רחל אוחנה, בת 51 מדימונה, אמא לשלושה וסבתא לנכדה, גילתה כי חרף הטיפולים שהיא מקבלת, סרטן השחלה שחלתה בו ממשיך להרים את ראשו. עד שיום אחד קיבלה את הטיפול שהצליח להביא לתוצאות טובות – טיפול לו מרבית החולות בארץ לא זכאיות. במסגרת דיוני סל התרופות לשנת 2020, שהחלו בימים אלו, דנים על שינוי התוויית התרופה, “זג’ולה”, שכרגע נגישה דרך סל התרופות רק לכשליש מהחולות במחלה. טור אישי
מאת: רחל אוחנה
רחל אוחנה: “כואב לי שאני צריכה להיאבק ולשכנע כדי שיאפשרו לי את הזכות הכי בסיסית שלי כאדם וזו הזכות לחיות”
הכל התחיל עם כמה כאבים אשר הופיעו בבטן התחתונה. כשפניתי לרופאת הנשים לא תיארתי לעצמי ששבוע לאחר מכן אמצא את עצמי על שולחן הניתוחים. בהתחלה רופאת הנשים אמרה שעליי לבצע כמה בדיקות דם, וכשהגיעו התוצאות החליטה לשלוח אותי לבדיקת אולטראסאונד. עם התוצאות האלו כבר הגעתי למומחה בגניקולוגיה אונקולוגית, דר’ מאירוביץ’, שהחליט שצריך לנתח.
וכך, לפני ארבע שנים, אובחנתי כחולה בסרטן השחלה, מחלה קטלנית אשר על פי רוב מצליחים לאבחן אותה רק בשלבים מאוחרים, כאשר היא כבר מפושטת לאיברים נוספים, ובמקרים אלו הסיכויים להחלמה הופכים לקלושים. סרטן השחלה מתחיל להתפתח ברקמת השחלה ומשם מתקדם לאיברים נוספים בחלל הבטן. אצלי הסרטן התחיל משתי השחלות והתגלה כשהוא כבר החל להתפשט לכיוון הרחם.
הסיכון לסרטן עולה עם הגיל. הסיכון לחלות בסרטן השחלות עומד על כ-1.6%, אולם לנשים להן קרובת משפחה החולה בסרטן שחלות יש 5% סיכון לחלות בסרטן זה. לנשים עם מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2 יש סיכון שנע בין 25% ל-60% ללקות בסרטן השחלות, כשהדבר תלוי בסוג המוטציה.
במרבית המקרים, הגורם לסרטן השחלות נשאר בלתי ידוע. נשים מבוגרות יותר, או נשים בעלות קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה במחלה, או מוטציות גנטיות כפי שפורטו לעיל, הן בעלות סיכון גבוה יותר לחלות במחלה. חשוב לציין שנשים שאינן פוריות, נשים שחלו באנדומטריוזיס ונשים הנוטלות טיפול הורמונלי תחליפי לאחר גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר אף הן.
60% מהמאובחנות בסרטן השחלה מאובחנות בשלב מתקדם של המחלה. בסך מקרי המוות של נשים מסרטן, סרטן השחלות מדורג במקום החמישי כסיבת הפטירה. לסרטן השחלות יש תסמינים קליניים לא ספציפיים ומכאן הקושי בגילוי מוקדם שלו : תחושת מלאות בבטן, כאבי בטן ואגן, דימום וגינלי, קוצר נשימה, ירידה במשקל וכו’.
בהתחלה הייתי בהלם מוחלט, הייתי חסרת אונים ופעלתי כמו רובוט, לא הצלחתי להפעיל את הרגש. אחרי הניתוח החלו סבבי הכימותרפיה שנמשכו חצי שנה ואחריהם גם הטיפולים הביולוגיים. כל הזמן הזה בעלי היה צמוד אלי, ובמקביל דאג לשלושת ילדינו.
