילד שיצר אותי אמא.

“אמא .גאוות חיי. גדלנו, לחמנו, כבשנו, יצרנו, בנינו, וחלמנו יחד רק אני ואתה. החברים הכי טובים בעולם!!! היית גאה בי! משוויץ בי מול כל החברים שלך! אין על אמא שלי, אמרת כל הזמן .אני רוצה להיות כמוך אמא, חובש במד”א ומתנדב במתמיד רמת נגב, להגיש עזרה ולדעת מה לעשות .

“לילה יום שישי, בלילה האחרון שלך .נתת לי מתנה, מתנה של צער וכאב עצום, ויחד עם זאת זכות ענקית להיות זאת שמגיעה אליך ראשונה .מפוקסת וחדורת מטרה להציל אותך! להיות זאת שמטפלת בך, גוזרת את בגדיך, מחלצת אותך מגלגלי הרכב, ונוגעת בך בן שלי, מדברת איתך, מרגיעה אותך ברגעי דופק אחרונים .

דנה טל לרנר: “מאי שלי, ילד של אהבה, ילד של נתינה”

“רציתי כל כך ולא הצלחתי. אלוהים רצה אותך כל כך לידו כנראה. יותר מעשרים דקות נלחמתי על חייך עד שהגיע אמבולנס! עשרים דקות של נצח!!! הלכת .

“מאי שלי, ילד של אהבה, ילד של נתינה, ילד של ברכה, ילד של קהילה שלמה, ילד שיצר עולמות ואיחד לבבות, ילד שידע לקבל את השונה, ילד שלא היה לו פנקס. ילד של כולם. ילד-גבר כמעט1.80 . ילד שהתמונות מראות גבר רציני והסרטונים מוכיחים אחרת, כמה לא הפסיק לצחוק ולחייך.

“ילד שטותניק. אי אפשר להישאר אדיש לידו. ילד מצחיק. ילד שצחק על העולם והעולם איתו בכל שנייה .
ילד שכולם חייבים להכיר ולזכור .ילד שהשאיר תפקיד לכל אחד. להמשיך את דרכו בעולם ויש המון עשייה.

“נתת לי המון והשארת בי המון מאיצ’וק שלי. זכות גדולה קיבלתי מאלוהים ללדת ולהביא אותך לעולם שקיבל ממך כל כך הרבה, ולהיות זאת שמחבקת אותך ברגעיך האחרונים ומחזירה לו אותך חזרה .

“הייתי בת עשרים, ויש לי ילד בן 17. חייך אלינו מלמעלה בן שלי ושמור על אחייך. אתה חי וקיים בכל אחד מאיתנו ולעולם תהיה .אמא” .

דנה טל לרנר בשדה כלניות בנגב