החלטתי לא לשתף את המשפחה. הבת הבכורה שלי היתה בדיוק לפני תקופת הבגרויות ולא רציתי לספר לה שאמא חולה בסרטן, וגם לא לקטנה שכל כך מפחדת מבתי חולים. את השערות שנשרו הסתרתי מתחת לכיסוי הראש, אך את הגבות שנשרו לא יכולתי להסתיר והמשפחה החלה לחשוד.
אחרי תקופה שנראתה כהפוגה, גילו שהסרטן חזר ונמצאו גרורות בבטן. שוב חזרתי לטיפולי הכימותרפיה ולטיפול הביולוגי ואחרי זמן מה נמצאה עוד גרורה, הפעם היא הגיעה לראש. עברתי ניתוח להוצאת הגידול מהראש, ולאחריו נדרשתי לטיפולי הקרנות. בינתיים הסרטן העקשן חזר לרחם. זה היה השלב שבו הוחלט לנסות לטפל בי בתרופה חדשה, “זג’ולה” (ZEJULA), שמעכבת פולימראז PARP, PARP1 ו-PARP2, אשר ממלאים תפקיד בתיקון התא ובכך מובילה להרס התא הסרטני.
רק בעקבות מאמץ מיוחד, שלקח זמן והשגת אישורים מיוחדים, יכולתי להתחיל את הטיפול המיוחל. כי למרות שסרטן השחלה הוא בין הסרטנים הקטלניים ביותר לנשים, התרופה “זג’ולה” מתוות בסל התרופות רק למי שנשאית של הגן BRCA, כלומר רק לשליש מהחולות. שני שליש מהחולות, ואני ביניהן, אינן זכאיות לתרופה.
עכשיו אני כבר שנה שלמה מטופלת ב”זג’ולה” וסוף כל סוף הסימנים מראים על ירידה ועצירה של המחלה, ואם לא די בכך, נראה כי חלק מהנגעים הצטמקו או נעלמו לגמרי. עד היום לא היה טיפול לנשים כמוני, חולות בסרטן שחלה שאינן נשאיות של המוטציה בגן BRCA.
הטיפולים שאני מקבלת עדיין מחלישים אותי ומקשים עליי לשמור על התפקוד היומיומי. ולמרות הכוח שאני שואפת מהמשפחה שלי ומהצוות הרפואי, עדיין אני מתעייפת במהרה, מאבדת סבלנות ומעדיפה להיות לבדי. אבל עם זאת, אני לא מיואשת, אני רואה שהתרופה עוזרת לי, אני רואה את התוצאות הטובות של הבדיקות ואני יודעת שיש לי סיבה מצוינת לשמור על אופטימיות.
אני מקווה ומייחלת לכך שהתרופה שמצילה את חיי יום-יום תיכנס לסל התרופות. כואב לי שאני צריכה להיאבק ולשכנע כדי שיאפשרו לי את הזכות הכי בסיסית שלי כאדם וזו הזכות לחיות.
מבדיקה שערך המגזין “רות עבור” נמצא כי בסל שירותי הבריאות לשנת 2019 של משרד הבריאות, אכן התרופה ZEJULA מאושרת רק לטיפול אחזקה בחולות בגירות הסובלות מסרטן שחלה חוזר רגיש לפלטינום מסוג BRCA Mutated , בחולות עם מוטציה מסוג Germline, או מוטציה סומטית של הגידול.
תמונה למעלה: Photo by Sharon McCutcheon on Unsplash
מירית הררי: “האם ההקרנות עשו את העבודה??? הגידולים הצטמקו? גדלו? מה הלאה?
כואב אבל פחות: המסע המרגש של יהודה פוליקר מאושוויץ להר הרצל
תורמים מכונות הנשמה, מסייעים לאנשים מוגבלים ומעניקים ייעוץ דיגיטלי חינם לבני הגיל השלישי